דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מחשש למחסור במזון: אושרה פריקה מהירה של אוניות תבואה בנמלי ישראל

משרדי החקלאות והתחבורה הורו לאפשר לאניות הנושאות מזון לצאן, בקר ובעלי חיים נוספים לפרוק את מטענן מיידית, כדי לא לפגוע בשרשרת האספקה ולייקר עוד את מחירי המזון | רלי נורמנד, סוכן אוניות: ״מלאי המזון הידלדל מאוד מאז החלה הלחימה באוקראינה״

נמל חיפה (צילום ארכיון: shutterstock)
נמל חיפה (צילום ארכיון: shutterstock)
ארז רביב
מאיה רונן
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מלאי המזון לבעלי חיים מידלדל בעקבות תור הספינות בנמלים. המלחמה באוקראינה מחריפה את הבעיה, ולכן במשרד החקלאות לחצו על משרד התחבורה להעניק קדימות לפריקת תבואות בנמלי ישראל.

ברשות הספנות קיבלו החלטה מיוחדת על מתן קדימות מוגבלת לחודש לאוניות הפורקות תבואה, אך היבואנים ולקוחותיהם טוענים כי מדובר בשינוי מזערי, מה שימשיך לסכן את בעלי החיים. על דבר אחד כולם מסכימים – מזון הצאן והבקר מתייקר, ואחריו יתייקר גם המזון לבני אדם. 

שרת התחבורה הנחתה את רשות הספנות לקדם פריקת גרעינים בנמלי ישראל. במכתב שעליו חתם יגאל מאור, הממונה על הנמלים ברשות הספנות, נקבע שאוניות גרעינים יתעודפו במקום משופר, אחרי אניות בעלי חיים ואניות נוסעים, ולפני אניות מכולה ומטען כללי אחר בתור כניסת האניות לנמלים.  

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי, התייחסה לסוגיה ואמרה: "ביטחון המזון שלנו מאותגר בימים אלה לאור ההתפתחויות המדאיגות באוקראינה. מדינת ישראל חייבת לשמור על ביטחון המזון שלה באמצעות חיזוק של חקלאות הפנים. נקיטת צעדים להכנסה מהירה של גרעינים ומספוא, עליהם נשענת החקלאות הישראלית, תאפשר את קיום החוסן התזונתי של ישראל אל מול ההישתנויות העולמיות".  

ממשרד החקלאות נעשתה פנייה למשרד התחבורה "על רקע החשש למחסור זמני באספקתם ולצורך הבטחת אספקתם של מוצרים חיוניים אלו, הן לביטחון המזון בישראל והן למניעת צער בעלי חיים. הממונה על הנמלים במשרד התחבורה נעתר לבקשה, והנחה כי בחודש הקרוב תינתן הקדימות לסחורות החקלאיות".  

שר החקלאות, עודד פורר, אמר: "לטובת שמירה על ביטחון המזון המקומי ולמניעת צער בעלי חיים ביקשתי לתת קדימות לפריקת אוניות גרעינים ומספוא בנמלי הים בישראל".  

״השליח הגיע, אבל הבית נעול״

שי קופלוביץ', מחברת "צמח תערובות", אומר ל"דבר": "נכון לשבוע שעבר 84 אוניות עמדו בתור. זה מצב מאוד בעייתי. יש סיכוי שתבואות שהזמנו ממקורות אלטרנטיביים יעמדו בתור לפריקה בנמל אפילו 45 ימים. השליח הגיע, אבל הבית נעול. אנחנו בונים על זה שבחודש הקרוב יגיעו האוניות ויתנו לנו אוויר לנשימה, אבל אנחנו לא יודעים אם זה באמת יקרה. זה המצב בכל מכוני התערובת בארץ".

הבעיה, לדבריו, היא ש"לא מסיטים את האוניות האחרות ומפנים מקום לאוניות התבואות. פשוט לתקופה מסוימת לא דוחים אותן בתור לטובת אוניות אחרות. ומעבר לכך, עדיין חסרות ידיים עובדות בנמלים, עדיין לא עובדים במשמרות סביב השעון, כך שקצב פריקת האוניות גם הוא לא ישתנה. זו באמת בדיחה. במקום לדאוג לעבודת הנמלים, עושים משחק עם התור ומנסים לתפוס כותרות. זה לעג לרש". 

רלי נורמנד, סוכן אוניות, אמר ל"דבר" כי "קודם כל, זה צעד גדול וחיובי", אך הסביר כי בחיפה קיימת מצוקה קבועה בנושא. "כתוצאה מהבניה של הנמל החדש, ייתכן שנעשתה טעות אסטרטגית וכרגע לא ניתן לבצע ניתוב כפול של שתי אניות בו זמנית". כלומר, רק אוניה אחת יכולה להיכנס או לצאת מ-4 אזורי השינוע במפרץ חיפה – נמל חיפה הממשלתי (שנמצא בהליך הפרטה), נמל מספנות ישראל הפרטי, נמל המפרץ, המופעל על ידי SIPG הסינית והרציף הייעודי לפריקת גרעינים לממגורת "דגון" (בהפעלת חברת גדות).  

