החל מהרבעון השני של שנת 2021, השכר הממוצע במשק אינו מושפע עוד מהשינויים בתמהיל המועסקים, ומשקף את השכר הממוצע בפועל במשק, כך לפי סקירה שפרסמה היום (ראשון) הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. זאת בגלל התאוששות בשיעור התעסוקה בעשירוני ההכנסה הנמוכים.

במהלך משבר הקורונה השכר הממוצע עלה בצורה 'מלאכותית', בגלל שרבים מהעובדים שפוטרו או הוצעו לחל"ת היו עובדים בשכר נמוך. לפי הכלכלנית הראשית מגמה זו נבלמה, ובאופן ייחודי למשברים אחרים, השכר הממוצע עלה במשבר הקורונה. בשנת 2021 כולה, עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 11,773 ש"ח.

בשנתיים האחרונות של משבר הקורונה עלה השכר הממוצע עליה ריאלית של 3.2% בשנה בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 2% בשנים 2011-2019. זאת, בניגוד למשברים כלכליים קודמים בהם ירד השכר הריאלי.

כך למשל במשבר הדוט קום בשנים 2002-2003 נרשמה ירידה ריאלית של כ-9% בשכר הממוצע, ובמשבר הפיננסי הגלובלי של שנת 2008-2009 נרשמה ירידה ריאלית של כ-3% בשכר הממוצע.

באוצר העריכו כגורמים האפשריים לעליית השכר הממוצע במהלך המשבר את התחזקות ענף ההיי-טק העולמי והביקוש לשירותים טכנולוגיים; את מדיניות הסיוע הממשלתית אשר חיזקה את הביקוש הפרטי במשק; את הצורך לבצע גיוסים מהירים ונרחבים של עובדים בסיום הסגרים ואת הירידה הזמנית בהיצע העובדים על רקע השפעות הקורונה והחשש של עובדים להדבק.

העלייה בשכר הממוצע נרשמה ברוב ענפי המשק, כשבענפים המתאפיינים בהון אנושי ורמות פריון גבוהים כגון ענף ההיי-טק והפיננסים נרשמה עלייה חדה. מנגד, בענפים דוגמת ענף ההארחה, וההסעדה נרשמה צמיחה אפסית בשכר הממוצע ואילו בענפי האומנות, הבידור והפנאי, שירותי תחבורה נרשמה ירידה בשכר הממוצע, אחסנה ודואר, שירותי בריאות רווחה וסעד ושירותי ניהול ותמיכה נרשמה ירידה בשכר הממוצע.

ככלל בענפים בהם נרשם הגידול החד ביותר בשכר, נרשמה גם העלייה הגדולה ביותר בתעסוקה. זאת למעט ענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שחווה ירידה בשכר הממוצע אך עליה בשיעור התעסוקה של 13%, וענף המסחר בו נרשמה עלייה של 4% בשכר הריאלי אך ירידה של 11% בתעסוקה.