״אני עובדת שלושה וחצי ימים בשבוע", אומרת ל'דבר' מלי אלקובי (50), עצמאית ואם לשלושה. "אני עובדת בימי שני, שלישי ורביעי כשיום ראשון מוקדש לתכנון השבוע. אני עובדת ככה מאז 2019 וזה מדהים". אלקובי פועלת להביא לישראל את התנועה העולמית לקיצור שבוע העבודה ל-4 ימים, לפיילוט שיזמה הצטרפה רשת מלונות 'אפריקה ישראל' ובהמשך יצטרפו חברות נוספות.

"אם מעסיק מבקש ממני להעביר הרצאה ביום ראשון, אני מסרבת", היא אומרת, "זה היום שלי לתכנן את השבוע ולעבור על היומן כדי למקסם את הפרודוקטיביות. אני אומרת הרבה פעמים לא וזו התמודדות יום יומית. כשלקוח מבקש ממני ייעוץ, אני אומרת לו 'תקבל ייעוץ רק בדברים שבהם אני מומחית. לא תקבל 20 שעות, אלא 4-3 שעות, כאלו שייתנו לך ערך גבוהה'". לדבריה מאז שהחלה להיות ממוקדת בזמן העבודה שלה מחזור המכירות שלה צמח ב-50%.

אלקובי היא יועצת לאיזון בין חיי עבודה לחיים הפרטיים. ״שעות העבודה בישראל ארוכות במיוחד", היא אומרת, "ישראל נמצאת במקום רביעי מהסוף בין מדינות ה-OECD במשך שבוע העבודה. מהצד השני הפרודוקטיביות שלנו היא מתחת לממוצע".

מלי אלקובי. " אני אומרת ללקוח 'תקבל ייעוץ רק בדברים שבהם אני מומחית. לא תקבל 20 שעות, אלא 4-3 שעות" (צילום: אלבום פרטי)

התנועה העולמית לקיצור שבוע העבודה ל-4 ימים, שאותה מוביל אנדרו בארנס, איש עסקים מניו זילנד, מנסה לבסס שיטת עבודה שלפיה עובד ירוויח 100% משכורת תמורת 80%  משרה ובתמורה ייתן 100% תפוקה של היעדים שנקבעו בשיתוף המנהלים.

"בארנס יצר מתודולוגיה שבעזרתה מקצרים את שבוע העבודה באופן שלא פוגע בפרודוקטיביות אלא משפר אותה", אומרת אלקובי."הצלחת השיטה תלויה במעורבות של העובדים בתהליך".

ישנן גם סכנות למעמד העובד בשינוי אופן ההעסקה. כבר היום 60% מהעובדים עולמית מועסקים דרך פלטפורמות שונות, ללא פיקוח וללא תנאים. לכן ישנה חשיבות גדולה שהעובדים ייקחו חלק בתהליך. ״התהליך מכוון להגברת היעילות", אומרת אלקובי, "זה אומר פחות פגישות וישיבות מיותרות. צמצום בירוקרטיה ומתן פתרונות טכנולוגיים. העובדים הם חלק מתהליך השינוי ולכן זה עובד".

"שוק העבודה בישראל רחוק מלהיות פרודוקטיבי"

לדבריה, אנשים היום מבזבזים זמן בעבודה על ישיבות מיותרות ועבודה לא יעילה. "שוק העבודה רחוק מלהיות פרודוקטיבי", היא אומרת ומסמנת את הגדלת האוטונומיה של העובד כגורם שמעודד עליה בפריון. ״קיצור שבוע העבודה גורם לאנשים לחשוב עשר פעמים על איך הם מנצלים את הזמן שלהם כראוי כדי לעמוד במשימות שלהם".

סיבה מרכזית שיום פנוי נוסף בשבוע מגביר את הפריון, היא ההשפעה שלו על איכות החיים. "זה משפיע על היכולת להיות יצירתי ומפנה מקום במוח לייצר פרויקטים חדשים". אלקובי מדגישה שהדבר נכון לכל המקצועות. ״מירמור גבוה, שכר נמוך, ושחיקה גבוהה מובילים לירידה ברמת השירות. כשיש יום חופשי נוסף, זה לטובת הלקוח ולטובת היעילות שלי. זה נכון לכל סקטור. בסוף, אנשים זה אנשים״.

