התקנות שמסדירות תווי קנייה וכרטיסי מתנה יוארכו בשנה וחצי נוספת – כך קבעה ועדת הכלכלה בכנסת אתמול (שלישי). הוועדה אישרה תקנות שמחריגות את התווים והכרטיסים מהגנות צרכניות בחוק שירותי תשלום, כדי ליצור עבורם התייחסות מותאמת בהמשך.

עם זאת, הוועדה קבעה מספר הגנות לצרכנים המחזיקים בכרטיסים אלו, בראשן זכותו של הצרכן להאריך את התוקף של תווי קנייה שפקעו בחמש שנים נוספות, ואת התוקף של שוברי מתנה שפקעו בשנתיים נוספות.

התקנות נועדו לפטור את תווי הקניה ושוברי המתנה שערכם הוא עד 1,500 שקלים לחיוב מידי, מהוראות חוק שירותי תשלום. החוק שנכנס לתוקף באוקטובר 2020 נועד להרחיב את השימוש באמצעי תשלום שונים במשק ולהסדיר את השימוש בהם. בחוק נקבע שהוא יחול על תווי קנייה ושוברי מתנה החל מהחודש, מרץ 2022, אך התקנות המתאימות עדיין לא הוסדרו. כדי לאפשר לתחום להמשיך להתקיים נקבע שאמצעים אלו יוחרגו מהחוק למשך שנה וחצי נוספת.

התקנות שאישרה הוועדה קובעות את ההגנות הבאות לצרכן:

• תוקף תווי קניה לא יפחת מחמש שנים ותוקף שוברי מתנה לא יפחת משנתיים.
• צרכן שלא מימש שובר שפג תוקפו יוכל לבקש להאריך את התוקף בתקופה אחת נוספת.
• מנפיק הכרטיס יצטרך לבצע מאמץ סביר לשחזור יתרה במקרה של אבדן או גניבת אמצעי התשלום.
• במקרה שבו בית העסק נכנס להליך של פשיטת רגל וחדלות פרעון עוד לפני שסיפק את המוצר ללקוח, ובמקרה כזה יוכל הלקוח לפנות ולבקש את כספו חזרה.
• המנפיק יצטרך לגלות למשלם את תנאי המימוש, את אופן המימוש, רשימת הספקים והתוקף וכן מה אפשר לעשות במקרה של אבדן, גניבה או שחזור יתרה צבורה.

יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ מיכאל ביטון (כחול לבן) קבע שהחרגה תהייה לשנה וחצי בלבד ודרש להשלים בתקופה הזו הסדרה כוללת של התחום תוך שמירה על הצרכן.

מנכ"ל חברת הסליקה גמא, אריאל גנות, טען כי החברות הקמעונאיות מנהלות עסק פיננסי מתוחכם, ומחזיקות מיליארדי שקלים של הציבור בפקדון, ואין סיבה שלא לנהל את זה כמו שמנהלים הנפקת כרטיסי אשראי. לגבי החשש שעלה בועדה שההגבלה תוביל לכך שלא יחולקו שי לחג, הוא אמר כי המשמעות של הגבלת תוקף היא שאחרי שנתיים או 5 שנים יכול הגוף שהנפיק את התו שלא מומש פשוט להכניס את הכסף ישירות לשורת הרווח שלו.

היו"ר ביטון ביקש לדעת כמה כסף "הולך לפח" בשוברים לא ממומשים. נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון מאוטנר לוגסי, השיבה כי יש מימוש של 96-98 אחוז בטווח של עד 18 חודשים ראשונים. ביטון הוא הוסיף כי לא נמסרו נתונים מספקים באשר לכסף שהולך לפח או לכיסי החברות המנפיקות, ודרש מהממשלה להסדיר את הנושא באופן כולל.