צבא רוסיה הציע הערב שוב להקים מסדרונות הומניטריים שיאפשרו פינוי בטוח של אזרחים מחמש ערים אוקראיניות, אחרי שמספר ניסיונות לעשות זאת בימים האחרונים לא הצליחו.

הגנרל הרוסי מיקאיל מזנצב אמר היום שצבא רוסיה הודיע ינצור את נשקו מחר בשעה 10:00, ויאפשר לאזרחים להתפנות באופן בטוח דרך המסדרונות. הוא הציע להקים קו תקשורת ישיר בין רוסיה לאוקראינה כדי לתאם את הפינויים.

גורמים אוקראינים רשמיים טענו שהפגזות רוסיות מנעו גם היום מאזרחים להתפנות דרך המסדרונות ההומניטריים, למרות ההסכמות שהושגו אתמול בנושא. צבא רוסיה דחה את הטענות, והאשים את אוקראינה שהרשתה לאזרחים להשתמש רק במסדרון אחד מהעיר סומי וחסמה את הנתיבים הבטוחים מקייב, צ'רנייב, חארקיב ומריופול.

ד"ר האנס קלוג, ראש ארגון הבריאות העולמי באירופה, תיאר את הפלישה לאוקראינה כ"קטסטרופה הומניטרית".

קלוג אמר ל-BBC שלארגון יש כעת שלוש מטרות עיקריות:

• אספקה של ציוד רפואי מציל חיים לאזורים באוקראינה שנפגעו במלחמה: בעיקר חמצן, אבל גם ערכות טיפול בטראומה ותרופות למצבים כמו סוכרת ומחלות לב
• לחזק את מערכות הבריאות במדינות שגובלות באוקראינה, בהן מספר הפליטים ממשיך לעלות
• לפתוח מרכז פעילות של ארגון הבריאות העולמי בתוך אוקראינה

בשיחת וידאו עם הפרלמנט הבריטי השווה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את  המאבק שמנהלת ארצו עם זו שניהלה בריטניה במלחמת העולם השנייה.

"אנחנו לא רוצים לאבד את מה שיש לנו, את מה ששייך לנו",אמר, "בדיוק כמו שאתם לא רציתם לאבד את המדינה שלכם".

"בעלי העסקים צריכים להשתמש בזמן הזה כדי להבטיח שהצרכנים לא יפגעו", כתב שר העסקים והאנרגיה קוואסי קווארטנג בחשבון הטוויטר שלו. השר הוסיף שממשלת בריטניה "תעבוד כדי להבטיח מקורות אחרים".

הודעת נשיא ארה"ב באה על רקע לחץ הולך וגובר מחברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים, ומשקפת נכונות לשלם את המחיר הפוליטי של עליית מחירי הדלק כדי לפגוע כלכלית ברוסיה.

"ההגנה על החופש הולכת לגבות מחיר", אמר ביידן. "גם פה בארה"ב נשלם על כך".

ביידן הכיר בכך שלמרות מאמציו להוביל את המהלך יחד עם מדינות אירופה, רבות מהן לא יוכלו להכריז על חרם דומה בגלל שהן תלויות יותר בגז ובנפט הרוסי.

"אז אנחנו עושים את הצעד הזה בזמן שאחרים לא יכולים", אמר. "אבל אנחנו עובדים בצמידות עם אירופה ועם השותפים שלנו כדי לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לצמצום התלות שלהם באנרגיה הרוסית".

הקרמלין הודיע הערב שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוחח שוב עם ראש הממשלה נפתלי בנט, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. מוקדם יותר אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שווחח בפעם הרביעית עם בנט.

אתרי החדשות בלומברג ופוליטיקו דיווחו הערב שראש ממשלת בריטניה יודיע על איסור יבוא נפט רוסי. לפי הדיווח, האיסור ייכנס לתוקף באופן הדרגתי, ולא יכלול איסור על יבוא גז מרוסיה.

