מחסור בתקנים, קושי למלא תקנים קיימים וגידול במספר התלמידים: חוקרים ממרכז טאוב מצאו שהיחס בין מספר האחיות למספר התלמידים בבתי הספר הוא 1 ל-5,000. מצוקת האחיות גורמת לפערים בבדיקות, בחיסונים ובחינוך לבריאות.

ב-2003-1997 עמד היחס על אחות ל-1,600 תלמידים, אבל הפרטתם של שירותי הבריאות לתלמיד ב-2007 גרמה לפגיעה בביטחון התעסוקתי ובתנאי האחיות, ורבות מהן עברו לבתי החולים, קופות החולים וטיפות החלב.

לפי המחקר, הפגיעה העיקרית הייתה בבתי הספר בפריפריה. רק 11% מהתלמידים בדרום עברו שיעורי בריאות. גם במחוז אשקלון השיעור נמוך: 34%, ובצפון 54%, נמוך מהממוצע הארצי של 76%.

"המחסור באחיות הוא בעיית יסוד במערכת הבריאות שמשליכה על כל המערכת", אומר ל'דבר' ד"ר ברוך לוי, חוקר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.  "בתוך המחסור, בריאות התלמיד היא לא בראש סדרי העדיפויות. אנחנו במצוקה בשירותי בריאות הציבור בכלל, ובשירותי בריאות התלמיד בפרט. מדברים על סל הבריאות, אבל שירות בריאות התלמיד נשארים מאחור".

החוקרים ראיינו 13 בעלי תפקידים במערכת בריאות התלמיד. לוי ערך את המחקר עם ד"ר רמי אדוט מהמכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בן גוריון, ופרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

החוקרים מצאו שאחת הסיבות לעזיבתן של האחיות הייתה חוסר ביטחון תעסוקתי, שנבעה משיטת התעסוקה של זכיינים פרטיים, שפיטרו את האחיות כל קיץ.

גם באזורי הצפון והדרום, שבהם שירותי הבריאות לתלמיד הולאמו חזרה, עלו בעיות תעסוקתיות: מספר תקני האחיות לא עלה בהתאם לגידול במספר התלמידים, אף שבמחוזות המופרטים התקציב דווקא עלה בהתאם לגידול האוכלוסין.

הבריאות המניעתית, חיסונים ובדיקות שמיעה, ראיה, וגדילה, נמצאת במגמת ירידה מתונה בשנים האחרונות. אבל החוקרים טוענים שהפגיעה הגדולה ביותר מהמחסור בכוח האדם היא בתחום החינוך לבריאות. "אחיות נמדדות כמעט אך ורק במדדים כמותיים", אומר לוי. "כמה חיסונים נתנו, שזה כמובן חשוב. אבל חינוך לקידום בריאות לא נמדד, ולכן לא קורה".