דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ו בסיון תשפ"ב 25.06.22
25°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 23°באר שבע
  • 35°אילת
  • 28°טבריה
  • 21°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

13 דברים שכדאי לדעת על פוליו, וההתפרצות המחודשת של המחלה

חיסון פוליו בטיפת חלב בירושלים (צילום ארכיון: מגי איילון/לע"מ)

נגיף הפוליו שהתגלה אצל 6 ילדים בירושלים עלול לגרום לשיתוק ולמוות; הוא עובר באמצעות מגע עם הפרשות או בליעה; סימנים להופעת המחלה הופיעו כבר בתקופה הפרהיסטורית; ההתפרצות הגדולה בישראל היתה בקיץ 1950, והיא נעצרה בזכות חיסון שפיתח רופא יהודי אמריקאי; ארגון הבריאות העולמי מחסן 20 מיליון ילדים באפריקה למניעת התפרצות המגפה

אסף צבי

נגיף הפוליו, שיתוק ילדים, חזר לישראל אחרי יותר מ-30 שנה. החודש (מרץ) אותרו בירושלים 6 מקרים של ילדים שחלו בפוליו, והנגיף אותר במי ביוב בערים נוספות בישראל. אחת המחלות הקשות והנפוצות בעולם לפני כמאה שנים, הפכה לנדירה ביותר בזכות פיתוח של חיסון יעיל. אלא שעכשיו היא מתפרצת גם באפריקה. 9 דברים שכדאי לדעת על הפוליו.

1. מה גורם לפוליו? הפוליו היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף מקבוצת נגיפי המעיים שהאדם הוא ה"מאכסן הטבעי" שלה. לפי משרד הבריאות, הנגיף מועבר מאדם לאדם בעקבות מגע עם הפרשות (לרוב צואה, אך אפשרית גם העברה דרך הפרשות נשימתיות), ומתרבה בדרכי העיכול של האדם שנדבק.
לפי איגוד רופאי המשפחה בישראל, ההדבקה מתרחשת לאחר בליעת הנגיף, חדירתו ללוע ולדרכי העיכול התחתונות. התרבות הנגיף באיברי הגוף גורמת לווירמיה (כמות גדולה של נגיפים במחזור הדם) ומובילה לביטוייה הקליניים של המחלה.

חיסון פוליו. בירושלים נמצאו 6 מקרים חדשים במרץ 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

2. מה הנגיף עושה? לפי איגוד רופאי המשפחה, רוב הנדבקים (בין 90% ל-95%) אינם מפתחים כל סימני מחלה או לכל היותר מפתחים תסמינים קלים כמו חום, חולשה, חוסר תאבון וכאב גרון.
4%-8% מהנדבקים בפוליו מפתחים דלקת אספטית (ללא חיידקים) של קרום המוח, ומחלימים באופן מלא תוך ימים אחדים. פחות מ-1% מהנדבקים מפתחים מחלה שיתוקית, שעלולה להפוך אותם לנכים.

3. איך מתפתח השיתוק? השיתוק מתפתח לרוב במהלך דו שלבי. תחילה מופיעים סימני מחלה מינורית חולפת, ובשלב השני מופיע חום גבוה וכאב עז בשרירים, המלווה בירידה עד אובדן רפלקסים.
השיתוק מופיע באופן חד ופתאומי, ונוטה להתקדם תוך שעות אחדות לשיתוק מלא של גפה אחת או יותר. השיתוק מגיע לשיאו בחלוף 5 ימים מתחילת המחלה. לרוב השיתוק הוא א-סימטרי ונוטה לערב את הגפיים התחתונות. שיפור בחולשת השרירים מופיע באופן הדרגתי במהלך של כ-6 חודשים, אך ב-60% מהמקרים נותר שיתוק חלקי לכל החיים.
אחד הסיבוכים הנפוצים של המחלה הוא 'אי ספיקה נשימתית', שבעקבותיו החולה עלול להזדקק להנשמה. אצל 5%-35% מהחולים מופיע שיתוק נלווה של עצבי הגולגולת. כשקיימת מעורבות של גזע המוח והעמודות האחוריות של חוט השדרה, קיימים גם כאבי שרירים, קשיי תנועה בשרירי הגפיים, וקשיון עורף.