נשיא סין שי ג'ינפינג שוחח עם נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ "והביע את תמיכתו…בהפסקת אש כמו גם בהבטחת הגישה של אזרחי אוקראינה לסיוע הומניטרי שירוכז על ידי האו"ם", כך הודיעה היום לשכת מקרון.

לפי ההודעה, שי הדגיש "את החשיבות של עיקרון הריבוניות והשלמות הטריטוריאלית", והביע "את צערו" על ההתפתחויות במלחמה באוקראינה.

משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הודיע שהצליח לאמת 474 מקרי מוות של אזרחים באוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר. לפי ההודעה, מספר האזרחים הפצועים המאומתים הוא 861.

המשרד הודה שמספר הקורבנות האמיתי ככל הנראה גבוה בהרבה, בגלל שהלחימה האינטנסיבית עיכבה את קבלת המידע ודיווחים רבים עדיים לא אומתו.

לפי דיווח ברשת CNN ארה"ב תבצע את המהלך באופן עצמאי, אחרי שלא הצליחה להגיע להסכמה בנושא עם מדינות אירופה. מדינות האיחוד האירופי הן צרכניות גדולות בהרבה של אנרגיה מרוסיה מארה"ב.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עדכן ששוחח שוב עם ראש הממשלה נפתלי ואמר: "הודיתי לו על מאמצי התיווך, דנו באפשרויות לסיום הלחימה".

מוקדם יותר אמר שגריר אוקראינה בישראל שבנט שוחח עם זלנסקי פעמיים אתמול, בנוסף לארבעה שיחות נוספות שקיימו בשבת ובראשון.

מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר היום שייתכן שצבא רוסיה תוקף במכוון אזרחים שמנסים להימלט מהמלחמה באוקראינה.

"יש דו"חות מאוד אמינים על ירי לעבר אזרחים שמתפנים". אמר, "ירי על אזרחים הוא פשע מלחמה, ולא ניתן לקבל אותו".

סטולטנברג אמר לתקשורת בלטביה שההשפעות ההומניטריות של כמעט שבועיים של לחימה "מזעזעות". לדבריו, "אנחנו צריכים מסדרונות הומניטריים אמיתיים, שהצד התוקף מכבד".

בתשובה לשאלה מה נאט"ו יכולה לעשות כדי לסייע, אמר סטולטנברג: "יש לנו אחריות להבטיח שהעימות לא יתפשט מעבר לאוקראינה". נאט"ו מחזקת את בעמדות ההגנתיות שלה כדי להבטיח שהמדינות החברות שקרובות לרוסיה לא יתווספו לרשימת המטרות של מוסקבה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע נכונות לדון במחוזות הפרו-רוסיים במזרח המדינה ובסטטוס חצי האי קרים שסופח בידי רוסיה. בראיון לרשת ABC אמר: "אני מוכן לדיאלוג, אנחנו לא מוכנים לכניעה. ניתן לדבר ולמצוא פשרה לגבי הטריטוריות האלו שאנו חיים בהן".

מנהיג האופוזיציה הרוסי, אלכסיי נבלני, העריך שהמחאה האזרחית ברוסיה נגד המלחמה "תמשיך לגדול" ברחבי המדינה, וקרא לתושבים להמשיך את ההפגנות.

1/14 Whether Russians actually support the hideous war that Putin has waged against Ukraine is a matter of utmost political importance. The answer to this question will largely define Russia’s place in the history of the 21st century.

— Alexey Navalny (@navalny) March 8, 2022

איבגן קורניצ'וק, שגריר אוקראינה בישראל במסיבת עיתונאים עם המל"ל:  "מודים לישראל על הסיוע שהיא נותנת אבל מה שאנחנו זקוקים לו זה עזרה שתסייע למשטרה, לכבאים ולחיילים שמגנים על ארצנו."

הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים פיליפו גרנדי עדכן שמספר האוקראינים שנמלטו מהמדינה מאז החלה הפלישה הרוסית הגיע ל-2 מיליון.

