דו"ח חדש של ארגון העבודה העולמי (ILO) שפורסם לרגל יום האשה הבינלאומי, מספק סקירה על מצבן של נשים הרות ויולדות בעבודה, ובודק סוגיות של שוויון בין המינים בנוגע לאחריות הורית ומדיניות חופשת לידה במדינות שונות.

על פי הדו״ח, לשלוש מכל עשר נשים בגיל הפוריות, או 649 מיליון נשים, אין הגנה מספקת לתקופת הלידה, בניגוד לדרישות המפתח של אמנת הגנת יולדות מס׳ 183 של ארגון העבודה העולמי. האמנה קובעת חופשת לידה מינימלית של 14 שבועות בגיבוי תשלום של לפחות שני שלישים מהרווחים הקודמים, הממומנת על ידי ביטוח סוציאלי או כספי ציבור.

82 מתוך 185 המדינות שנסקרו עבור הדו"ח לא עמדו בסטנדרטים הללו, למרות שעל פי המחקר חופשת לידה בתשלום או הגנה על לידה היא זכות אוניברסלית של אדם עובד. על פי מדידת קצב השינוי הנוכחי, יידרשו לפחות 46 שנים להשגת זכויות מינימום לחופשת לידה בעולם. 

ממצא נוסף הוא שיותר מ-1.2 מיליארד גברים בגיל הפוריות העיקרי, חיים במדינות ללא זכאות לחופשת אבהות, למרות התרומה האפשרית לאיזון בין המינים והאחריות ההורית. במדינות שכבר יש חופשת אבהות היא נשארת קצרה, ועומדת בממוצע על תשעה ימים בלבד. גם ניצול הזכאויות לחופשת לידה נמוכה, כשרק 1 מתוך עשרה גברים השתמש בה. 

למרות שמקום העבודה אמור להיות, לפי ארגון העבודה, נקודת בסיס לקידום חיים בריאים ובטוחים, רק ב-40 מהמדינות בסקר יש זכות לנשים הרות או מניקות להיות מוגנות מפני עבודה מסוכנת או לא בריאה. ורק אחת מתוך 10 נשים הרות בעולם מקבלת הגנה חוקית מפני עבודה מסוכנת.

למרות חשיבות זמני עבודה הוגנים לבריאות ובזמן ההריון במיוחד, 66 מדינות לא מספקות הגנה נגד עבודת לילה, מה שמשאיר 4 נשים מתוך 10 בעולם נותרות ללא הגנה בחוק על שעות עבודה בלילה. כמו כן על פי נתונים שנאספו בשנת 2021, רק 138 מדינות תוך 185 מספקות את הזכות בתשלום לזמן הנקה. 

הדו"ח מוצא כי השקעה בערכים של חופשה שוויונית בין המינים, טיפול אוניברסלי בילדים אוניברסלי ושירותי סיעוד יכולים לייצר עד 300 מיליון מקומות עבודה נוספים בעולם עד שנת 2035. סגירת הפערים תדרוש השקעה שנתית של 5.4 טריליון דולר (שווה ערך ל-4.2% מסך התמ"ג השנתי העולמי) עד 2035, שחלקה עשויה להיות מוחזרת על ידי גידול בהכנסות ממסים מהרווחים. 

"עלינו לחשוב מחדש על הדרך בה אנו מספקים מדיניות ושירותי טיפול, כך שהם יהוו רצף של טיפול המספק לילדים התחלה טובה, שנשים יוכלו להישאר בעבודה ומשפחות או יחידים לא יפלו לעוני", אמרה מנואלה טומיי, מנהלת מחלקת תנאי עבודה ושוויון של ILO.  "צריך לראות את סגירת הפערים כהשקעה שתומכת לא רק בבריאות ובפרנסה, אלא גם בזכויות יסוד, שוויון מגדרי וייצוג גדול יותר".