4. מה התרופה? לפוליו אין תרופה. הטיפול היחיד הוא טיפול להקלה על הסימפטומים השונים, פיזיותרפיה ושיקום.

5. לא פוגע רק בילדים: ילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבק בפוליו, אך למרות השם 'שיתוק ילדים', באיגוד רופאי המשפחה מדגישים שהמחלה פוגעת גם במבוגרים. מתוכם, נשים הרות מצויות בסיכון מוגבר ללקות במחלה שיתוקית. במקרים נדירים הנגיף עלול לגרום לזיהום תוך רחמי, המסתיים בהפלה או לידה מוקדמת. גם מדוכאי חיסון מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלה מתקדמת ואף קטלנית.

6. נגיף עתיק: עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על פגיעת נגיף הפוליו בבני אדם כבר בראשית ההיסטוריה. בתחריטים ובציורי קיר מתקופת מצרים העתיקה נראים אנשים עם גפיים פגועות, וילדים הנעזרים במקלות מגיל צעיר.

ציור על אבן מתקופת השושלת ה-18 במצרים העתיקה, המתאר ככל הנראה אדם חולה בפוליו, הנשען על מקל (צילום: ויקימדיה)

7. הראשון לאבחן: המחלה אובחנה לראשונה על ידי האורתופד הגרמני יעקב היינה ב-1840, ואחריו אבחן אותה רופא הילדים השוודי קארל אוסקר מדין ב-1890. ולכן במשך שנים נקראה המחלה 'מחלת היינה-מדין'. הראשון שבודד את הנגיף, בשנת 1908, היה קרל לנדשטיינר, ביולוג ורופא אוסטרי-אמריקאי וחתן פרס נובל לרפואה.
לפני סוף המאה ה-19 לא היו ידועות מגפות גדולות של פוליו. החל מ-1880 התחוללו באירופה מגפות גדולות, וזמן קצר לאחר מכן גם בארצות הברית. במהלך המאה ה-20 מגפות פוליו הפכו לאירוע שכיח, והפוליו היה אחת ממחלות הילדות הנפוצות והקשות ביותר. מגפות הפוליו הטילו מום בהמוני אנשים, בעיקר בילדים צעירים.

8. החיסון ש(כמעט) העלים את המגפה: התרחבות מגפות הפוליו בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הובילה למאמצים של חוקרים רבים למציאת חיסון למחלה. את תרכיב החיסון הראשון פיתח הרופא היהודי-אמריקאי ד"ר יונה סאלק, והוא מבוסס על נגיף מומת הניתן בזריקה (IPV). החיסון נמצא יעיל על קופים, עכברים ומתנדבים, ובשנת 1954 בוצע ניסוי המוני במסגרתו חוסנו קרוב ל-500 אלף תלמידים ברחבי ארצות הברית.
תרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סייבין קיבל אישור לשימוש בארה"ב בשנת 1962, והתבסס על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).

9. לכל אחד מהחיסונים יש יתרונות וחסרונות. התרכיב המומת מגן מהמחלה אך לא מונע את הפצת הנגיף, והתרכיב החי-מוחלש מגן ממחלה ומונע את הפצת הנגיף אצל רוב האנשים, אך עלול לגרום להתפתחות זנים אלימים של הנגיף אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ולהפצתם בקהילה.
מתווה החיסונים בישראל השתנה לאורך השנים, והשימוש בתרכיב חי מוחלש בוטל בשנת 2000, עקב הסכנות והעובדה שלא אותרו התפרצויות של הנגיף במשך זמן רב. אך החל בשנת 2014, לאחר מציאת שרידי פוליו בניטור ביוב, השימוש בו הוחזר ונעשה שימוש בשני התרכיבים, כאשר תחילה מחסנים בחיסון המומת, שנותן הגנה במקרה שהחיסון החי-מוחלש גורם לתחלואה. החיסון המומת ניתן ב-4 מנות בשנה הראשונה לחיים: בגיל חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה. לאחר מכן מנת דחף בכיתה ב'. החיסון החי מוחלש ניתן בשתי מנות בגיל 6 חודשים ו-18 חודשים.