נורמנד ביקש ללכת צעד משמעותי אחד נוסף, ולאפשר לאניות גרעינים לעקוף בתור אניות אחרות, ולא רק למנוע מהן להיגרע לאחור בתור למשך חודש, אך לא נענה. לדבריו, "אנחנו צריכים לחזור למצב שבו מעבר למלאי החירום במדינה, יש מלאי רגיל של 6 חודשים להאכלת בעלי חיים, שבינתיים הידלדל מאוד. ברגע שהתחיל הבלגן בים השחור, יבואנים ישראלים הזמינו ממקומות אחרים כמו ברזיל וארצות הברית, אבל זה לא קורה מהיום למחר. יש בעיות לוגיסטיות בנמלים בארצות הברית וגם ההפלגה ארוכה בהרבה".  

את ההנחיה החדשה נורמנד מסכם כך: "בסך הכול, יגאל מאור קבע תקדים מאוד חיובי, רק הוא צריך להשלים את זה עם הנחיה לחברת נמל אשדוד, נמל חיפה ונמל מספנות ישראל  – במשך חודש, להעדיף אניות גרעינים על אניות ברזל. יש עודף ברזל בארץ, יש עודף מלט בארץ ויש חוסר בגרעינים".  

במשרד התחבורה לא ממהרים לאמץ את הדרישה. לו היו נענים לבקשת יבואני הגרעינים עד תום, היו גורמים להתמרמרות משמעותית של שאר היבואנים ושל לקוחותיהם. לפי גורם במשרד, "מבחינת ביטחון מזון, אין הבדל עקרוני בין מלאי גרעינים בים למלאי גרעינים ביבשה, למעט העובדה שמלאי בים עולה יותר כסף ליבואן. אם אכן נגיע למחסור בתבואה מסוימת, יש נוהל חירום שיעניק לאוניה קדימות בתור עצמו, ולא רק עדיפות בניתוב".  

החלטת משרד התחבורה תשפר את המצב, אך רק במעט 

המצב הנוכחי בנמלי ישראל הוא שאניות מכולה ממתינות בדרך כלל שעות ספורות, אך אניות מטען כללי וגרעינים עלולות להמתין אפילו חודש של – מה שכמעט לא ישתנה גם אחרי ההחלטה הנוכחית.  

משיחות עם יבואני גרעינים, מהות השיפור עליו הוחלט ברשות הספנות ניכרת כאשר אניית גרעינים מסיימת פריקה. נתב הנמל יוציא אותה בהקדם האפשרי ויגרור פנימה אניית גרעינים נוספת לפריקה – הליך של שעתיים, לעומת פער של עד כ-18 שעות כפי שהיה קודם לכן, כאשר אניות אחרות קיבלו תעדוף בכניסה וביציאה מנמל. 

גם המלחמה באוקראינה משפיעה לרעה על קצב היבוא, בכך שאניות גדולות כבר לא מגיעות מאזור הים השחור עם תבואות מאוקראינה ורוסיה. במקומן, יש בינתיים אניות קטנות פי 5 עם תבואה מאזור הים השחור, מה שמגביר את הצורך בהחלפת אניות ברציף הפריקה, ומקטין את קצב היבוא. ככל הנראה, בעלי האניות הגדולות נמנעים כעת מסחר באזור הזה, אך יש בנמצא בעלי אניות קטנות יותר שמוכנים לקחת את הסיכון, למרות הלחימה, איסורי יצוא התבואות באוקראינה והסנקציות על רוסיה.  

ההסכמה לה שותפים כולם – מחירי המזון בדרך להתייקר שוב 

נורמד מסביר כי אם בתחילת מגפת הקורונה היו מייבאים ברזל ב-25 דולר לטון, היום המחיר הוא 70 דולר. כלומר, בעקבות ההפסדים הכבדים שספגו יבואנים במטענים מלפני שנה וחצי, היום הם מגלמים במחיר היבוא את עלות ההמתנה בתור לנמל, והעלות מתגלגלת למשק הישראלי.  

מכיוון שמטעני החיטה שבדרך לארץ יקרים ב40-30% מאלו שהגיעו בתחילת השנה, הייקור הזה הולך להשפיע על מחירי המזון. "אתה תראה התייקרות פחותה במוצרים שבפיקוח, כמו קמח, ביצים וחלב", אומר קופלוביץ', אבל בעוף ובבשר תראה התייקרות גדולה יותר.  

לפי נרמונד, התייקרות הברזל, המלט, ההובלה הימית וההמתנות בנמלים יגרמו גם לדיור להתייקר, אבל לא באופן חריף, אלא ב3-2%, מפני שעלויות הבנייה הן רק חלק מעלות הדירה, והתשומה העיקרית היא הקרקע ולא החומרים. לעומת זאת, מוצרי המזון עלולים להתייקר באופן חריף יותר, בגלל ההשפעה הישירה יותר של מחירי הגרעינים על מוצרי הקמח, הביצים הבשר והחלב. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!