דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ד' בתמוז תשפ"ב 03.07.22
29°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 34°באר שבע
  • 38°אילת
  • 35°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צבאי ביטחוני

חבריה של הנרצחת בפיגוע בחדרה המומים: "שיראל תמיד רצתה להיות מפקדת"

בבית הספר שבו למדה שיראל אבוקרט, שנרצחה בפיגוע אמש (א'), מספרים על ילדה שעסקה בעזרה לאחר: "אי אפשר לדבר עליה בלי לחייך"

פינת זיכרון לשיראל אבוקרט. "הייתה בה ראיית הטוב בכל אדם" (צילום: דוברות משטרת ישראל)
מאיה רונן

"יש הרבה ילדים בכיתה שבזכותה יש להם בגרות. היא הייתה עוזרת לכל השכבה" מספרים חבריה לספסל הלימודים של שיראל אבוקרט, שנרצחה בפיגוע בחדרה אמש (ראשון), "שיראל הייתה רואה ילד בצד וישר הולכת לדבר איתו".

רבים מחברה של שיראל ז"ל, שסיימו תיכון לפני שנה וחצי בלבד, התכנסו בבית הספר ריגלר לאומנויות בנתניה, לפגישת מחזור שקטה ובלתי מתוכננת. "מוזר לבוא לבית הספר בלי שיראל", הם אומרים, ומספרים כמה הייתה מרכזית בשכבה, כמי שמגבשת ואוספת את כולם.

חבריה של אבוקרט בבית הספר. "כמו אמא של הכיתה" (צילום: מאיה רונן)

"אי אפשר לדבר עליה בלי לחייך. אי אפשר היה לעבור לידה בלי לחייך. אחרי בית הספר עוד היינו בקשר. שלשום דיברנו. אני עוד בהלם", אומר אחד החברים.

אבוקרט עלתה מצרפת ב-2006 עם אמה, דבורה. אביה נשאר בצרפת. אחיה, אלון, המבוגר ממנה בשנתיים, למד גם הוא בבית הספר, ומשרת גם הוא ביחידה קרבית.

"שיראל למדה בכיתת מב"ר", מספר אורי כהן, מנהל תיכון ריגלר. "היא עשתה את כל מה שלא מובן מאליו. כל התעודה שלה הייתה מאיות. היא לא זכתה לקבל את תעודת הבגרות שלה, שרק עכשיו הגיעה לבית הספר. במשך שנתיים, המעורבות החברתית של שיראל הייתה בהכנת סנדביצ'ים לתלמידים שהגיעו בלי אוכל. יש לנו פינה בביה"ס: 'כריך למי שצריך'. שיראל הייתה יושבת כל יום ומכינה סנדביצ'ים לחברים שלה ולילדים שבכלל לא הכירה, אבל כולם הכירו אותה".

פינת הכריכים לתלמידים. "שיראל הייתה יושבת כל יום ומכינה סנדביצ'ים לחברים שלה ולילדים שבכלל לא הכירה" (צילום: מאיה רונן)

אבוקרט גם סייעה לחבריה לכיתה בלימודים. "כיתת מב"ר היא כיתה מאתגרת", הוא אומר, "לא תמיד התלמידים מגיעים לבית הספר. שיראל הייתה מתקשרת אליהם ודורשת מהם להגיע לבית הספר. הייתה בה ראיית הטוב בכל אדם. הרצון שלה לשרת במשמר הגבול היה משמעותי מאוד. מבחינתה זו הייתה שליחות: לשרת שירות משמעותי".

כשנודע לה שהתקבלה לשירות כלוחמת מג"ב לא הייתה שמחה ממנה. "היא רצתה להיות לוחמת כדי לשמור ולהגן", מוסיף כהן. "כל בית הספר ידע שהיא קיבלה את התפקיד, כי היא כל כך התגאתה בכך. היא רצתה להיות מפקדת".

החברים של אבוקרט מגיעים אחד-אחד, מתאספים ומחפשים נחמה. עד לפני חצי שנה היו תלמידים בבית הספר. הצוות החינוכי מקבל אותם בחיבוק. נותן מקום לכאב, מחזק ואוסף אותם. חלקם נכנסים לכיתות ומספרים על אבוקרט לתלמידים הצעירים, שלא זכו להכיר אותה בגלל הקורונה.

גלית ברוך, המחנכת שלה בכיתה י"ב, ראתה בה את יד ימינה. היא מספרת על נערה מבריקה. "זו שיראל – כמו אמא של הכיתה", קולה נשבר, "רצתה להצטיין ולהוביל. שאפה להיות בראש ולקחת את כולם איתה". יומיים לפני הבגרות במתמטיקה שלחה למחנכת תמונה עם שתי חברות, מתרגלות במרץ, וכתבה: "המורה, אל תדאגי, לכולם יהיו מאיות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!