הפרלמנט האירופי דחה אתמול (שלישי) את סעיף החוק שנועד לאסור על מסחר, כרייה והנפקה של מטבעות קריפטו שלא עומדים בסטנדרטים סביבתיים. בגלל שרוב מוחלט של תעשייה זו מבוסס על אלגוריתמים שמעניקים הכנסות כלכליות בהתאמה לבזבוז האנרגיה, חקיקה כזו הייתה מחרימה בפועל כמעט כל מה שקשור בקריפטו בשטח האיחוד האירופי.
הסעיף נדחה ברוב של 32 מתנגדים מול 24 תומכים, לפי יזם הקריפטו פטריק הנסן, שהתאמץ להשפיע על חברי הפרלמנט להתנגד להצעה. לפי הנסן, סוגיית ההשפעה הסביבתית של הקריפטו לא תטופל בהצעת החוק הנוכחית לפיקוח פיננסי (MICA), אלא במקום אחר, מערך סיווג ההשקעות של האיחוד.
BREAKING: The ECON committee of the EU Parliament just voted against the de-facto POW-ban: 32 against, 24 in favor.
Big relief & political success for the bitcoin & crypto community in the EU????????
Will share a breakdown of the vote and what’s next here in this thread. #Bitcoin
— Patrick Hansen (@paddi_hansen) March 14, 2022
במילים אחרות, במקרה הגרוע ביותר לתעשיית הקריפטו האיחוד ימליץ לממשלות וגופי השקעה להימנע מהשקעות בתחום מזהם זה, אבל לא יאסור עליהן.
לפי הכלכלן אלכס דה-וריס, שמחשב את פליטות הפחמן של רשתות הכרייה של ביטקוין ואת'ר, חלוקת סך הפליטות ברשת ביטקוין במספר העסקאות בשנה מביאה למספר מבהיל של 1,259 ק"ג פליטות פחמן דו חמצני לתשלום בודד. צריכת החשמל של הרשת על כל תשלום גבוהה פי מיליון וחצי מזו של רשת האשראי של ויזה.
The carbon footprint of a single Bitcoin transaction now at an eye-watering 1259 kilograms of CO2. That’s about the same as the per passenger carbon footprint of a transatlantic flight from London to New York and back(!) https://t.co/TdPix7GLXY
— Digiconomist (@DigiEconomist) March 13, 2022
בנק ישראל מקל על קבלת כסף שמקורו בקריפטו
בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל טיוטת חוזר על ניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור בהקשר של כספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים.
ההנחיות החדשות יחייבו את הבנקים הישראליים להפסיק את ה"בונקר" שנקטו כנגד התופעה, אבל גם יגדירו עבורם באופן יותר ספציפי את הליכי הבדיקה שנדרשים מהם וצמצום מסוים של הסיכון לבנקים עצמם בפעילות מסוג זה.
עד כה הבנקים הערימו קשיים משמעותיים על לקוחות שמבקשים להזרים לחשבונותיהם כספים מזירות למסחר בקריפטו, בעיקר בגלל שמקור הכספים לא ברור והם עלולים להיות מעורבים בהלבנת הון ו/או מימון טרור. גם לפי החוזר, הפעילות מוגדרת כפעילות בסיכון גבוה לעבירות כאלה, אבל ההנחיות עצמן דווקא מקלות על מעורבות בהן.
בטיוטת ההוראה החדשה, שתתקן את ההוראה הקיימת, נקבע איסור מפורש על הבנקים לסרב באופן גורף לקבל לחשבון לקוח כספים שמקורם בפעילות במטבע קריפטו. האיסור מותנה בכך שהכספים מועברים מנותן שירות במטבע וירטואלי שיש לו רישיון מתאים.
עד כה, לקוחות נאלצו לפנות לבתי משפט על מנת לאלץ את הבנקים להסכים לקבל את הפקדת הכספים.
הבנקים ידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות אלה. הערכות שיתבססו על ההערכה שמדובר בסיכון ויזהו את נותן השירות במטבע הוירטואלי. החובה לבחון את הנתיב המדויק של הכסף תהיה רק על סכומים של יותר מ-100 אלף שקלים.
בנקים שלא נמנים על חמשת הבנקים הגדולים יוכלו לקבל הקלות ביחס להוראה.
הכרייה המזהמת נודדת לאזורים עניים
ברנדון סמית', חבר הסנאט של מדינת קנטקי בארצות הברית, דחף בשנה שעברה להחלטה על מתן הקלות מס לכורי ביטקוין. קנטקי היא בין המדינות העניות עניות בארצות הברית, והטבת המס הזו עלולה לעלות לה 9 מיליון דולר בשנה.
השנה הפך סמית' לבעל אחזקות בעסקי הכרייה בעצמו, לפי תחקיר של אבי-אשר שפירו.
קנטקי עשירה בפחם, ורשת החשמל שלה היא מהמזהמות ביותר בארצות הברית. עידוד כריית ביטקוין במדינה הוא מהלך שצפוי לגרום לירידה באיכות האוויר להגברת פליטות גזי החממה. בהשוואה לתעשיית הפחם שהייתה משמעותית במדינה בעבר, תעשיית הקריפטו מספקת מעט מאוד משרות.
"אנחנו מחזיקים במכונה להדפסת כסף", אמר לשפירו וורן רוג'רס, מנהל התחום האסטרטגי בבלוקוור סולושנס, ענקית כריית ביטקוין. שער הביטקוין מול הדולר נקבע בזירות למסחר בקריפטו, ועומד כיום על כ-40 אלף דולר. היקף צריכת החשמל ואיתו גם כמות הזיהום הנגרמת נגזרת באופן ישיר משווי זה.
כל מי שמפעיל מכונות לכריית ביטקוין משקיע כמות ידועה של חשמל, אבל מקבל נתח קטן יותר של המטבע כל יום ככל שמצטרפים עוד כורים. לכן, עלייה בשער מאפשרת למכור את נתח הביטקוין ביותר כסף אמיתי, שמממן חשבונות חשמל גדולים יותר וגם גורם לזיהום אוויר ופליטות מוגברות של גזי חממה.
זיהום האוויר מוביל לתחלואה ומוות מוקדם בהווה, וגזי החממה מקשים על מיתון משבר האקלים שאותותיו הולכים וגוברים בכל שנה. בלוקוור סולושנס יזכו לקבל את הכסף, אבל הזיהום והתחלואה יגיע לתושבי קנטקי.
התנגדות אפקטיבית להוספת מפעלי כריית ביטקוין חדשים קיימת כיום דווקא בארצות עשירות ובעלות משק אנרגיה נקי יותר באזור סקנדינביה. כל עוד התמריץ הכלכלי קיים, התנגדות נקודתית דווקא תדחוף את מכונות הכרייה למדינות חלשות יותר, עם אוכלוסייה ענייה ופגיעה יותר.
