בנק ישראל מבקר את הכללים הפיסקלים (החוקים המגבילים את התקציב) ומציע להחריג השקעה בתשתיות מהכללים הללו, על מנת לעודד את התפתחות המשק. בדו״ח השנתי שפורסם היום (שלישי) מתריע הבנק שהמגבלות יקשו על ישראל לסגור את הפער בתשתיות ובהון אנושי ביחס לשאר מדינות המפותחות.
בישראל קיימים שני חוקים פיסקליים, חוק הפחתת הגרעון, שמחייב את הממשלה להקטין את הגרעון, ומגבלת ההוצאה שמטרתה להקטין את יחס החוב תוצר ל-60%. חוקים אלה מגבילים את הממשלה והכנסת, ומחייבים אותם בפועל לאמץ מדיניות של צמצום תקציבי.
בבנק ישראל מציינים שלמעלה מ-50 מדינות השעו את הכללים הפיסקליים שלהם במהלך הקורונה (ישראל ביניהן), וש"ברבות מהמדינות מתקיימים כעת דיונים בשאלה האם עליהן להתכנס בזחרה ליעדים הקודמים, או לעצב מחדש את המסגרות הפיסקליות כדי להתאימן לנסיבות המקרו כלכליות החדשות".
לפי הסקירה בדו"ח, הדיונים בארה"ב ובאיחוד האירופי בעניין הכללים הפיסקליים "הוסט משמירה על גרעון מבני נמוך לתמיכה בצמיחה הכלכלית באמצעות תכנית השקעה רחבות היקף ורפורמות מבניות, תוך שמירה על אחריות פיסקלית". בבנק אף מציינים את המעבר מהתייחסות לרמת החוב תוצר, שהיה בעבר האינדיקטור החשוב ביותר, למדדים אחרים כמו 'נטל החוב', עלות הריבית השנתית של החוב.
בבנק ישראל חזרו על הצעתם להגדיל את ההשקעה בתשתיות פיזיות ובהון האנושי בישראל על ידי שילוב של הגדלת החוב והעלאת מסים, באופן שיאזן בין עידוד הצמיחה במשק לשמירה על היקף החוב הרצוי.
את הכללים הפיסקליים הקיימים ביקרו בבנק ישראל כמוטים "לטובת ההוצאה השוטפת על חשבון ההשקעות", ושהם מאפשרים השקעה במשק דווקא בזמנים של גאות, ומונעים השקעה בזמנים של מיתון (פרו מחזוריים). בנוסף הוא מקשה על הממשלה לעלות מסים, ולעלות את ההוצאה במקביל.
הדרך המרכזית שמציעים בבנק ישראל להתמודד עם הצורך בהשקעות היא להחריג השקעות ציבוריות מהכללים הפיסקליים, וזאת מתוך תפיסה שהשקעות אלה בסופו של דבר 'מחזירות את עצמן', על ידי הגדלת התוצר, הפריון וההכנסות ממסים.
בבנק מעלים בעיות שעלולות לנבוע, לשיטתם מאימוץ מאפיין זה, המכונה "כלל הזהב", כמו חשש מהתבדרות החוב הציבורי, עידוד 'חשבונות יצירתית' שהופכת הוצאה שוטפת להשקעה, והקושי להכיל את הכלל על השקעות ציבוריות, בהן קשה להבחין בין השקעה להוצאה שוטפת.
לשם כך חוזרים בבנק על הצעתם להקים 'מועצה פיסקלית' שתתכלל את הנושא, ותחליט אילו השקעות ראויות להיות מוחרגות מהתקציב.
"חשוב שהממשלה תדון, לקראת התקציב הקרוב, במסגרת המתאימה לישראל ותגדיר את הכללים שמאזנים בין היעדים השונים ומבטיחים אופק תכנוני מספיק למיזמי תשתיות אשר יאפשרו צמצום פערי הפריוון בין ישראל למדינות המפותחות" כתבו אנשי בנק ישראל בסיום הסקירה.