10. התפרצות מחדש באפריקה: השימוש בחיסונים הפך את מחלת הפוליו לנדירה ברמה עולמית. מ-350 אלף מקרים ידועים בשנת 1988, בשנת 2015 נרשמו 74 מקרים בלבד. עם זאת, בשנים האחרונות מספר המקרים עלה מעט. לפי אתר היוזמה העולמית למיגור מחלת הפוליו, בשנה החולפת אובחנו 564 מקרים, 411 מתוכם בניגריה. לאחרונה הודיע ארגון הבריאות העולמי על מבצע חיסונים נוסף לפוליו במדינות אפריקה. המטרה להגיע ל-20 מיליון ילדים מחוסנים באפריקה תוך חודשים.

ילד חולה פוליו בקמרון. 564 מקרים באפריקה בשנה החולפת (צילום: davide bonaldo/Shutterstock)

11. המגפה בישראל: מחלת שיתוק הילדים נחשבה שולית בארץ ישראל עד קיץ 1949, אז החלה ההתפרצות, ועד לסוף השנה דווח על 388 חולים. התפשטות המחלה נמשכה ועד לשנת 1954 כשאובחנו בישראל 4,700 מקרים, מתוכם נפטרו 760 בני אדם.
המחלה הובילה לבהלה ציבורית. לפי הספרייה הלאומית, מגפת הפוליו הגדולה בארץ התפרצה בקיץ 1950, בו אושפזו מעל לאלף ילדים. רבים מהם נפגעו מהשיתוק, שהיה אחד מהתסמינים המפחידים ביותר של המגפה. הורים אמרו לילדיהם להישאר בבתים, קייטנות נסגרו, ומשרד הבריאות אסר על כניסת ילדים מתחת לגיל עשר, הגיל בעל הסיכון הגבוה ביותר להידבקות, למקומות בילוי שונים.
לאחר פיתוח החיסון המומת של ד"ר יונה סאלק ב-1954, נעשו ניסיונות לייבא אותו, אך ארה"ב סירבה לכך. בעקבות זאת הוקמה בישראל מעבדה לייצור תרכיב החיסון על ידי פרופ' נתן גולדבלום. מבצע החיסונים החל בשנת 1957, ובתוך שנתיים ירד מספר המקרים ב-90%. החל מ-1961 ניתן גם חיסון חי מוחלש.
ההתפרצות הידועה האחרונה נרשמה בשנת 1988, אז אובחנו 15 מקרים. מאז לא אובחן אף מקרה של הנגיף בישראל. בשנת 2013 אובחן הנגיף בניטור מי ביוב והתגלו מספר נשאים, כולם ללא תסמינים, ובעקבות זאת החל משרד הבריאות במבצע חיסונים נרחב.

קייטניה לילדים חולי פוליו ברמת גן. 1954 (צילום: דוד אלדן/לע"מ)

12. הפוליו חזר בירושלים: במרץ 2022 אותר בישראל מקרה קליני של פוליו לראשונה מאז 1988, אצל ילדה בת 4 מירושלים שלא היתה מחוסנת לנגיף. קדם לכך איתור חריג של הנגיף בניטור מי ביוב בעיר. בעקבות איתור המקרה התגלו עוד 5 מקרים של ילדים שנדבקו בנגיף או חשודים שנדבקו ללא תסמינים, והנגיף התגלה בדגימות מי ביוב גם בערים נוספות. לפי משרד הבריאות, אבחון של מקרה קליני הוא קצה קרחון למאות מקרים נוספים.

13. הפתרון היחיד, להתחסן: לפי משרד הבריאות, אדם מחוסן לפי תכנית החיסונים מוגן מהמחלה באופן מוחלט. במשרד הבריאות ממליצים להורים לוודא שילדיהם מחוסנים בכל חיסוני השגרה. בעיר ירושלים בלבד החיסונים לתינוקות הוקדמו והם יינתנו בגיל 6 שבועות ולא בגיל חודשיים, ומנת החיסון השנייה תינתן בגיל 12 שבועות (ולא בגיל 4 חודשים). ילדים בוגרים יותר שלא חוסנו במנת הדחף יכולים להתחסן בבית הספר או בתיאום עם מוקד קול הבריאות *5400.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!