שר החוץ האוקראיני, דמיטרו קולבה, הודה לחברת התעופה הישראלית אל-על על מעורבותה בפינוי פליטים אוקראינים, וציין שלא ניתן עוד לבצע תשלום באתר של החברה באמצעות מערכת תשלום רוסית. "הכפתור 'מיר' נותר באתר, אבל השימוש בו נחסם", צייץ קולבה בטוויטר. שר החוץ האוקראיני תקף אמש בחריפות את אל-על בנושא השימוש ב'מיר' וכתב: "מעשה בלתי מוסרי ומכה ליחסי ישראל ואוקראינה".

Indeed, the ‘Mir’ payment button remained on the website, but the use of it was blocked. I am grateful to El Al for its important humanitarian operations and convey my apologies.

— Dmytro Kuleba (@DmytroKuleba) March 8, 2022

לפחות תשעה בני אדם, כולל שני ילדים, נהרגו בהתקפה אווירית על העיר סומי שבאוקראינה, כ-350 קילומטרים מזרחית לקייב. כך לפי שירותי ההצלה האוקראינים. סומי, השוכנת ליד הגבול הרוסי, הייתה זירת קרבות קשים במשך ימים.

בפגישה שהתקיימה אתמול (שני) בין ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) למנכ"ל מד"א אלי בין הוחלט על יוזמה משותפת של הקמת מוקד מיוחד במד"א לסיוע לפליטים שהגיעו לישראל מאזורי הלחימה באוקראינה. המוקד יפעל ממתחם המוקד הלאומי של מד"א בקרית אונו ויעניק מענה טלפוני בשפה הרוסית והאוקראינית לכל צרכיהם של הפליטים, יחד עם ארגון הגג, הצלב האדום הבינלאומי. המוקד יעניק סיוע במגוון צרכים ובהם צרכים רפואיים, בירוקרטיה, תיאום עם בעלי מקצוע ועוד. המוקד יפעל בין השעות 08:00-21:00 שבעה ימים בשבוע בטלפון 5160*

רשות האוכלוסין וההגירה עדכנה שמתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ-3,500 בעלי דרכון אוקראיני דרך נתב"ג, מהם כ-660 אתמול. מבין האוקראינים שביקשו להיכנס לישראל, 151 סורבו.

הבנק העולמי הודיע שאישר חבילת הלוואות ומענקים בסך 723 מיליון דולר שיוענקו לאוקראינה, על מנת לסייע לה להתמודד כלכלית עם השלכות הפלישה הרוסית. החבילה כוללת הלוואה בסך 350 מיליון דולר מהבנק העולמי, יחד עם 139 מיליון נוספים בערבויות מהולנד ושבדיה. עוד נמסר שתימשך העבודה על חבילת סיוע נוספת בסך 3 מיליארד דולר שתוענק לאוקראינה בחודשים הקרובים.

רוסיה הודיעה שתאפשר את פינויים של אזרחים מחמש ערים באוקראינה – קייב, חרקיב, צ'רנייב, סומי ומריופול – במסגרת "מסדרונות הומניטריים", החל מהשעה 9:00 (שעון אוקראינה וישראל). בסוכנות הידיעות אינטרפקס דווח כי מוסקבה הורתה לקייב להשיב אם היא מסכימה לתנאים עד השעה 2:00 (שעון אוקראינה וישראל).

משרד ההגנה של אוקראינה הודיע כי גנרל רוסי בכיר נהרג בלחימה בעיר חרקיב. לפי הודעת המשרד, ההרוג הוא ויטאלי גראסימוב, קצין בדרגת מייג'ור גנרל (המקבילה לדרגת אלוף) שכיהן כסגן מפקד הארמייה ה-41 של רוסיה.

דיפלומטים במועצת הביטחון של האו"ם קראו לאפשר מעבר בטוח לפליטים מאוקראינה וכן לסיוע חירום למדינה. מועצת הביטחון דנה בשעה זו במשבר ההומניטרי באוקראינה. לפי גורמים באו"ם, מספר הפליטים במדינה הגיע ל-1.7 מיליון איש, מחציתם ילדים. 406 אזרחים אוקראינים נהרגו במלחמה, בהם 27 ילדים.