דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
17.6°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 17.6°תל אביב
  • 16.4°חיפה
  • 17.2°אשדוד
  • 14.6°באר שבע
  • 21.2°אילת
  • 17.3°טבריה
  • 18.6°צפת
  • 15.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים / האם היענות למסרי ההידברות של נאצר הייתה עשויה למנוע את המלחמה?

למעלה מאלפיים חללים, ומספר הפצועים בגוף ובנפש הוא לאין שיעור. עדות היסטורית עיקשת חוזרת ומצביעה על האפשרות שיכול היה להיות אחרת

עו״ד אמנון זיכרוני. "ספיר נצמד למיישעלך שלו, מעשיות ביידיש" (צילום ארכיון: יוסי זליגר / פלאש 90)
עו״ד אמנון זיכרוני. "ספיר נצמד למיישעלך שלו, מעשיות ביידיש" (צילום ארכיון: יוסי זליגר / פלאש 90)
יניב כרמל

מניין ההרוגים הרשמי של מלחמת יום הכיפורים עומד על 2,222 חללים ישראלים. מספר הפצועים בגוף ובנפש מאותה מלחמה גבוה כמובן, לאין שיעור. התקדמות צבאות ערב, והאפשרות הממשית – שנותרה לשמחתנו תאורטית בלבד – של התערבות ברית המועצות לטובת המצרים והסורים העמידו את ישראל בפני איום קיומי ממשי. חלק מתולדות המלחמה, בעיקר הבלימה של הסורים בגולן, מעידים כי גם יד המזל הייתה לטובתנו, לצד גילויי הגבורה והעוז, ובהתגלגלות שונה ייתכן והמלחמה ההיא הייתה יכולה גם להסתיים אחרת: בכיבושה של מדינת ישראל חלילה, ואולי אף בפירוק הריבונות היהודית.

בדברי ימי ההיסטוריה הצבאית של העולם נרשמה המלחמה הזו כאחת מההפתעות האסטרטגיות הגדולות. מלחמה שנפתחת בהפתעה אינה מאפיינת את תולדות העימותים הצבאיים הגדולים – ומלחמת יום הכיפורים מוזכרת בנשימה אחת עם שתי ההפתעות האסטרטגיות הגדולות בהיסטוריה: המתקפה היפנית על הצי האמריקאי בפרל-הארבור, ופניית הנאצים כנגד בריה"מ במבצע ברברוסה.

נהוג לייחס את ההפתעה האסטרטגית ל"מחדל מודיעיני", ויש רבים התולים את האשם בראש אמ"ן בזמנו, אלי זעירא. על פי תפישה זו באמ"ן שלטה אז "קונספציה", תפישת עולם, שקבעה – חרף כל הסימנים המעידים – כי הערבים לא יצאו למלחמה בישראל בתנאים שהתקיימו באותה תקופה. כיום זהו כמעט מן המפורסמות שעיוורונה של ההנהגה הישראלית נבע גם מהסתמכותה על זעירא ואופיו של זה, אשר קבע את קביעותיו המבוססות על "הקונספציה" בביטחון יתר, כאמת שאין בלתה. יש מקום לבחון את התיאוריה הזו בצורה מעמיקה – אך לא זה המקום.

עם זאת, חשוב להזכיר כי היו היבטים נוספים לעיוורון שאחז בהנהגה הישראלית טרם מלחמת יום הכיפורים, אשר יתכן והם קשורים ב"קונספציה", ויתכן שיש לייחס להם משקל רב יותר מהמקובל. ישנה עדות היסטורית עיקשת אשר מצביעה על כך כי כבר שלוש שנים לפני המלחמה, שליט מצרים – גמאל עבד אל-נאצר – היה מוכן למשא ומתן עם ישראל אשר תכליתו שלום.

אורי אבנרי, חבר הכנסת לשעבר, מייסד ועורך עיתון 'העולם הזה', ופעיל השמאל אמר וכתב על כך רבות. כך, לדוגמה, סיפר ל-ynet לפני מספר שנים: "בראשית שנת 1970, עיתונאי יהודי-צרפתי מאלכסנדריה בשם אריק רולו, שהיה העורך לענייני המזרח התיכון של 'לה-מונד', קרא לי לבוא לפריז. רולו היה באותה התקופה בן בית אצל נאצר ונוצרו ביניהם ממש קשרי אמון. הגעתי ורולו אמר לי: 'ראיינתי כמה שעות את נאצר והוא אוסר עלי לפרסם עד שאקבל אישור. בכל מקרה, יש לי הקלטות של הראיון ובהן הוא מוכן להסדר עם ישראל'," סיפר אבנרי.