"בעתיד, שעון הנוכחות יעלם מהעולם", היא אומרת. ״העובד יחשוב איך הוא מצליח להשיג מטרות ויעדים בצורות אחרות ולא בצורה סטנדרטית של 'להחתים כרטיס' ולדפוק שעות". "הקורונה הגבירה את השאלה כיצד ארגונים מודדים את ערך העבודה, שלא על פי שעות עבודה והחתמת כרטיס במשרד. לקוחות שאלו אותי 'איך נדע שאנשים באמת עובדים כשהם בבית?' ועניתי 'איך אתם יודעים שהם באמת עובדים כשהם בעבודה?'".

"עובדים רוצים לנהל את הזמן שלהם"

רונן כהן (49) סמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מלונות 'אפריקה ישראל', לוקח חלק בפרויקט של אלקובי. ״מעסיקים מתחבטים מאז ומתמיד איך לשמר עובדים בארגון", הוא אומר ל'דבר', "החל באנשי מפתח ועד לזוטרים יותר".

רונן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מלונות 'אפריקה ישראל' (צילום: תמר מצפי)

"במשך השנים טיפלנו כל הזמן בהיבטים שונים בסביבת העבודה, הרווחה והתגמול לעובדים. אבל אף פעם לא  טיפלנו בסיבה שמניעה אנשים להיות במקום העבודה וליהנות והיא העצמאות. עובדים רוצים לנהל את הזמן שלהם".

הקורונה והקושי בגיוס עובדים, הציפו את את השאלה מה חשוב לעובדים בעוצמה רבה. "בקורונה הרבה עובדים התרחקו מהארגון לזמן רב ועסקו בשאלות עמוקות; מי אני? מה אני רוצה ממקום העבודה שלי, ועד כמה זקוקים לי. עובדים הבינו שהם יכולים לנהל חיים שבהם הם לא כל הזמן בעבודה. וגם אנחנו הבנו את זה".

הרשת ערכה כנס גדול של ההנהלה הבכירה שעסק ב'מתן משמעות בעבודה', "ישבנו בסדנאות וחשבנו אלו דברים גדולים יכולים להיות גיים ציינג’ר עבור העובדים בחברה. המעבר ל-4 ימי עבודה עלה כאפשרות, שמעוררת בנו רצון ותקווה, למרות כל המורכבות".

לאלו עובדים אתם מייעדים את קיצור שבוע העבודה?
"אנחנו עדיין לא בטוחים שזה נכון לכל העובדים. יש תפקידים שזה לא רלוונטי עבורם. אולי גם בעתיד זה לא יהיה רלוונטי לכולם. כרגע אנחנו לא מכוונים לחדרניות, פקידות הקבלה, אנשי הביטחון ונותני השירותים. לפי ההבנה שלנו כרגע, אלו עובדים שמחפשים לצבור כמה שיותר שעות עבודה. לכן אנחנו מכוונים לתפקידים יותר יציבים ופחות מתחלפים, כמו אנשי תפעול, סמנכ"לים, מנהלי מזון ומשקאות, אנשי כספים. מקצועות בהם עובדים אנשים קצת יותר מבוגרים שחווים יותר מצוקה מהעומס".

כיצד ייראה הפיילוט שאתם מתכננים?
"בשלב הראשון הפיילוט יחול על 10 עובדים מתוך מחלקה של 20 עובדים במטה הרשת. אנחנו רוצים להשוות בין שתי הקבוצות ולראות את התוצאות. אנחנו סקרנים לראות מה זה עושה לחברה ולארגון בכל הפרמטרים; לעבודה, לפריון, לקשר עם המנהלים ולחיי המשפחה".

אתה מאמין שהפיילוט יראה תוצאות חיוביות?
"לא היינו הולכים למהלך הזה אם לא היינו מאמינים בו, אבל אני לא שולל את האפשרות שהפיילוט יכשל. אני לא רוצה לעשות משהו חסר תקדים. אפשר יהיה גם לתקן תוך כדי. המהלך צריך להיות מדוד ומדויק. כדי להצליח צריך למצוא את האיזון הנכון".

"אנחנו עדיין לא יודעים לאן זה יוביל" הוא אומר. "אבל אנחנו מאמינים שקיצור שבוע העבודה מגלם בתוכו את מה שהעובד זקוק לו – איזון בין עבודה למשפחה, לתחביבים ולזמן הפנוי".