ב-2007 עלתה על המפה הפועל קטמון ירושלים, הקבוצה הישראלית הראשונה שהוקמה על ידי אוהדים. אלה החליטו לנטוש את הפועל ירושלים, קבוצה שהידרדרה באותו עשור עד לליגה השלישית אבל בילתה בעיקר במאבקי תחתית בליגה השנייה. כמות האוהדים באיצטדיון טדי ירדה למאות בודדות, הניכור כלפי הבעלים, יוסי סאסי וויקטור יונה, גבר בעיקר בקרב האוהדים הצעירים, ואז יצאה היוזמה לדרך. כמעט עשור אחרי, קטמון משחקת בליגה השנייה, בין היתר בדרבי נגד הפועל, וחשוב מכך: היא הפכה מודל לקבוצות בבעלות וניהול אוהדים כמו מכבי קביליו יפו, הפועל רובי שפירא חיפה, בית"ר נורדיה ירושלים ועירוני אשדוד. במשחקים חשובים מגיעים ליציעיה אלפי אוהדים (השיא:6000) וממוצע הצופים שלה היה בעונה הקודמת הגבוה בליגה (כ-1700, מול פחות מ-600 אצל הפועל). אוהדים יכולים לשבת בבית או ביציע ולקטר על מר גורלם. במקרה של קטמון, הם לקחו אותו בידיהם.
הספר "כדורגל שייך לאוהדים!" בעריכת פרופ' תמר רפופורט (הוצאת רסלינג) מתאר מסע מחקרי בעקבות הקבוצה, הקהילה שנבנתה סביבה והיבטים היסטוריים ופוליטיים של אהדת כדורגל בכלל. מספר מאמרים מוקדשים להיבט המגדרי של תופעת ה"התאהדות" (כלומר היעשות לאוהד/ת) וכמו כן מופיעים דיונים באהדת נשים (שיש להן נוכחות בולטת ביציעי קטמון כבר שנים).
אחת השאלות המרכזיות נוגעת לשאלת היחס בין הפועל קטמון להפועל ירושלים של ימינו. האם מדובר בהמשכיות או בשבר היסטורי. בקטמון טוענים שהם מייצגים את רוח הפועל האמיתית, ואכן רבים טוענים שהפועל של ימינו איבדה את הזהות לטובת קטמון. מאידך, עבור אוהדים צעירים, שהצטרפו לקבוצה בשנים האחרונות, הפועל כלל לא היתה קבוצת האם אלא סוג של יריבה מרה. אין להם זכרונות מהפועל של פעם, שבשיאה היתה קבוצת צמרת בשנות ה-70 ואף זכתה בגביע המדינה. חלקם כלל לא שמעו על אותן עונות מהוריהם או קרובי משפחה. מבחינתם קטמון היא קבוצה סביבה נבנתה קהילה של ירושלמים ותיקים וסטודנטים שמתגוררים בעיר. הקהילה מבטא סוג של אוטונומיה תרבותית בתוך העיר המשוסעת ורוויית המתחים. הדיון של המשכיות מול התחלה חדשה חוצה גבולות גם בתוך מחנה אוהדי קטמון ושנוי במחלוקת.
מאמרים רבים מוקדשים, כאמור, לנשים שביציעים ולהבדלים בין אוהדים ואוהדות מנקודות מבט אישיות. ברוב המקרים אשה אינה גדלה כאוהדת אלא מגיעה למגרשים בגיל מאוחר יחסית, גם בשל השפעה גברית (בן הזוג). מאמרים בולטים נוספים דנים באוהדים אקטיביסטים בגרמניה וכן ביחסם של האוהדים הערבים למכבי חיפה ולנבחרת.
