ישראל תגיע לגל התחלואה הבא בקורונה עם מספר נמוך של מתחסנים חדשים לנגיף. עם עליית מקדם ההדבקה מעל ל-1 והחשש מגל תחלואה נוסף, מספר המתחסנים במנה ראשונה מתחילת פברואר עמד על 145 בממוצע ביום בלבד, נתון נמוך פי 27 מחודש ינואר, שיא גל האומיקרון, אז ניתנו 3,915 חיסונים במנה ראשונה ביום.

ירידה נרשמה גם בשיעור ההתחסנות במנה שלישית ורביעית, שמיועדות למחוסנים 'ותיקים'. מספר המתחסנים במנה שלישית ירד מ-6,162 ל-517 ביום, ובמנה רביעית מ-20,971 ל-1,862 ביום, בשניהם של כמעט פי 10, כאשר במרץ בלבד המספרים נמוכים אף יותר: 269 מתחסנים במנה שלישית ו-527 במנה רביעית.

לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור האוכלוסייה עם חיסון בתוקף ירד מתחילת מרץ: מ-64.44% ב-1 במרץ ל-64.23% אתמול. המשמעות היא שיותר אנשים שהתחסנו בשתי מנות לא חידשו את החיסון, מאשר אנשים שהתחסנו לראשונה. לנתונים אלו אפשר להוסיף קבוצה נוספת של כ-920 אלף מחלימים 'טריים', כ-10% מהאוכלוסיה, שלפי נתוני משרד הבריאות נדבקו נדבקו בשלושת החודשים האחרונים כשלא היו מחוסנים או מחוסנים באופן חלקי, כלומר אינם נכללים במניין המחוסנים בתוקף אך נחשבים מוגנים (ומנועים מהתחסנות עד שלושה חודשים .

עם זאת, ייתכן שהמידע על גל חדש הובילה לעלייה בהתחסנות בחיסון הרביעי: אתמול (ראשון) התחסנו 1,421 בני אדם, כמעט פי 3 מהממוצע בתחילת החודש. למתחסנים החדשים לעומת זאת, צפוי לקחת זמן עד לקבלת ההגנה המירבית של החיסון – שבוע מקבלת המנה השנייה, כלומר, חודש לפחות מקבלת המנה הראשונה.

בקבוצות הסיכון, שיעור המחוסנים בתוקף עדיין גבוה יחסית: 84% מבני ה-90 ומעלה, 89.1% מבני ה-89-80, 91.7% מבני ה-79-70 ו-87.7% מבני ה-69-60. אך נתוני גל האומיקרון הראו שיעור גבוה במיוחד של אשפוזים עקב קורונה בקרב אנשים שלא התחסנו בקבוצות גיל אלו. אם ישראל תעמוד בפני גל תחלואה נוסף עם שיעור נדבקים גבוה, המשמעות עלולה להיות מספר מאושפזים גבוה.

ניתן להצביע על שני גורמים משמעותיים לירידה בהתחסנות: האחד הוא הסרת רוב הגבלות התו הירוק באמצע פברואר, והסרתן הסופית ב-1 במרץ, שביטלו את אחד התמריצים להתחסנות. סיבה נוספת היא מספר הנדבקים הגבוה בגל האומיקרון: מתוך 1.47 מיליון נדבקים חדשים בינואר שמצב ההתחסנות שלהם ידוע, 614,313 היו לא מחוסנים כלל או מחוסנים באופן חלקי, ולאחר שהחלימו צריכים להמתין שלושה חודשים עד ליכולת להתחסן.