ועדת הכלכלה דנה אתמול (שלישי) בכוונה לייקר את תעריפי התחבורה הציבורית בעיקר בפריפריה. במהלך הדיון התברר כי משרד התחבורה לא מוכן למסור מידע מדוייק על כוונותיו.
את הדיון יזם ח"כ אריאל בוסו (ש"ס), בעקבות הכוונה לעלות את מחירי התחבורה הציבורית וביטול הטבת הערך הצבור בכרטיס הרב קו.
יו"ר הוועדה ביטון אמר בפתח הדיון "כי מרחפת עננה על התעריפים והתשלומים לתחבורה ציבורית. לא קיבלנו תכנית סדורה מהאוצר וממשרד התחבורה, חלק מהשמועות מדאיגות. הרפורמה לא תעודד נסיעה בתחבורה ציבורית כי העלות תהיה גבוהה ותפגע באנשים החלשים ביותר. אנחנו בתקופה קשה של יוקר מחיה וזה נגד האינטרס הציבורי של הממשלה. ביקשנו התייחסות בכתב ונאמר לנו שהם יושבים בימים אילו על הרפורמה והם לא יכולים לתת דברים סופיים. אנחנו ככנסת מתריעים בשער בנושא הזה".
השינוי יפגע יותר בחלשים ובנשים
תעריפי התחבורה הציבורית היו אמורים להתייקר ב-6.4% השנה, אך שרת התחבורה מירב מיכאלי (העבודה) ושר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) החליטו לדחות את ההחלטה לחודש אפריל. משמעות הדחיה היא מספר חודשים של המשך התעריף הקיים, אך כנראה גם ייקור גבוה יותר באפריל, בהתאמה לשקלול הייקור של מחירי הדלק.
לצד עדכון המחירים שנעשה לפי סל תשומות, משרד התחבורה מתכוון ליישם גם מספר רפורמות בעלות התחבורה, הכוללות את ביטול הנחת הערך הצבור, ייקור עלות הנסיעה במספר יישובים בפריפריה ושינויים נוספים לכיוון האחדת תעריפים – מה שיוזיל או ייקר חלק מהתעריפים.
תיקון נוסף שעומד על הפרק הוא יקור התעריף לקשישים מהנחת 50% למחיר מלא, תוך קביעה שנוסעים מגיל 75 ומעלה יוכלו לנסוע בחינם.
במקביל, פגיעה בהסדרי ההנחות בתשלום של הרב-קו פוגעת באנשים שלא מחזיקים בשילוב בין טלפון חכם, כרטיס אשראי ואפליקציית תשלום לתחבורה הציבורית – שיעורם של הערבים והחרדים בקבוצה זו הינו גבוה.
מסמך שהכינו מרכז המידע של הכנסת לקראת הדיון הציג נתונים לפיהם התחבורה הציבורית מהותית במיוחד לנשים. "ציבור הנשים מהווה כ-60% מהנוסעים בקווים עירוניים וכ-55% מהנוסעים בקווים אזוריים. כמו כן, נשים לא רק נוסעות יותר מדי יום בתחבורה ציבורית, אלא גם נוסעות בתחבורה ציבורית באופן מזדמן בשיעור גבוה, כ-50% מהנשים משתמשות בתחבורה ציבורית בתדירות משתנה. בנוסף, מקרב בעלי רישיון נהיגה רק 43% הם נשים".
"ביקשנו מידע ולא קיבלנו מענה"
במסמך של מרכז המחקר והמידע נאמר שמשרד התחבורה סירב למסור מידע על תכניותיו לגבי השינוי בתעריפי התחבורה הציבורית. "במרץ 2022 פנה שוב מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, על פי הפרסומים בתקשורת לפיהם באפריל 2022 תוחל הרפורמה בתעריפים, ולאור הצעה לסדר היום שהוגשה על ידי חבר הכנסת אריאל בוסו ויוזמת יו"ר וועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון לקיום דיון בנושא. אף על פי כן, לא קיבלנו כל התייחסות בנושא עד למועד סגירת המסמך, לקראת הדיון האמור".
כותבת המסמך רינת בניטה, ציינה כי "פנינו לרשות לתחבורה ציבורית לגבי תחולת הרפורמה ולגבי השינוי בתעריפים השונים והשפעתם על המשתמשים המזדמנים לדוגמא ולא קיבלנו מענה והגדרה. חוק הכנסת מסמיך אותנו לעניין קבלת מידע בדומה למבקר המדינה ואנחנו לא קיבלנו במקרה הזה את המידע שביקשנו".
חברי הכנסת מחו על כך שלדיון לא הגיעו עובדי משרד התחבורה, אלא רק היועץ מקצועי לשרת התחבורה, אהוד עוזיאל. לדבריו, "כיום אין אחידות בתעריפים, אין שיטה מוסדרת וגם ודאות לגבי כדאיות הנסיעה. והשאלה בבסיס הרפורמה הייתה כיצד להפוך את הנסיעה לכדאית , לברורה ומשתלמת יותר".
עוד אמר עוזיאל כי: "אמורה היתה להיות התייקרות כללית בכמעט 9%. עצרנו את ההתייקרות ואנחנו פועלים מול משרד האוצר כדי לשנות את השיטה על מנת למזער את ההתייקרות ומסיטים את ההנחות לתוך הרפורמה".
בנושא הערך הצבור הוא העריך כי מדובר ב-200 מיליון שקלים, ואמר: "אנחנו רוצים לתגמל את מי שמשתמש יותר בתחבורה הציבורית לבין נוסעים מזדמנים. בחצי שנה האחרונה שמענו את הציבור פגשנו את נציגי התחבורה הציבורית. הפרוצדורה שיש ועדת מחירים למשרדי האוצר והתחבורה , והוועדה מגבשת את המלצתה לשרים". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון: "אני מבין שאין פה שום שיתוף אמיתי של הציבור זו החלטה רק של השרים בסופו של דבר".
רכז תחבורה באגף תקציבים באוצר, דניאל מלצר, הדגיש כי יש עליית מדד והצמדה של תעריפים בגלל התייקרות הדלקים. לדבריו, השרים דחו את ההתייקרות הזו מפברואר ובקשו לבחון שינוי בשיטת התשלום בתחבורה הציבורית. היו"ר ביטון ביקש לדעת כמה מתוך תקציב התחבורה הציבורית ילך להוזלה ועידוד שימוש בה, ומלצר השיב: "עדיין לא יודעים".
