דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
20°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 17°באר שבע
  • 27°אילת
  • 21°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / קליטת עלייה לא דורשת קיצוץ רוחבי, אז למה מקצצים

בקרן הפיצויים של ישראל הצטברו סכומי עתק של 18 מיליארד שקלים | גביית המיסים הכתה את התחזיות האופטימיות, והכנסות המדינה גבוהות | למרות זאת, ליברמן יביא לאישור הממשלה קיצוץ בהוצאה הציבורית במטרה לחנך את הציבור

שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: פלאש 90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

שר האוצר צפוי להביא לאישור הממשלה קיצוץ רוחבי בסך 4.5 מיליארד שקלים לטובת קליטת עולים ופליטים מאוקראינה ומרוסיה. אלא שעל פי הנתונים הכלכליים של ישראל, קליטת עלייה כלל לא מחייבת קיצוץ רוחבי.

גביית המסים בישראל מכה את התחזיות האופטימיות ביותר, והכנסות המדינה גדולות מהמשוער. נוסף על כך, בשבוע שעבר נחשף שבקרן הפיצויים של המדינה (קרן שמטרתה לפצות את אזרחי ישראל בגין פגיעה כתוצא ממלחמה או פעולות איבה), הצטברו סכומי עתק של 18 מיליארד שקלים. הקרן אינה חלק מתקציב המדינה. בכל שנה מועברים אליה 15% מהכנסות המדינה מ״מס רכישה״ (המס המוטל על כל מי שרוכש דירה, קרקע או זכות מקרקעין). הבעיה: רק למשרד האוצר יש את המפתח לקופה ״הקטנה״ הזאת, והוא לא מתכנן להשתמש בה.

***

בעקבות הפעילות המוגברת בענף הנדל״ן והוצאות נמוכות יחסית של המדינה, הצטברו בשנים האחרונות סכומי כסף משמעותיים בקרן לשעת חירום. שר האוצר אביגדור ליברמן דיווח בתחילת החודש לוועדת הכספים שלקרן הפיצויים נכנסו 3.2 מיליארד שקלים בשנת 2021. המאזן הכללי הסתכם ב-18 מיליארד שקלים.

ההיגיון המנחה של קרן שמוחרגת מתקציב המדינה, הוא שתהיה למדינה האפשרות לפצות את האזרחים בזמן חירום, בלי שיקולי עלות תקציבית. לצד זאת, סכום הכסף שנצבר בקרן גדול מאוד. למרות הפיצויים שמשולמים על מבצע שומר החומות, הקרן גדלה.

כתוצאה ממבצע צוק איתן, נעשה שימוש בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים מכספי הקרן. פחות מתשיעית מהסכום שמצוי בקופה כעת. שימוש חד פעמי במשאבי הקרן, גם בסכום של מיליארדי שקלים, לא צפוי לסכן את היכולת שלה לענות על מטרותיה בטווח הארוך.

***

מי ששולט בקרן הפיצויים הוא משרד האוצר שיכול להחליט להקטין את ההפרשה לקרן בשנה מסוימת, ובכך להגדיל את הכנסות המדינה. כך למשל בשנת 2017 הגדיל האוצר את ההפרשות לקרן בגלל עודפי הגבייה ממסים, ובשנים שלאחר מכן הקטין אותם כשנזקק ליתר גמישות תקציבית.

כך קרה גם בשבוע שעבר, כשוועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר לוותר על 1.65 מיליארד שקלים מתוך ההכנסות הצפויות של הקרן, ולהעבירן לתקציב המדינה. ההחלטה התקבלה לטובת ״מספר צעדים שיסייעו למשקי הבית, ויפחיתו את עלויות המחייה״, כשהכוונה היא בעיקר להפחתת מכסים על ייבוא.

אפשר גם להשתמש בכספי הקרן ישירות. כך עשו באוצר עם קרן המחצבות, קרן שנועדה לשיקום מחצבות שיצאו משימוש. חוק מיוחד העביר 500 מיליון שקלים ממנה לטובת תקציבי הקורונה.

***

ההוצאות לקליטת עולים ופליטי מלחמה הן חד פעמיות. אין סיבה להעמיס אותן על ההוצאה הציבורית הנמוכה ממילא בישראל. גם ללא שימוש בקופות חוץ תקציביות כמו קרן הפיצויים, גביית המסים בישראל שוברת שיאים. האוצר טוען שהכנסות המדינה הגבוהות מאוד הן חד פעמיות, אבל גם אם כך הדבר, אפשר להשתמש בהן למטרות חד פעמיות ללא חשש.

ההחלטה על קיצוץ רוחבי היא אידיאולוגית, לא כלכלית. היא נועדה ״לחנך״ את הציבור הישראלי. מטרתה: הצמדת תג מחיר לכל הוצאה חברתית. שאף אחד לא יחשוב שאפשר פשוט להוציא מיליארדי שקלים על מטרות חברתיות כמו קליטת עלייה. למרות שאפשר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!