עדי הללי, יועצת חינוכית בבית הספר היסודי 'יפה נוף' בבאר שבע, מספרת שהמאמץ המרכזי שלה ושל הצוות החינוכי לאחר הפיגוע בעיר בשלישי השבוע, היה שהילדים לא ייחשפו לסרטונים שמתעדים אותו. לצערה, רובם נחשפו לתיעוד המצמרר של האירוע שבו נרצחו ארבעה תושבי האזור, ובסופו שני אזרחים חיסלו את המחבל, בדואי מהיישוב הסמוך ח'ורה.

הללי והמחנכים פגשו תחושות של כעס, חרדה ופחד בקרב התלמידים, וניסו ככל האפשר לשמור על מסגרת יציבה. גם בח'ורה, היישוב שממנו הגיע המחבל, אנשי החינוך שוחחו עם התלמידים על הפיגוע, מדגישים מסרים של גינוי הרצח והזדהות עם הקורבנות.

"כבר בערב הפיגוע שלחתי הודעות למורים, שישמו לב שאין סרטונים מהפיגוע בקבוצות הווטאפ הכיתתיות", מספרת הללי, "בהמשך שלחתי למורים ולהורים הודעה עם מידע תמציתי על הפיגוע שאפשר לדבר עליה עם הילדים, קריאה לשדר מולם רוגע וביטחון, ובקשה לנסות לצמצם את החשיפה של הילדים לתכנים מהפיגוע״.

כשהציעה את עזרתה להורים או ילדים שנזקקו לכך, היא קיבלה כמה קריאות לעזרה. "היו פניות בודדות של תלמידים שהתקשו להירדם או פחדו ללכת לבית ספר. המסר שלי להורים הוא שזוהי תגובה טבעית לחלוטין ועליהם לאפשר את החשש, תוך כדי שהם משדרים שיש מי ששומר עלינו, ושהאירוע נגמר״.

בבית הספר 'יפה נוף' כולל גם כיתות גן חובה. לפי ההנחיה של שפ"י, השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, פתחו המחנכות בבית הספר את יום הלימודים ברביעי בשיחה על הפיגוע. "התאמנו את זה גילאית", מספרת הללי, "בגן ובכיתה א' הוחלט כי נשוחח על הנושא במידה והוא יעלה מה שלא קרה. בכיתה ב' שאלנו את התלמידים מה הם עשו אתמול בערב והם העלו את הנושא מיוזמתם, אז דיברנו על הנושא באופן קצר וממוקד".

בכיתות הבוגרות יותר, ג' עד ו', המחנכות יזמו את השיחה על הפיגוע בתחילת השיעור הראשון. תחילתה של השיחה הוקדשה למתן מידע אמין וממוקד על הפיגוע, מתוך מחשבה שחלק מהמידע שהתלמידים ניזונים ממנו הוא שמועות. "לצערי, למרות הניסיונות שלנו, רוב התלמידים נחשפו לסרטונים הנוראיים מהפיגוע".

בהמשך השיחה, התלמידים התבקשו לשתף את רגשותיהם אם הם מעוניינים בכך. הללי מספרת ש"התלמידים הביעו חשש, פחד וכעס. רבים מהם אמרו 'הייתי ממש באזור' או 'אני מכיר מישהו שמכיר מישהו'". לדבריה, עיקר השאלות של התלמידים עסקו במטרתו של המחבל, וביכולת של האירוע לקרות שוב.

באירוע חריג כל כך, למורים יש תפקיד קריטי בשמירה על החוסן הנפשי. "ניסינו להעביר לתלמידים תחושה של רוגע וביטחון", אומרת הללי, "ובעיקר שאנחנו פה אם צריך".

"התלמידים בח'ורה שלחו מסר של חמלה למשפחות הנרצחים. אלו לא המסורת, הדת והערכים שלנו"

בח'ורה, שממנה הגיע המחבל מוחמד אלקיעאן, התושבים נסערים ומסתגרים, והאירוע זכה להתייחסות נרחבת במערכת החינוך ביישוב. "עם היוודע זהות הרוצח נערכה התייעצות של העירייה עם משרד החינוך", מספר ריאד אבו עאבד, ממלא מקום ראש אגף החינוך במועצה המקומית, "הוחלט להקדיש את השעות הראשונות של יום הלימודים לשיחה על מעשה הרצח. הפעילות היתה בכל המסגרות החינוכיות בחורה: 70 גנים, שבעה בתי-ספר יסודיים וחמישה תיכונים".

מה אומרים לילדים ולנוער?
"מתמצתים את מה שקרה. לא צריך לחשוף אותם למידע קשה. מגנים את המעשה, אלו לא המסורת, הדת והערכים שלנו ששולחים אדם לעשות דבר כזה. הילדים כתבו מה שהרגישו. כל כיתה עשתה משהו נגד האלימות, ושלחה מסר של חמלה למשפחות הנרצחים. המסר הוא שאנו מוקיעים את המעשה, זו לא הדרך שלנו."

איך התלמידים הגיבו?
"התחושות מאוד קשות. כל אחד, כל תלמיד, הביע את מה שהרגיש. כולנו בקונצנזוס ומגנים את המעשה".

לדברי אבו עאבד, הפיגוע הוא מקרה חריג, אבל מערכת החינוך ביישוב עוסקת בצורה רחבה בהתמודדות עם האלימות. "אנחנו לא יכולים לטמון את הראש בחול", הוא אומר, "בכל מקום יש קיצוניים. הוא ריצה עונש מאסר על השתייכות לדאעש. לצערי במגזר שלנו יש ניסיון רב במקרי אלימות ורצח, לא טרור כזה."

"המערכת שלנו היא הטרוגנית, וזה דורש התמודדות עם הרבה תופעות. אבל זו מערכת הישגית וערכית. יש בתי ספר עם 90% בגרות. יש לנו מלווה פדגוגי יהודי, תושב ההתנחלות תקוע בגוש עציון. אנחנו מתמודדים ומתייחסים לאלטרנטיבה לאלימות כל הזמן".

"אנשים בהלם, חוששים להגיע לבאר שבע"

ספר על התחושה הכללית ביישוב.
אבו עאבד מספר על תחושה קשה בקרב תושבי ח'ורה. "אנשים בהלם מהמעשה המתועב, מגנים אותו בכל מקום, כועסים. גם בשבט וגם במשפחה של המחבל מגנים אותו. אני קורא לו מחבל, כי אין הבדל בינו לבין מחבל שרוצח אנשים. כולם אומרים שזה מעשה של יחיד ולא מייצג אף אחד. יש מאבק בלגן סביב הקרקע, האווירה לא קלה, אבל לא קישרו את זה. הכעס מופנה כלפי האדם שעשה זאת."

השפעה נוספת של הפיגוע על התושבים הבדואים היא פחד להגיע לבאר שבע, מחשש לגזענות או נקמה. "לרוב הבדואים העיר המרכזית היא באר שבע. היום זה מקום מאוד מסוכן לנו. אני גר ברהט. היום באתי מרהט לחורה, בדרך כלל לוקח לי 50 דקות בגלל הפקקים והנסיעה לבאר שבע, ברביעי, למחרת הפיגוע, לקח לי 20 דקות. מחורה לבאר שבע לקח בדרך כלל 45 דקות בבוקר, היום רבע שעה".