"אנחנו תקועים עם כ-300 דונם שאת התוצרת מהם לא נוכל למכור", אומר ל'דבר' רונן אלבז, מגדל גזר ותפוחי אדמה ממושב משמרת בשרון. "אצלנו הנזק יסתכם בכ-1.5 מיליון שקלים, אבל יהיו חקלאים שייצאו בנזק של עשרות מיליונים".
הסיבה להצטברות של עודפי התוצרת היא עצירת הייבוא לרוסיה בגלל המלחמה. הייצוא העיקרי לגזר הישראלי הוא לשוק הרוסי. מחצית מהגזר המיובא לרוסיה מגיע מישראל. ייצוא התוצרת החקלאית מישראל לרוסיה נפסק בשבועות האחרונים, וכן התשלומים על הסחורה שכבר שווקה.
טונות של תוצרת שמיועדת לייצוא תקועים בבתי הקירור בארץ, ורוב התוצרת שהבשילה לא נקטפה מחוסר ביקוש. עשרות אלפי טונות של סלרי, גזר, תפוחי אדמה וצנונית שהיו מיועדים לייצוא לרוסיה נותרו ללא דורש.
הירקות, שתוקפם מוגבל, עומדים בפני השמדה, והחקלאים עומדים בפני נזק כלכלי של 40-30 מיליון שקלים. אזורי הגידול העיקריים של ירקות השורש הם הנגב המערבי (שמרכז כשני שלישים מהיקף הגידול), השרון, הגליל העליון, רמת נגב והערבה הדרומית.
"כרגע אין חלופות לאן לשלוח את הגזר", אומר אלבז. "את רוב החלקות שהיו מיועדות לרוסיה לא קטפנו. חבל על העבודה. פשוט משמידים תוצרת כי הגיעה להבשלה ואי אפשר לחכות יותר. אני יודע שבמועצת הצמחים מנסים לארגן העברה של תוצרת לארגוני הצלת מזון, אבל גם זה מוגבל בזמן, כי אי אפשר להחזיק את התוצרת במקררים לתקופה ארוכה, וגם קירור דורש הוצאה לא קטנה".
לדברי אלבז, בעיית הייצוא לרוסיה היא הבעיה הקטנה של החקלאים, "לעומת מה שליברמן ופורר עושים לנו. המלחמה תיגמר והייצוא ישתקם. אבל מה שהם עושים עם הרפורמה יגרום לנזקים בטווח הארוך".
לטענתו, כשמדובר בגידולי שדה, הורדת היטלי ההפקה על המים וההיטלים על עובדים ישפיעו על המחיר הרבה יותר מפתיחת הייבוא. "שם נמצאת העלות הגדולה והיא בכלל הולכת למדינה ולא לכיס שלנו", הוא מסביר. "אז לא יהיה לנו הרבה גשם כמו באירופה, אבל זה יאפשר לנו להתחרות בצורה הוגנת, והצרכן ימשיך לקבל איכות וטריות. העיקר הוא שתהיה לנו תוצרת זמינה לאכול, ונהיה פחות תלויים באחרים".
ארגון מגדלי הירקות: "פנינו למשרד החקלאות, אבל מעניינת אותו רק הרפורמה"
לדברי מאיר יפרח, מזכ"ל ארגון מגדלי הירקות, כמות הירקות העודפים שמצטברים בארץ אדירה: 10,000 טון גזר, 5,000 טון תפוח אדמה, 5,000 טון צנונית ו-7-8 טון סלרי שהיו אמורים להיות משווקים בימים אלה לרוסיה. "הסחורה נמצאת בקירור", הוא אומר, "אבל אין באמת יעדים אחרים אליהם אפשר לשווק אותה".
ההתלבטות הגדולה שעומדת בפני החקלאים היא מה לעשות עם התוצרת העודפת. לטענת יפרח, החלופה הרלוונטית היא השתתפות המדינה בעלות תרומת התוצרת לארגוני הצלת מזון בארץ או לאוקראינה וסביבתה, שם יש מחסור במזון.
יש חקלאים שמוכנים לקטוף בעצמם את הירקות שמיועדים לתרומה, כך שהעלות שהם מבקשים מהמדינה לשאת מתמצה בעלויות אריזה, העמסה, הובלה וקירור. "אנחנו מנסים לגייס את המדינה מתוך הבנה שאנחנו חייבים להיפטר מסחורה בעלות של 40-30 מיליון שקל", אומר יפרח. "מדברים הרבה על בטחון המזון. הנה הזדמנות לדאוג לביטחון המזון של ישראלים שידם אינה משגת".
הארגון יצר קשר עם ארגוני הצלת מזון בארץ, אבל בשל כמויות העודפים שמצטברות נראה שאין לחקלאים ברירה אלא להשמיד חלק גדול מהיבולים. ארגון מגדלי הירקות הציע לשר החקלאות עודד פורר להעביר את העודפים גם לאזורים שסובלים ממחסור עקב המלחמה באירופה.
אפשרות נוספת היא שהמדינה תסייע לחקלאים לשאת בעלויות השמדת התוצרת. בעיני יפרח, עומדת בפני המדינה הזדמנות להשתמש בתמיכות הישירות שעליהם מדובר רבות במסגרת הרפורמה, כדי לשקם את המשקים שנפגעו. "נעשה גידולים חדשים ואלוהים גדול, נראה מה יהיה", הוא אומר. "יש פה הזדמנות למדינה לצאת מנצחת מכל הכיוונים".
קושי נוסף שעליו מצביע יפרח נוגע לביטוח הסחורות. "אין ביטוח נגד נזקים עקיפים ממלחמה שמתרחשת במקום אחר", הוא אומר. "כתבנו מכתבים לשר, דיברנו עם המנכ"לית, אבל נראה שזה לא מעניין אותם. מעניינת אותם רק הרפורמה. הם כנראה לא באמת רוצים שהרפורמה תשקם את החקלאות".
משרד החקלאות אמר בתגובה: "המשרד פועל לקידום הייצוא, מתוך הכרה בחשיבות הכלכלית הרבה שלו, למען המשך חיזוק ענף החקלאות הישראלי. המקרה המדובר הוא אירוע שמדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עמו לראשונה.
"משרד החקלאות קיבל לידיו את פניית החקלאים, ועוד קודם לכן ניהל שורה של שיחות עם החקלאים, עם ראשי מועצות ועם נציגי הארגונים במטרה למצוא פתרון, וכבר פעל מול מערך נספחי משרד הכלכלה בעולם למענה שיהלום את צורכי היצואנים".
