בפתח ביתו הצנוע של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, בקצה רחוב הרשב"ם בבני ברק, בשעת ערב מאוחרת במוצאי שבת, מסתופפים עשרות על מדרגות בית המדרש וסביב החצר, עומדים ומביטים. הנערים מטפסים על הגדרות, על כל מקום אפשרי, כדי להביט פנימה, למרות שאין במקום התרחשות רבה.

על מדרגות בית המדרש ליד בית הרב קנייבסקי. "כולם רוצים הזדמנות להיכנס לבית הרב להגיד תהילים" (צילום: ניצן צבי כהן)

הקהל סביב הבית עמוס לא רק בצעירים, אלא גם באבות רבים שהגיעו למקום עם ילדיהם. "למה כולם באו לכאן?" שואל אחד הילדים את אביו. "כולם רוצים הזדמנות להיכנס לבית הרב להגיד תהילים", משיב האב. "ולמה לא נותנים להם?" מקשה הילד, "יהיה בלאגן", אומר האב, "ותהילים אפשר להגיד גם כאן בחוץ".

בעזרת הנשים המאולתרת על המדרכה ממול, כמה נשים קוראות מזמורי תהילים, ואב נוסף עומד בין המכוניות עם שתי בנותיו וממלמל את הפסוקים בעל פה. אחד הבחורים מסתובב ומנסה לאסוף מניין לתפילת מעריב "לעילוי נשמת הרב", הוא אומר, ומישהו מעיר שלא נהוג לומר זאת לפני ההלוויה.

"הוא היה אדם מיוחד שקיבל אליו כל אחד"

בין החליפות המחויטות, המאפיינות את הציבור הליטאי, שאותו הוביל הרב קנייבסקי בגאון, נראים גם שטריימלים רבים וקפוטות (חלוקי משי), המאפיינים את הציבור החסידי. אחד המסתופפים מודה שרבים הגיעו פשוט ברצון להיות קרובים לנייעס (החדשות), אבל אחר, חסיד ויז'ניץ, שביקש לא לציין את שמו אומר: "כולם העריכו את הרב קנייבסקי. הוא היה אדם מיוחד שקיבל אליו כל אחד – ליטאים, חסידים, ספרדים וגם חילונים. לכל אחד הוא היה עונה, אפילו לילדים".

נערים מטפסים על הגדרות כדי להביט פנימה, לתוך בית הרב (צילום: ניצן צבי כהן)

לדבריו, רבים מאדמו"רי החסידויות ספדו לרב קנייבסקי בצאת השבת, והנחו את בחורי הישיבות להגיע להלווייתו מחר. "גם הרב שלנו, האדמו"ר מוויז'יניץ, דיבר עליו בסעודה השלישית של צאת השבת והצטער על לכתו", הוא מספר. "אני, לצערי, מעולם לא נכנסתי אצלו", הוא מוסיף בעצב. "סבתא שלי גרה פה ברחוב, ועברתי פה עשרות פעמים, אבל לצערי מעולם לא חשבתי להיכנס".

"הוא היה אדם ירא שמים בתכלית"

"הרבה תלמידי ישיבות נסעו לירושלים לשושן פורים", אומר אפרים שימחי. "וכשהודיעו שהרב התמוטט עצרו את החגיגות ואמרו תהילים. הספקתי להגיד רק שני פרקים לפני שהודיעו שהרב הסתלק". מה הופך אדם לכל כך משמעותי עבור כל כך הרבה אנשים? אני שואל אותו. צופים שיגיעו מחר קרוב למיליון אנשים לחלוק לו כבוד אחרון.

הרב קנייבסקי. ״הוא היה אדם מיוחד שקיבל אליו כל אחד – ליטאים, חסידים, ספרדים וגם חילונים. לכל אחד הוא היה עונה, אפילו לילדים״ (צילום ארכיון: דוד כהן/פלאש90)

"הוא היה אדם ירא שמיים בתכלית", משיב שימחי. "תורה ועבודה במאה אחוז. אדם כזה, הקדוש ברוך הוא נותן לו סיעתא דשמיא להנהיג את הציבור, כמו למשה".

"הוא היה אדם מאוד נחמד", אומר אליהו הלוי, בחור ספרדי צעיר. "כל אחד שהגיע אליו הוא היה מברך אותו. היה עוזר לכל אחד גם באמצעות גמ"ח 'קופת העיר' שהקים. גם אני הגעתי אליו להתברך, והוא אמר לי את ה'ברכה והצלחה' המפורסם שלו". מותו של הרב, הוא מספר, מילא אותו בעצב כבד, והוא הגיע למקום בתקווה לנסות ולהגיד כמה פרקי תהילים בביתו. "למרות שאני ספרדי, הייתי מאוד קשור אליו, והייתי תורם קבוע לקופת העיר".

