שוק העבודה בישראל עדיין רחוק מהתאוששות מלאה, והעובדים בשכר נמוך הם הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה, כך לפי ניתוח שפרסם פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות.  ״אסור לממשלה להסתנוור מנתונים אופטימיים, המשק רחוק מהתאוששות מלאה", אומר מנכ"ל הפורום עמית בן צור, "כדי להחזיר את המשק לאיזון, אחריות ההנהגה הכלכלית היא לדאוג להשקעות נוספות.״

בפורום מציינים שלפי נתוני דצמבר 2021, עדיין חסרות בין 136,000 ל-144,000 משרות כדי לחזור למגמה שהייתה לפני המשבר. מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי מצביע על פער משמעותי של 144,000 משרות בין המציאות הנוכחית לבין תחזית המגמה של תקופת טרום הקורונה. אותה התמונה עולה גם מסקר המשרות הפנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצביע על מחסור של כ-136,000 משרות.

המשמעות היא שארגונים וחברות רבות צמצמו או סגרו את פעילותם המבוססת על כוח עבודה, ולכן ישנו היצע קטן יותר של משרות לעובדים במשק. בפורום ארלוזורוב מציינים כי עדיין לא נמצא הסבר לגבי מקור הפער בין נתונים אלו לנתוני המועסקים מסקר כוח אדם, המצביעים דווקא על התאוששות המשק.

אי שוויון בהתאוששות מהמשבר

חוקרי הפורום עידו לן ויוני בן בשט בחנו את מצבם של הענפים השונים בשוק העבודה ומצאו כי בעוד שברוב הענפים המאופיינים בשכר גבוה חלה עלייה בשכר הממוצע או עלייה בכמות המועסקים (ובחלקם גם וגם), ענפים המאופיינים בשכר נמוך חוו ברובם האטה בקצב הגידול בשכר לעומת המגמה טרום הקורונה וכן ירידה משמעותית בכמות המועסקים.

כך למשל, בענף שירותי המזון והמשקאות (הכולל גם את תחום המסעדנות) המדווח על קשיים בגיוס עובדים, נרשמה ירידה של 3.3% בשכר הממוצע ו-9.3% בתעסוקה. זאת, בעד שענף שירותי התכנות שהוא אחד מענפי ההיי-טק העיקריים, רשם עליה של 3.1% בשכר הממוצע ו-2.4% בתעסוקה.

בפורום ציינו כי השילוב בין רמת הסיכון הבריאותי הגבוהה יותר בענפים שמאופיינים בקבלת קהל, לבין חוסר הרצון או היכולת של מעסיקים בענפים הללו להעלות את שכר העובדים, הובילה לכך שהתעסוקה בענפים אלה נפגעה יותר מהתעסוקה בענפים בשכר גבוה. גם בענפים אחרים המאופיינים בשכר נמוך ניתן לראות נתונים דומים, לפיהם התעסוקה לא חזרה למגמה החזויה לפני משבר הקורונה, אך השכר לא עלה משמעותית על מנת 'לפצות' על היצע העובדים המוגבל.

צמיחה מטאורית בעירבון מוגבל

לעומת זאת, ענפי ההייטק אמנם נפגעו מהמשבר בשלביו המוקדמים, אך נכון לדצמבר 2021 הצליחו לפצות על הירידה בכמות המשרות ואף עלו מעל למגמה טרום הקורונה זאת במקביל למגמת עליה גם בשכר.

עם זאת, בפורום מצננים גם את ההתלהבות מהצמיחה ה'מטאורית' בענף ההיי-טק ומציינים כי העלייה בשיעור משרות השכיר בתחום מכלל המשרות (מכ-7.4% טרם המשבר לכ-8.3%) אינה נובעת רק מהגידול במספר העובדים בענף – אלא גם מהירידה הדרמטית של בתעסוקה בשאר הענפים (ירידה של כ-155 אלף משרות שכיר לעומת התחזית ערב הקורונה).

בפורום מציינים כי ענפי ההייטק היו במגמת צמיחה עוד טרם פרוץ מגפת הקורונה, ועל פי ההערכה בפורום במידה ומספר המשרות הכללי במשק לא היה צונח, אמור היה ענף ההיי-טק להגיע ל-7.7% מכלל המשרות במשק. זרם ההשקעות הזרות שהתעצם במהלך הקורונה עקב האשראי הזול והצמיחה של ענפי הטכנולוגיה בכל העולם השפיעו אף הוא על ההיי טק הישראלי, וניתן לייחס חלק מהגידול גם אליו.

"ייקח כמה שנים כדי שנדע לנתח את כל ההשפעות של משבר הקורונה על שוק העבודה, אבל בינתיים, יש יסוד סביר להניח שהנתונים האופטימיים שאנחנו רואים בעיתונים ובחדשות, הם אופטימיים מדי" אומר בן צור. "כאשר אין בהירות בנתונים  – חלקם מאוד אופטימיים וחלק מאוד פסימיים – המדיניות האחראית יותר מצד הממשלה תהיה להניח שהמשק עוד לא התאושש, ושתפקידה להמשיך להשקיע בו. במציאות שבה המשק עשוי עדיין להיות במשבר – אי אפשר לחזור לתפיסות של צנע תקציבי. כדי להחזיר את המשק לאיזון, האחריות של ההנהגה הכלכלית בישראל מחייבת השקעות נוספות."