משרד החקלאות מעדכן על מקרים של התפרצויות מחלת הפה והטלפיים במשקי צאן ובקר ברחבי הארץ. עד כה תועדו התפרצויות בלמעלה מ-20 משקים, רובם בעמק יזרעאל במושבים כפר יהושע, נהלל, ובית שערים.
מנהל יחידת שירותים וטרינריים בשדה (בפועל), אבי וסרמן, הכריז הסגר על משקים חקלאיים ברדיוס של 3 ו-10 ק"מ ממוקדי ההתפרצות. מושב נהלל הוכרז כמוקד התפרצות של המחלה וכולו בסגר הוצאת והכנסת בקר. הנגיף אינו מידבק לבני אדם, אך אדם שמבקר במוקד התפרצות עלול לשאת את הנגיף על גופו, בגדיו ונעליו ולהדביק בעלי חיים במקומות אחרים.
על אף הדמיון בשם, אין קשר בין מחלת הפה והטלפיים בבעלי חיים למחלת הפה והגפיים בילדים (Hand, Foot & Mouth Disease). מחלת הילדים, המאופיינת בשלפוחיות בפה, על הידיים ובכפות הרגליים, נגרמת על ידי נגיף שונה לחלוטין, הפוגע באדם בלבד.
על-פי הנחיות השירותים הווטרינריים העברת בעלי חיים ממוקדי ההתפרצות תתבצע באישור מנהל הלשכה הווטרינרית האזורית בלבד ובהתאם לתנאים שהגדירו השירותים הווטרינריים. מכליות המובילות חלב או מזון לבעלי חיים ורכבים באזור ההתפרצות מחויבים לעבור חיטוי ביציאה מהמשקים. כמו כן, נאסר על יצוא חלב ומוצריו שמקורם במשקים באזור ההתפרצות, למרות שהנגיף אינו מסוכן לאדם ומושמד בתהליך הפיסטור (חימום בחום נמוך לצורך השמדת נגיפים).
לשכות השירותים הווטרינריים פתחו בצעדי מניעה, בהם חיסון דחף במשקים שבמוקדי ההתפרצות ובאזורי ההסגר. יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות אוכפת את ההסגר באזור ההתפרצות ומונעת כניסת זרים.
משקי בעלי החיים באזור התבקשו לשים לב לסימנים העלולים להעיד על מחלת הפה וטלפיים, גם בעדרים מחוסנים. יש לקיים כוננות ומעקב ערניים בכל חלקי המדינה, על מנת לזהות מוקדים חדשים בשלבים מוקדמים ככל הניתן, למניעת התפשטות. בכל מקרה של חשד להדבקה או תמותה חריגה בעדר יש לפנות ללשכה הווטרינרית הקרובה.
על פי נתונים שפרסמו משרד החקלאות ומועצת החלב, מחלת הפה והטלפיים היא המחלה המידבקת ביותר של בקר וצאן ומסוגלת להתפשט על פני יבשות שלמות, אך אינה מדבקת לבני אדם. המחלה מופיעה בישראל באופן עונתי, החל מינואר-פברואר. שיא האירועים צפוי בחודשים אפריל-מאי. לדברי משרד החקלאות ידוע על מוקדי התפרצות של המחלה בירדן שהביאו להדבקה ניכרת ברשות הפלסטינית. עד כה ידוע על 52 מוקדים ברש"פ בלבד. בהמשך החלה הדבקה גם בשטחי ישראל.
המחלה מועברת במגע ישיר או עקיף ופוגעת בחיות משק – בקר, צאן, חזירים, ובחיות בר – צבאים, יעלים, חזירי בר ומפריסי פרסה אחרים. ההדבקה בין בעלי חיים מתבצעת בעיקר באמצעות הנשימה ובאכילה. אם מספר בעלי החיים החולים רב, בתנאי מזג-אויר מתאימים עלול הנגיף להינשא באוויר ולהדביק משקים אחרים אף ללא מגע ישיר. זו אחת הסיבות שנוהגים להטיל הסגר על שטחים גדולים, יחסית, סביב המשק הנגוע.
מדובר בנגיף עמיד מאוד שמסוגל להישאר פעיל בתנאים מסוימים שבועות ולעיתים חודשים. המחלה גורמת לחום, שלפוחיות בלוע, ריור מוגבר ועוד, ועלולה לגרום לתמותה, בעיקר בעגלים וטלאים צעירים המחלה בדרך כלל אינה ממיתה בעלי החיים בוגרים אך היא פוגעת בכושר הייצור שלהם, כך לדוגמה, תנובת החלב יורדת בצורה דרסטית.
עיקר נזקי המחלה למשקים חקלאיים הם כלכליים מכיוון שהנגיף עלול להתפשט באמצעות יבוא ויצוא בעלי חיים ולהדביק בעלי חיים בארצות היעד. למרות שהנגיף אינו מסוכן לאדם ואפשר להשתמש בחלב מרפת נגועה לייצור מזון, נאסר על ייצוא מוצרים שמקורם במשקים באזור ההתפרצות מחשש לזיהום האריזה בתהליך אריזת המוצר לייצוא. במדינות אירופה וארה"ב, הנקיות מפה וטלפיים, יש סיכון מוגבר כי העדרים שם אינם מחוסנים כלל.
מרבית בעלי החיים מחלימים מעצמם וללא סיבוכים, אך כאמור הם יוצאים ממעגל הייצור לתקופות ארוכות. מגדלים מנוסים עושים מאמץ לסייע לבעל החיים להתגבר על מחלתו על ידי מתן מזון קל לעיכול, טיפול מקומי בפצעים, מניעת מאמץ, הכנת מרבץ מתאים וכדומה. קיים חיסון יעיל וטוב נגד המחלה, אך הוא מחסן לתקופות מוגבלות. בישראל נהוג לחסן את כל הבקר והצאן אחת לשנה.
