הזינוק הדרמטי במחירי המזון העולמיים נכנס לסחרור בעקבות המלחמה באוקראינה. לא רק קשיי אספקה וסנקציות מגבילות את הסחר, אלא גם שורה של מכסים חדשים ומספר מדינות שפועלות להגדלת המלאי כעת, בציפייה למחסור גובר בעתיד. עשרות מיליוני בני אדם בעולם צפויים להידרדר לרעב חמור בשל עליית המחירים.
השיאים החדשים במחירי המזון העולמיים עומדים להקשות על אספקת המזון למדינות רבות, בייחוד לעניות שבהן. הגורמים לעליית המחירים הם רבים, ולכן גם קשים לשינוי בטווח הקצר.
ההתאוששות הכלכלית העולמית, החל מהשנה שעברה, מביאה לפקקים יוצאי דופן בנמלי העולם, לבעיות חמורות בשרשראות האספקה ולהתייקרות התובלה הימית בערך פי 5. התייקרות זו חריגה ומשמעותית במידה כזו, שהרווחיות הגבוהה של חברות ההובלה הימית מאפשרת להן לצלוח די בקלות את העלייה הנוכחית במחירי הדלק. יחד עם זאת, עליית מחירי הדלק צפויה להשפיע על ייקור ההובלה היבשתית ועל מחירי המוצרים לצרכן.
ערעור היציבות של אספקת מזון בעולם
לגורמים אלו נוספת המלחמה באוקראינה שמשפיעה על יצוא המזון של אוקראינה, וגם על זו של רוסיה, ומפחיתה את כמות החיטה ומוצרי מזון נוספים בהיצע המזון הנסחר בעולם. לכך נוסף גם הפחתת ההיצע ועליית מחיר הדשנים המיוצאים מרוסיה. העלייה הדרמטית במחירי גז המחצבים באירופה כמעט השביתה לחלוטין את מפעלי הדשנים ביבשת, המשתמשים בגז מחצבים כחומר גלם משמעותי בתהליך הכימי של יצירת דשן.
במקביל לכך, יש מדינות שמטילות מגבלות מכסים חדשים דווקא בעת הזו על מזון. בריטניה, הטילה מכס של 35% על יבוא מזון מרוסיה, כחלק משורת סנקציות שהטילה על המדינה. החלטה זו מגבירה את הביקוש לרכוש מזון מארצות אחרות ותומכת בהתייקרות יבוא המזון למדינה.
במקביל, ישנן מדינות שמטילות מכס מסוג הפוך, המוטל על יצואני מזון, זאת על מנת להגביר את הכדאיות של שיווק המזון לשוק המקומי ואת הכנסות המדינה מיצוא. לפי בלומברג, אינדונזיה כמעט הכפילה את המכס על יצאו שמן דקלים, מ-375 דולר לטון ל-675 דולר.
אינדונזיה אחראית ל-56% מתפוקת שמן הדקלים בעולם, בו נעשה שימוש במגוון מוצרי מזון מעובדים. ארגנטינה, יצואנית משמעותית של סויה ושמן, מגבילה רישומי מטענים חדשים ליצוא, מה שמרמז על עליית מס מתקרבת. מצרים הטילה מגבלה של 3 חודשים על ייצוא חיטה וקמח ואילו מרוקו מגבילה את יצוא העגבניות.
כל מהלך כזה, ששומר על יציבות באספקת מזון מסוים במשק לאומי, גורם לערעור היציבות של אספקת אותו מזון לשאר המדינות. ערעור זה מתחיל להניע תגובת שרשרת, בה מדינות מסוימות כמו צרפת ובולגריה מחליטות להגדיל את מלאי הדגנים שלהם, בציפייה לעליית מחירים וירידה בהיצע בעתיד. החלטה זו יכולה לפעול כנבואה שמגשימה את עצמה ולדרבן מדינות נוספות לנהוג באופן דומה.
עשרות מיליונים ירעבו בדרום סודאן ובמדינות חלשות אחרות
הנפגעים העיקריים ממגמות אלו הן מדינות עניות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, שעלולות לסבול ממחסור משמעותי במזון. ארגוני סיוע בינלאומיים, אשר מאכילים עשרות מליוני בני אדם דרך קבע בארצות נחשלות, מסוגלים כיום לרכוש פחות מזון בסך הכל, ולהאכיל בעזרתו פחות אוכלוסיות השרויות ברעב, מאשר לפני שנה.
לפי אתר VOA, מנהלי תכנית המזון של האו"ם התריעו כי בחודשים הקרובים מעל 8 מיליון אנשים במדינת דרום סודאן צפויים לסבול מרעב קיצוני, לאחר שמוצרי מזון בסיסיים התייקרו בעשרות אחוזים. לפי הודעת הארגון, מדינות נוספות בהן הרעב צפוי לגבור הן אתיופיה, סוריה, ואפגניסטן כמו גם לבנון ותימן.
לפי דו"ח שהוציא, הארגון זקוק לתוספת של 71 מיליון דולר בכל חודש רק כדי לעמוד ביעדיו משנת 2019. 44 מיליון בני אדם עלולים להתדרדר למצב רעב, בעקבות הקושי הגובר לספק סיוע במזון.
בשנים האחרונות ישנה יציבות יחסית בהיקף תופעת הרעב, אשר בה שרויים כ9% אחוזים מאוכלוסיית העולם, כ-690 מיליון בני אדם, לפי נתוני ארגון WORLDVISION. לאחר ירידה משמעותית בשיעור העוני הקיצוני העולמי משנות ה90 ועד היום ואיתה גם ירידה בשיעור הרעבים, כעת ישנו שינוי מגמה, לפיה מספר ושיעור הרעבים נמצא בעליה.
עלולה להכשיל את תכניות הממשלה להפחתת חסמי יבוא בחקלאות
בנוסף, משברים מסוג זה עשויים להכשיל את תקוות משרד האוצר הישראלי ומשרד החקלאות, לפיהן פתיחת המשק הישראלי ליבוא חפשי של מוצרי חקלאות תתרום להוזלתם אל מול מוצרי החקלאות הישראליים. במקום זאת, מחירים עולמיים גבוהים עלולים לגרום לתהליך הפוך, בו יתגבר התמריץ לייצא מוצרי חקלאות ישראלית לחו"ל, ואילו המזון המיובא יהיה יקר יותר גם הוא.