מלחמת יום כיפור, גדוד שריון במאחז בתעלת סואץ (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)
מלחמת יום כיפור, גדוד שריון במאחז בתעלת סואץ (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

אבנרי ניסה להעביר את המסר אך הדברים נפלו על אזניים ערלות. מי שסייע בידו של אבנרי באותה תקופה היה אמנון זכרוני, עוזרו הפרלמנטרי דאז, ועורך-דין רב מעללים בפני עצמו. השבוע שוחח זכרוני עם 'דבר ראשון' ממשרדו, שם הוא עובד גם לאחר שחצה את גיל 80.

"חרף שמי, הזיכרון שלי לא הכי הכי", אומר זכרוני בבדיחות, אך ממשיך בתיאור האירועים מלפני למעלה מ-45 שנים בחדות. "אנחנו ניסינו להעביר את המסר לספיר, אבל הוא העדיף להתעסק במשה דיין", הוא אומר.

איך התגלגלו הדברים?

"הסיפור מתחיל במסר שקיבלנו באמצעות אריק רולו, עיתונאי צרפתי ידוע שמעבר להיותו עיתונאי עסק גם בכל מיני יוזמות בינלאומיות שונות. והוא העביר לנו את המסר שיש אפשרות לקדם הסדר שלום בין מצרים וישראל. נסענו לספיר, אני מניח שזה היה לירושלים. זה עוד לפני סאדאת, מי שהעביר את המסר היה נאצר. סאדאת כבר הוריד את אריק רולו מגדולתו בקרב המצרים".

"נפגשנו עם ספיר והעברנו לו את המסר", מספר זכרוני ומפרש, "בחרנו בספיר כי ידענו, וכולם ידעו, שהוא בבחינת יונה פוליטית שמעוניין בהגעה להסדר. גם אני באופן אישי קיבלתי ממנו מסר שהוא מעוניין שאצטרף אליהם למפא"י, והיה לנו קשר".

"נפגשנו איתו והעברנו לו את המסר מתוך תקווה שהוא יעביר את זה הלאה לאשכול, לגולדה ולאחרים, כדי לקדם את האפשרות שאריק רולו העביר לנו מסר לגביה. "אבל במהלך השיחה, במקום לפתח רעיונות סביב הרעיון שהעברנו לו, הוא הרבה לדבר על דיין שהוא חש כלפיו איבה רבה. אנחנו בכל זאת ניסינו לגרור אותו בחזרה אל אותו נושא שבאנו עליו".

"אני זוכר את ההתרשמות האישית שלי מאותה שיחה", מפרש זכרוני את הדברים, "ואמרתי את זה אז לאורי, שספיר לא התמודד באופן ישיר עם הרעיון שהצגנו לו אלא חשב בצמוד למיישעלך שלו, מעשיות ביידיש. כי כאשר אנחנו באים ומציגים רעיון כזה, כל כך שונה מהרגיל, מהיומיום, אז הוא בכל זאת מצמיד אותנו לסיפורים המוכרים שלו על דיין".

ישנה אמירה שהיו גם מתווכים נוספים, האם אתה מכיר נסיונות נוספים לאלו שלכם להעביר מסרים מן הסוג הזה?

"אני חושב שהיו, אבל לא יכול להגיד בביטחון. הייתה גם שיחה בעניין זה עם משה ששון, שהיה יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. הוא היה בעל השפעה בשעתו בעיצוב החשיבה האסטרטגית ולמיטב זכרוני גם ששון אישר את העובדה שהועברו מסרים נוספים, בדרכים אחרות. ראשי ממשלה נוהגים בדרך זו של שליחים אישיים שונים, גם אני הייתי שותף סוד למגעים מהסוג הזה בשליחות רבין עם איש אש"ף חמאמי, שנפגשתי איתו בלונדון, לפני שנרצח".

האם לדעתך ניתן היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים?

"אני חושב שאין היום כמעט חולק שאילו הייתה נכונות להיפתח ניתן היה להגיע להידברות ולמשא מתן, ולהימנע מהמלחמה. אבל כך קרו הדברים, מפני ש… כפי שגם היום קורים כל מיני דברים וקשה לנו להיפתח לאפשרות אחרת", אומר זכרוני בנימה נוגה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!