רכבת אווירית של מסוקים מובילה מזון ותרופות לדרום- מערב ההרוס של האיטי, אך קרוב לשבוע מאז הכה שם הוריקן מת'יו  החיים באזור עדיין רחוקים מלחזור לשגרה והייאוש בקרב הקהילות אליהן לא הגיע עדיין סיוע הולך וגדל.

מערכת החשמל עדיין לא חזרה לפעולה, יש מסור באוכל ומים,  וגורמים רשמיים אמרו כי גברים צעירים בכפרים לאורך הדרך בין לז קאייס וג'רמי- שתי ערים שנפגעו קשה מההוריקן – מקימים מחסומים מסלעים וענפים שבורים כדי לחסום את דרכן של שיירות הסיוע.

"הם רואים את השיירות האלה עוברות עם אספקה ופשוט לא עוצרות. הם רעבים וצמאים וחלקם מתמלאים בזעם", אמר לסוכנות הידיעות איי.פי. דוני סט. ג'רמיין, מארגון הסיוע כנסיית אל-שאדי הבינלאומית.

שיירה שנשאה תרופות, אוכל ומים הותקפה על ידי חמושים בעמק מרוחק שנפגע קשה ממפולת בוץ, אמר פרנדל קדלר, מתאם סוכנות ההגנה האזרחית במחוז גרנד-אנסה. הוא הוסיף שהרשויות ינסו להגיע במהלך היום (שני) לקהילות ההנצורות והמיואשות שממערב לג'רמי.

אנשים בכל רחבי חצי האי הדרום-מערבי של האיטי חילצו את עצמם מההריסות שחוללה הסופה שהרגה מאות אנשים, הרסה עשרות אלפי בתים, השאירה לפחות 350 אלף אזרחים הזקוקים לסיוע והעלתה חששות להתפרצות של מחלת הכולרה.

גיליאם סילברה, בכיר בסוכנות ההגנה האזרחית בגרנד-אנסה, שבירתו הוא ג'רמי, אמר כי לפחות 522 איש נהרגו רק שם  – לא כולל הרוגים בקהילות מרוחקות שהגישה אליהם נחסמה מקריסת כבישים וגשרים.

יחד עם זאת גורמים במשרדים הראשיים של הסוכנות בבירה פורט-או-פרנס, אמרו כי מניין ההרוגים הרשמי בכל המדינה עומד על 336, בכללם 191 מקרי מוות בגרנד-אנסה.

הייאוש צומח

בפורט סאלוט, שלחוף האוקיינוס, עמד על המרפסת של שכניו ג'וזף ז'אן מוראן  והצביע על ערימה מכוסה בבוץ של מזרנים, בגדים וספרים לצד מה שנשאר מיסודות בטון. "זה היה הבית שלי, אמר המורה בן ה-43.

ערב הסופה עמד הבית כ-180 מטרים מקו החוף. מוראן, יחד עם רעייתו וששת ילדיו, עבר לבית של שכניו שהיה גבוה יוצר. במשך ארבע שעות הם צפו בגלי הענק שהביאה הסופה הורסים את ביתם.

תושבי פורט סאלוט ולז קאייס טענו אמש כי מעט מאוד סיוע, אם בכלל, הגיע אליהם. דומיניק פומפר אמר שראש העיר הגיע כדי לחלק קצת אורז אבל זה הכל. הוא אמר כי בין שאר הדברים, האנשים שם צריכים מים. מי האוקיינוס חדרו לבארות שלהם והפכו את מאגרי המים המקומיים לבלתי ניתנים לשתייה.

פומפר אמר שניסה להישאר בבית עם משפחתו בזמן הסערה, אך בסופו של דבר פרצו המים לתוך הבית והם נאלצו להימלט.  הדייג בן ה-61 אמר שזה היה הלילה הרע ביותר בחייו אבל הוסיף שלעולם לא יעזוב את הכפר שלחוף האוקיינוס.

"כולנו דייגים כאן, העבודה שלנו היא במים. אנחנו לא יכולים לברוח מהמים", סיכם.

השיטפונות שפרצו בעקבות הוריקן מת'יו הביאו לגידול במספר מקרי הכולרה במדינה. מגפה כולרה מתמשכת הביאה כבר למותם של כ-10,000 בני אדם והדביקה למעלה מ-800,000 מאז 2010.

מריה סופיה סאנון, האחראית על מרכז הטיפול בכולרה שבפינת בית החולים בג'רמי, אמרה כי הם לא היו מצוידים מספיק כדי לטפל בכל החולים. המרכז, הממוקם באוויר הפתוח, התמלא בשברי ענפים וקבוצת אמהות צעירות ישבו מחוצה לו, מחזיקות את את ילדיהן בזמן שאלה מוזנים על ידי אינפוזיה. "הם לא אמורים להיות בשמש" אמרה סאנון, "אבל אין לנו מיטות פנויות".

האצה במאמצי הסיוע

שלושה מתוך חמשת מטוסי התובלה האמריקנים, הנושאים ציוד סיוע הומניטרי, נחתו בשדה התעופה בפורט-או-פרנס. המטוסים הביאו עימם 480 טון של ציוד, בכללם 20 אלף ערכות היגיינה, 18 אלף מארזים של כלים בישול וסכו"ם, 40 אלף שמיכות ו-500 גלילים של יריעות ניילון.

מסלול הנחיתה בג'רמי צר מדי עבור מטוסי המטען, לכן הועבר הסיוע לעיר באמצעות מסוקים. שלושה מתשעת המסוקים המאריקניים המתוכננים לנחות בעיר הגיעו אליה ביום ראשון.

"איבדתי את כל הרכוש שלי בהוריקן הזה. באתי לכאן רק כדי לקבל קצת עזרה", אמר מרקוס באגארד, אחד מכ-200 תושבים שעמדו מחוץ לשדה התעופה בעיר וצפו בפריקת הציוד מהמסוקים.