גל האומיקרון הביא למחוזות האבסורד את הפער בין התוצאות הקשות של מגפת הקורונה, לבין ההתחמקות של ראש הממשלה מלקיחת אחריות עליהן. בזמן שאלפי חולי קורונה נפטרו, התגאה נפתלי בנט פעם אחר פעם בתגובה המוצלחת שנתנה ישראל לזן החדש, ובצמיחה הכלכלית. מקומם של הנפטרים ובני משפחותיהם נעדר מההצלחה הזו, ואיתם הרגישות לערך חיי האדם.
פברואר היה החודש שבו מתו הכי הרבה ישראלים מקורונה מאז ינואר 2021. השני בחומרתו מאז החלה המגיפה העולמית. 1,254 בני אדם נפטרו במהלך שיא גל האומיקרון, ממוצע של כ-44 נפטרים ביום. בינואר 2021 נפטרו 1,443 ישראלים מקורונה, אבל אז עוד לא היו חיסונים בישראל.
בחודשיים וחצי שחלפו מתחילת השנה נפטרו 2,134 ישראלים מקורונה. כל אלו זכו להתעלמות כמעט גורפת מראש הממשלה. בדיון ב-17 בפברואר, עם תחילת הירידה בנתוני התחלואה, אמר בנט: ״הגל הזה נשבר. האסטרטגיה שלנו, של כלכלה פתוחה לצד מאבק וביצוע פעולות רבות נגד הקורונה, הביאה את מדינת ישראל להיות המדינה מספר אחת בצמיחה במדינות המפותחות, ולרמת צמיחה כלכלית שלא ראינו מזה 21 שנים. כלכלה פתוחה ומערכת חינוך פתוחה, מבלי להגיע לאי ספיקה – אלו האיזונים הנכונים״.
באותה ישיבה הודה בנט לאנשי מערכת הבריאות: ״זו הצלחה משותפת. בתי החולים וקופות החולים עשו עבודה נפלאה, ואפשרו לנו לקיים כלכלה צומחת״.
הפעילות הכלכלית במשק חשובה, אבל כשהיא המטרה היחידה והעליונה, החולים והפגיעים נדחקים הצידה. אפילו תפקידם של בתי החולים מוגדר מחדש: מהצלת חיים וטיפול בחולים הם הופכים להיות הגורם ש"מאפשר לנו לקיים כלכלה צומחת". עם גישה כזו, היעד היחיד של מערכת הבריאות הוא "לא להגיע לאי ספיקה", ללא עניין בכך שאיכות הטיפול נפגעת תחת העומסים הגדולים.
***
התבטאות אחרת שצוטטה בכלי תקשורת שונים מפי 'גורם מדיני בכיר' ואנונימי בבחריין, במהלך ביקורו של בנט שם, היתה חמורה עוד יותר. לדברי אותו 'בכיר', "הרבה מאוד מהמתים הם כאלה עם קורונה, אבל לא מתו מהקורונה". בטענה השקרית הזו עושים שימוש גורמים שמכחישים את חומרת המגיפה.
טענה נוספת וחסרת בסיס היתה שרוב הנפטרים אינם מחוסנים, למרות שנתוני משרד הבריאות עצמו מראים שכ-47% מהנפטרים בגל האומיקרון היו 'מחוסנים באופן מלא' לפי הגדרות משרד הבריאות, ו-10% נוספים היו מחוסנים באופן חלקי.
לא ברור אם הדברים החמורים הללו נאמרו על ידי בנט עצמו, אך העובדה שהם צוטטו בתקשורת מבלי שהוא טרח להתנער מהם חמורה בפני עצמה. זו כבר לא רק התעלמות מהנפטרים הרבים, אלא התכחשות להם (כי הם "לא נפטרו מקורונה"), או האשמתם ב"אי התחסנות" למרות שכמעט מחציתם התחסנו.
***
לבנט ולישראל יש במה להתגאות בהתמודדות עם גל האומיקרון. הסגירה המהירה של ביקורים מחו"ל כדי לעכב את התפשטות הזן החדש בארץ, פתיחת האפשרות למנת חיסון רביעית, רכש תרופות חדשות ויקרות לטיפול בחולי קורונה בבתיהם, וחלוקת מיליוני בדיקות אנטיגן לציבור הרחב היו החלטות נכונות שאיפשרו התמודדות טובה יותר עם המגפה והצילו חיי אדם.
אך לצד הגאווה, נדרש גם חשבון נפש על החלטות שיכלו להציל חיים ולא התקבלו, או לא התקבלו בזמן: דחיית המלצות משרד הבריאות להטלת הגבלות התקהלות בתחילת הגל (כי הממשלה רצתה להימנע מפיצויים. אסטרטגיה שהוביל שר האוצר אביגדור ליברמן, ובנט לא התנגד לה); חוסר היערכות לתורים העצומים בבדיקות האנטיגן שהוביל לשינוי מדיניות הבדיקות כבר לאחר מספר ימים; ההחלטה המאוחרת על חלוקת הבדיקות לציבור; והשארת מערכת הבריאות להיאבק על תקנים נוספים וציוד נדרש גם כשהיה ידוע שהגל כבר בדרך.
קשה לאמוד במדויק כמה חיי אדם היו נחסכים בקבלת החלטות שונה, אבל כשראש הממשלה מתעלם כמעט לחלוטין מהנפטרים הרבים והשיח הציבורי ממעט לעסוק בכך, כמעט בלתי אפשרי לערוך דיון כזה. במקומו, הולכת ומתקבעת התפיסה שמציבה את הצמיחה הכלכלית וקיום שגרת החיים כערכים עליונים ובלעדיים, וההגנה על חיי אדם, במיוחד אם הוא חולה או קשיש, הולכת ונזנחת. קל יותר לפטור את זה ב״הם לא מתו מקורונה״, או ״לא היו אחראים מספיק להתחסן״. כך אפשר לעבור הלאה לשגרת החיים עם 44 מתים בממוצע ביום.
