איחוד האמירויות תשקיע קרוב ל-2 מיליארד דולר בחברות מצריות, במטרה לסייע למצרים למנוע התפשטות רעב במדינה. ההשקעה תעשה באמצעות רכישת מניות של ממשלת מצרים בחברות.
לפי פרסום באתר ׳בלומברג׳ בסוף השבוע האחרון, לא מדובר בהלוואה או בתמיכה כספית, אלא במכירת נכסים של ממשלת מצרים לאיחוד האמירויות, בשל הצורך הבוער לגייס הון שיסבסד את התייקרות הלחם במדינה.
במצרים חיים כ-100 מיליון בני אדם, והיא יבואנית החיטה הגדולה בעולם. 85% מהחיטה במדינה מיובאת בשנים האחרונות מרוסיה ואוקראינה. במהלך שנת 2021 מצרים ייבאה למעלה מ-6 מיליון טון של חיטה בעלות של כ-6.5 מיליארד דולר. כעת, כשמחיר החיטה העולמי התייקר בכ-40%, במדינה חוששים מאפשרות של התגברות הרעב בשל קושי של האזרחים לקנות לחם לא מסובסד.
המלחמה באוקראינה לא הביאה עדיין למחסור עולמי בחיטה בזכות עודפים שקיימים במדינות העולם. אלא שמספר סיבות אחרות גורמות להתייקרות דרמטית בכל זאת במחיר החיטה, וביניהן: שיבושים במסחר העולמי; עצירת ייצוא המזון מאוקראינה; הסנקציות על רוסיה; משבר הדשנים; והחששות לגבי היקף היבול הבא.
על כל אלה יש להוסיף את שיטת המסחר החופשי בחוזים עתידיים של מכירת חיטה, שאינה מוגבלת ליצרנים וצרכני חיטה בלבד. המשחק במחירי החיטה בשוק ההון מייצר ספקולציות של מתווכים שמעצימים את מגמת ההתייקרות, גם כאשר המחסור הממשי מינימלי, כ-1% מהביקוש לחיטה בלבד.
32.5% מאזרחי מצרים חיים מתחת לקו העוני, על פי האו״ם. 1.3% חיים בעוני קיצוני וצורכים מזון בפחות מ-2 דולר ביום. כשליש מילדי מצרים סבלו מתת תזונה, על פי נתונים שפורסמו בעשור הקודם, רעב שגרם לפגיעה בהתפתחות הפיזית והמנטלית שלהם.
במצרים זוכרים את מהומות הלחם
בשנת 2011, בעקבות התייקרות עולמית במחירי המזון, שהיתה פחותה מזו של היום, החלו במצרים הפגנות שהפכו לתנועת מחאה שהביאה להפלת השלטון. הנשיא חוסני מובראק נשלח לכלא, והאחים המוסלמים עלו לשלטון בבחירות דמוקרטיות. לאחר הפיכה צבאית, עלה א-סיסי לשלטון, ב-2013.
בחודש שעבר הודיע נשיא מצרים א-סיסי, על תכנית להרחבת גידולי החיטה המקומית, בהיקף של כ-8 מיליון דונם עד 2024. זאת על מנת להגדיל את ביטחון המזון במדינה.
מצרים מבקשת להגדיל את הכנסותיה ברמה המיידית במספר דרכים, פרט למכירת אחזקות ממשלתיות לאיחוד האמירויות: ייקור תעריפי המעבר בתעלת סואץ; פתיחת הטיסות מישראל לשארם-א-שייח; ותמיכת קרן המטבע הבינלאומית.
לפי הצהרת קרן המטבע, בשבוע שעבר, אין בכוונתה לספק סיוע מיידי, אלא להיכנס עם המצרים למשא ומתן על רפורמות כלכליות שתמורתן יתקבל אולי סיוע בעתיד. הקרן לא הבהירה מה הדרישות שלה ממצרים, אך ציינה שהיא תומכת במאמצי הממשלה לשמור על רשת הביטחון החברתית.
לבנון, דרום סודן, אתיופיה ותימן יסבלו מרעב
למרות הקשיים הגדולים, מצרים היא מדינה מתפקדת שיכולה למנוע רעב. לעומתה, מדינות בעלות רמת תפקוד נמוכה יותר כמו דרום סודן ולבנון, צפויות לסבול מרעב ממשי. המדינות הללו סובלות ממשבר כלכלי מתמשך, ומהיעדר סיוע בינלאומי. במצב דומה נמצאות גם אתיופיה, סוריה ותימן, שמתחוללות בהן מלחמות אזרחים.
לבנון איבדה את תכולת מחסני החיטה הלאומיים שלה בפיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020. הממשלה הלבנונית מתפקדת בקושי רב, כאשר חלקים משמעותיים מהמדינה נשלטים למעשה על ידי חיזבאללה בתמיכת איראן.
לפי ארגון HUMAN RIGHTS WATCH, לבנון החלה לחלק קצבאות מיוחדות ל-150 אלף משקי בית עניים לפני כשבועיים. תימן נשענה עד כה על חיטה ממצרים, אלא שהאחרונה מסרבת כעת לייצא משטחה חיטה מחשש למחסור, עוד בטרם החלה המלחמה באוקראינה. כחצי מאזרחי תימן סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. התייקרות מחירי המזון בכלל והחיטה בפרט, צפויה להגביר את הרעב במדינה.
בסוריה, הממשלה קיבלה הלוואה למימון ייבוא של מיליון טון חיטה בשנת 2022, אך חלוקת החיטה מתבצעת תוך אפליית אזורים במדינה, לפי מידת השליטה של משטר אסד. בשנת 2021 גודלו בסוריה 1.6 מיליון טון חיטה, אבל הריסת התשתיות במדינה במלחמת האזרחים, ושנות בצורת ארוכות מקשות על גידול מקומי בכמות מספקת.
בדרום סודן כ-70% מהאזרחים עלולים למצוא את עצמם בסכנת רעב תוך חודשים, על פי נתוני האו״ם. זאת בשל שילוב בין מחירי המזון העולמיים והצפות גדולות שצמצמו מאוד את תנובת החקלאות המקומית.