אל בית הרב נכנסים שוטרים וכבאים

מחוץ לבית חונים, זה לצד זה, אמבולנסים של מגן דוד אדום ואיחוד הצלה. בתוך הבית נפגשים אנשי חצרו של הרב וחברי כנסת מהמפלגות החרדיות עם צמרת המשטרה וכוחות ההצלה. חלון הבית נפתח ואחד השוטרים מתווה בידו הנחיות להיערכות. שוטרים וכבאים באים ונכנסים.

הרחובות הסמוכים שקטים עדיין, אבל רכבי כוחות הביטחון, הנעים בהם הלוך ושוב, מרמזים לבאות. דיירים הבתים הסמוכים, סקרנים, מסתכלים לרחוב מהחלונות, מאחוריהם נראים מדפי ספרים עמוסים בספרי קודש.

"מי שגר פה ורואה את הנולד יזיז הרכב"

קבוצות שוטרים מסתובבות לאורך רחוב חפץ חיים, המחבר את בית הרב ואת בית העלמין. השוטרים ממפים את כניסות הבניינים, החצרות, הגינות הציבוריות; מחלקים גזרות ומשימות לאירוע, שצפוי להתחיל בעוד קצת יותר מ-12 שעות.

התקהלות על מדרגות בית הרב. ״אנחנו ספרדים, אבל הוא היה רבם של כל ישראל״ (צילום: ניצן צבי כהן)

כרוז של זק"א מעדכן במבטא יידי כבד שהלוויית הרב הוקדמה ותתקיים בשעה 11:00.

האחים טסה, שגרים שניהם ברחוב החזון איש, בדרך בין בית הרב לבית העלמין, על מסלול ההלוויה המתוכננת, כבר הזיזו את המכונית למקום רחוק. "מי שגר פה ורואה את הנולד", הם אומרים, "יזיז את הרכב כי אחרת הוא יינזק בהמון. באירועים כאלה אנשים מחפשים על מה לעמוד".

שניהם היו בביתם כששמעו על מותו של הרב, ביום שישי לקראת כניסת השבת. "זו אבדה קשה מאוד", הם אומרים, "אנחנו ספרדים, אבל הוא היה ממש רבם של כל ישראל. היינו מתפללים אתו לא אחת בבית הכנסת ברחוב רשב"ם".

בבית הקברות חופרים גומה ביד או עם קרש

קשיש חרדי בוחן את אחד מלוחות המודעות, המבשר על צדיקים וצדיקות שהלכו לעולמם, אבל הפשקווילים המבשרים על מותו של הרב קנייבסקי טרם נתלו. הרב הסתלק שעות ספורות לפני כניסת השבת, וייתכן שלא הספיקו לנסח, להדפיס ולפזר לחלוקה. מישהו מסביר לי, שעל פי רוב באירועים בסדר גודל כזה, מדביקי המודעות ממתינים שיצטברו מספר פשקווילים כדי לחסוך עבודה ולהדביק אותם ביחד, במקום לעבור שלוש-ארבע פעמים בין כל לוחות המודעות.

אברכים הגיעו לבית הקברות ערב ההלוויה כדי להשתתף בחפירת הקבר: ״זו סגולה״ (צילום: ניצן צבי כהן)

במורד הרחוב, בית העלמין. חסיד בודד מתפלל בציון זכרו של האדמו"ר מאלכסנדר. אני שואל שני צעירים שנכנסים לבית העלמין אם הם יודעים היכן צפוי להיקבר הרב. "אנחנו גם מחפשים", הם אומרים, ומציעים ללכת לכיוון קברו של הרב ש"ך, מורו הרוחני של הרב קנייבסקי.

ואכן, בקצה בית העלמין, נראית התרחשות. כמה אברכים הגיעו למקום כדי להשתתף בחפירת הקבר. "זו סגולה", הם אומרים, ומסתפקים בחפירת גומה קטנה בידיהם או באמצעות קרש, כיוון שלא מקובל להשאיר קבר פתוח בלילה. אדם מבוגר מסופק: "אני לא בטוח שזו בכלל זכות", הוא אומר, "זו עבודה של החברה קדישא".