ההחלטה לפתוח לייבוא את האבוקדו ותקנות הגנת הצומח החדשות שמקדם משרד החקלאות מסכנים את הענף המקומי, שמוביל את הייצוא החקלאי הישראלי בשנים האחרונות, כך מזהירים מומחי חקלאות.

התקנות החדשות, חלק מהרפורמה בחקלאות שמובילים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, יעבירו את הבקרה על תחום מניעת מגפות והמחלות לפיקוח בארץ המוצא של התוצרת החקלאית. במסגרתן, יבואנים יוכלו להציג תעודת בריאות והצהרה שהמשלוח עומד בדרישות הפיטוסניטריות (מניעת מגפות ומחלות) של ישראל, בלי צורך ברישיון של משרד החקלאות, כפי שנדרש כיום.

"אבדן השליטה והבקרה בתחום הפיטוסניטרי יוצר סכנה של כניסת מזיקים לישראל שמסכנים את גידול האבוקדו בארץ", אמר ראובן דור, ויו"ר שולחן האבוקדו במועצת הצמחים. "התקנה החדשה בנושא הייבוא, שצריכה לעבור לאישור סופי של הממשלה באמצע חודש מרץ, מסדירה את המנגו, הבננה וההדרים, אך מחריגה את האבוקדו שנפתח לייבוא. אני מגייס את חבריי מהתאחדות חקלאי ישראל ופועל מול יועץ משפטי, בכדי להציג השגות בנושא המדאיג ביותר".

לדבריו, נתוני שווי שוק בינלאומיים העריכו את גידול האבוקדו העולמי ב-2018 ב-13.64 מיליארד דולר. ב-2026 הוא צפוי לצמוח לכ-21.56 מיליארד דולר.

לפי נתונים שהציג השבוע מיקי נוי, משירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, בכנס ענף האבוקדו בגליל העליון נטועים כ-100 אלף דונם מטעי אבוקדו בוגרים, ו-40 אלף דונם מטעים צעירים. בשנתיים האחרונות בלבד ניטעו עוד כ-20 אלף דונם מטעי אבוקדו, רובם באזור הנגב המערבי ובעוטף עזה.

יבול האבוקדו בעונת 2022-2021 צפוי להסתכם ב-230 עד 250 אלף טונות, מחצית  מכך מיועדת לשוק המקומי.

למרות שמדובר בענף המוביל בארץ בייצוא, הצביע דור על קושי לגייס כספי מדינה למחקר ופיתוח בשנתיים האחרונות. עלות המחקרים מוטלת, לטענתו, על גב החקלאים. "אם בעבר גייסנו 4-3 מיליון שקלים מהמדינה לטובת מחקר ופיתוח, הסכום הזה עומד כיום על כ-200 אלף שקלים בלבד".