"השכלה היא המנוע המרכזי לשינוי הכלכלי בחברה הערבית", אומרת ל'דבר' ד"ר מהא כרכבי סבאח. "יש עלייה משמעותית בשנים האחרונות במספר הנשים המשכילות בחברה הערבית, אבל בהסתכלות נקודתית יש עדיין פער גדול בשיעור ההשכלה בין נשים ערביות ליהודיות ובין גברים ערבים ליהודים".

לדברי סבאח, מנהלת יחידת המחקר בפורום הכלכלי הערבי, החברה הערבית הבינה שכדי לשלב את הנשים בתעסוקה יש לתת להן השכלה. צעד זה תורגם להשתלבות במקצועות החינוך והטיפול, שהתפתחו והתרחבו לאורך השנים בחסות המדינה.

איך את מסבירה את העלייה במספר הסטודנטיות הערביות לצד שיעור תעסוקה נמוך בקרב נשים ערביות?
"זו מגמה כלל עולמית. מחקרים מראים שכניסה לשוק העבודה לא תלויה רק בהשכלה, זה גם עניין של נגישות לשוק העבודה; זמינות תחבורה ציבורית, אורך יום העבודה, אם יש מסגרות לילדים.

"זה לב הבעיה אצל נשים ערביות, מה שעיכב את השילוב שלהן במשך שנים בשוק העבודה. לנשים יהודיות יש נגישות למגוון רחב יותר של מקצועות. הנשים הערביות בוחרות ללמוד חינוך ולא מנהל עסקים. הן מעדיפות עבודה בשוק המקומי, זה מאפשר להן למלא שני תפקידים חברתיים: עבודה וניהול הבית והמשפחה.

"חלק מהנשים גם בחרו לא להתמודד בשוק עבודה שמפלה מבחינה אתנית, והתאימו את עצמן לשוק המקומי בלבד. בשנים האחרונות מתקיים דיון על שינוי במהות השכלת הנשים. 70% מהנשים במגזר הערבי הן בעלות 12 שנות לימוד בלבד, וסיכוייהן להשתלב בשוק העבודה נמוכים. בשנים האחרונות הממשלה מתאמצת להכשיר אותן לשוק העבודה הנוכחי".

השתלבות בהיי-טק בישראל דורשת השכלה גבוהה. האם זה אפשרי?
"לישראל יש אינטרס שהערבים ישתלבו בהיי-טק. בחו"ל יש דיון ער על גיוון העובדים בחברות. אם תהיה פנייה לדור הצעיר וניתוב להיי-טק הם ישתלבו. גם בהיי-טק יש חסמים, למשל אופיו הגברי של הענף מבחינת התנאים והדרישות. דפוסי המשפחה בחברה הם גבריים, וזאת שאלה כיצד הנשים בחברה הערבית יצליחו להתמודד עם זה.

"נוסף על כך, ההיי-טק נמצא באזור המרכז, רחוק מהיישובים הערביים. צריך פתרון מבני משולב. לא רק לעודד את הנשים לצאת, אלא גם להנגיש את מקומות התעסוקה. בתקופת הקורונה עלה הדיון על עבודה מרחוק. העבודה בהיי-טק יכולה להתקיים גם ללא נוכחות פיזית. אבל תחום ההיי-טק הוא תחום דורשני מבחינת שעות עבודה".

כיצד השינוי הכלכלי יכול להשפיע על הנוער חסר המעש?
"צעירים בני 17 יכולים להשתלב בשוק העבודה ולקבל משכורת כמו אישה עם תואר במערכת החינוך. הם צריכים להשתכר ולדאוג למשפחה ולבית לפני הנישואין. הגברים הערבים נכנסים למקצועות עם שכר טוב ללא השכלה, לעומת זאת יש גברים שלמדו אבל לא עובדים במקצוע שלמדו.

"אלה מקצועות שיצטמצמו, אבל יש מקצועות שיהודים עזבו אותם. זה יצר מבנה הזדמנויות חדש. יש גם התמודדות עם מהגרי עבודה, אבל חלקם בשלב אחד מעל, במקצועות שיהודים עזבו, כמו קבלנות וקבלנות משנה. כיום יש מעמד ביניים שלא נוצר מהשכלה גבוהה, אלא ממבנה ההזדמנויות המתפתח".

כיצד הפיכתו של מעמד הביניים למגוון משפיעה על תפקודו החברתי או הפוליטי?
"אין הבדל משמעותי בין מעמד הביניים הערבי לבין המעמד הנמוך בתפיסות החברתיות. זה מעמד ביניים שמתפתח במקום, על בסיס השבטיות, החמולתיות. אין מוביליות כלכלית חברתית וגאוגרפית. המוביליות מעוגנת במרחב. יש למעמד הביניים בחברה הערבית מאפיינים אחרים ממודלים מוכרים מהמערב.

"זהו מעמד שהתפתח על בסיס הצרכנות. הוא השתפר ברמה הכלכלית ונחשף לתהליכים אוניברסליים, לגלובליזציה ולטכנולוגיה. הוא מאמץ לעצמו מודלים של התנהלות כלכלית וחברתית ברמת החיים למודלים דומים למערב.

"אבל מבחינת התפיסות והערכים, אין שינוי. הם יכולים לחיות ברמת חיים גבוהה ובצריכה של מעמד ביניים, אבל התפיסות שלהם לגבי מעמד האישה לא ישתנו. ההשתייכות השבטית היא נוכחת וקיימת. יש סתירה פנימית בהתפתחות. יש קבוצה שהתפתחה מתוך ההשכלה למעמד בינוי, אבל היא לא הקבוצה המרכזית".

למי מכוונת תוכנית החומש?
"זה מורכב מהאינטרס של החברה הישראלית והכלכלה הישראלית שהחברה הערבית תיכנס למעגל התעסוקה ולא תהיה אוכלוסייה תלותית במדינה, אבל גם מהתפתחות שיח של שוויון הזדמנויות. קרו תהליכים פוליטיים בחברה.

"כיום יש יותר הבנה בממשלה שלא ניתן להתעלם מהפערים הכלכליים. בסוף נותרות שתי שאלות: עד כמה תוכניות כאלה יכולות לגשר פערים ארוכי שנים, ואם התוכנית המוצעת תתקן את הליקויים בהחלטה 922, או שזו רק הזרמה של עוד כסף".