"כבר כמה שנים שאני משלמת מעל 3000 שקלים לחודש לצהרון", מספרת אפרת בן אפרים, אמא לשלושה מזכרון יעקב, "זה פשוט הגיע לרגע שצריך לעשות משהו.  כל חודש מקבלים את החשבון ואומרים אוף, זה מעצבן. אבל הפעם זה פשוט נמאס. וזה עוד מבלי להתייחס לחשבונות שמתווספים לתשלומי הקייטנות" אפרת יצאה למסע שיטוט ברשת, שם גילתה את הפערים הגדולים במחירי הצהרונים ממועצה למועצה ופגשה הורים רבים ששותפים שנתקלים בבעיות דומות. היא חברה לרועי חבושה, אב לשלושה מקריית חיים, ומיד המאבק תפס תאוצה. "איך שהעלנו את זה- זה עף. היה רק צריך שמישהו יציף את הנושא".

עד כה הצטרפו לקבוצת הפייסבוק מחאת מחירי הצהרונים והקייטנות כ-9,700 הורים , מספר מדהים בהתחשב לכך שהקבוצה נפתחה לפני פחות משבוע, ועוד עם שבת ויום כיפור באמצע. "זה מטורף, יש המון ,המון הורים , אני מקבלת המון הודעות בוואטסאפ ובמסנג'ר מהורים מכל הארץ. אנשים מוכנים לעשות הכל כדי להירתם בשביל שיקרה פה הפעם שינוי".

תחושתה של אפרת מגובה גם בדוח מבקר המדינה, שבדק בשנים 2013-2014  את נושא הפעלת הצהרונים בגני הילדים ובבתי הספר בשטח שיפוטן של הרשויות המקומיות המסווגות באשכולות 10-4. התמונה שהדוח צייר הראתה חוסר אחריות גדול מצד המדינה בכל הקשור לפיקוח על הצהרונים במדינה – והתוצאה: אנדרלמוסיה, הן המחירים והן בפיקוח.

"אנחנו מדברים על פיקוח על המחירים, על החברות שמפעילות את הצהרונים" אומרת בן אפרים, ודבריה מתכתבים היטב עם מסקנות דו"ח מבקר המדינה, בו נכתב כי "אף על פי שהצהרונים פועלים בדרך כלל במוסדות חינוך ואף שמתקיימת בהם פעילות חינוכית, אין גוף ממשלתי המתווה מדיניות כוללת בנושא הצהרונים, קובע נהלים ותנאים להפעלתם, מפקח על פעילותם ואוסף מידע בעניינם."

אפרת בן אפרים – ממובילות המאבק הצהרונים (התמונה באדיבות המצולמת).

על פי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, משרד החינוך הוא הגוף הממונה על קיומו וקידומו של החינוך במדינת ישראל, על תכניו ועל רמותיו – משלב החינוך הקדם-יסודי ועד שלב החינוך העל-יסודי. פעילות הצהרונים "נופלת בין הכיסאות" בכל הנוגע לפיקוח משרד החינוך עליה.

"חלק מהעיריות יוצאות למכרז וחלק לא, חלק מהעיריות פותחות עמותות, חלק זה רשת המתנ"סים – זה שוק פרוץ לכל דבר" מתארת בן אפרים "מדובר פה בילדים שלנו, בני 3,4 ועד גיל 9. אין שום פיקוח על התכנים והצוותים" דבריה אלו של בן אפרים מגובים גם הם היטב.

בתוך הדו"ח מובאת גם ביקורת קשה בכל הקשור לפיקוח על המזון בצהרונים. גם לנושא זה מתייחסת בן אפרים שאומרת כי "הכל מתנהל בצורה מאוד לא אחראית, יש צהרונים שהילדים אוכלים מחברות קייטרנג שונות ואנחנו לא יודעים מאיפה הדברים מגיעים".

לטענתה, למרות שהורים דרשו כבר מספר פעמים מהמדינה לקחת אחריות על הנושא, משרדי הממשלה העבירו אותם מאחד לשני, אבל "בפועל – אין אף גורם אחראי באף משרד ממשלתי שלוקח אחריות על כל נושא הצהרונים". לדבריה, כשנפתחו הצהרונים הראשונים לפני 20 שנה, לא היה להם ביקוש גדול כל כך בגלל דפוסי העבודה של משפחות דאז. "דברים השתנו, היום כמעט כל האימהות בעבודה, מעודדים אותנו, מצד אחד, לצאת לעבוד ואנחנו עושות את זה ורוצות לעשות את זה, ומצד שני, אנחנו עובדות כמו שצריך אבל כל הכסף שלנו הולך על הצורך הכי בסיסי – צהרון. הילדים נמצאים עד השעה שתיים בתוך מסגרות החינוך שלהם ובתוך מסגרות החינוך שלהם הרשויות נותנות לחברות פרטיות וכל מיני גופים לנהל צהרונים, וככל שאתה מפרק את זה כמה שיותר אתה מבין כמה זה לא נורמלי".

מטה המאבק דורש שאחד המשרדים ייקח אחריות על הדבר. בהקשר זה מציינת בן אפרים את שר העבודה והרווחה חיים כץ ( ליכוד) הגיב לפנייתם והזמין אותם לפגישה שתתקיים אחרי סוכות. "אנחנו דורשים פיקוח, על המחירים, על אוכל ועל החינוך. אנחנו רוצים שהרשויות יפסיקו לעשות כסף על חשבוננו כי היום אנחנו כבר מבינים שהעלות לא עולה על 650, 700 שח, למרות שגובים מאיתנו לפעמים מעל 1300 שח".

מאבק הצהרונים (מתוך פייסבוק)

בן אפרים מספרת שכיום יש ראשי מטות בעשרות יישובים בארץ, ברחבי הרשת הורים מפרסמים נתונים על מחירי צהרונים ובהמשך, לאחר החגים, מתכוונים להיות הפגנות "אנחנו לא נעצור עד שימצא פתרון, אם נדמה למשהו הוא הולך להרדים את המחאה אז הוא טועה בגדול".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) נענתה לדרישות ההורים וכינסה אתמול מפגש מיוחד של הוועדה לביקורת המדינה לדון בנושא. בוועדה נכחו נציגים של השלטון המקומי, ההורים ונציגי משרדים ממשלתיים . בועדה ביקשה אלהרר את הנתונים מהעיריות השונות על מצב הצהרונים.

"המדינה לא יודעת איך לפקח" מסרה אלהרר לדבר ראשון. "יש לי חוק בעניין הפיקוח, הוא עלה כהצעה פרטית אבל הוא עוד לא עלה לועדת השרים. היום אין פיקוח וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, זה ניכר בהתנהלות של משרד החינוך והרווחה".  אלהרר נתנה דוגמאות לנעשה בשטח, למשל שבחברה המתנסי"ם יש אלף צהרונים ורק 3 מפקחות. משרד הכלכלה מדווח על כך שיש לו רק 16 מפקחות שלא מצליחות להגיע לכל הצהרונים של משרד הכלכלה.  "אנחנו רוצים לקבל את הנתונים כדי להבין מה הפערים במחירים. עניין הפיקוח ברור לנו, זה באחריותו של שר לקחת אותה או להגיד שלא".

במסקנות עיקריות של דו"ח מבקר המדינה נקבע כי הרשות המקומית אחראית לפעילות המבוצעת בנכסיה, ודאי כשמדובר בפעילות בעלת היבטים חינוכיים ובטיחותיים. יתרה מכך, גם כאשר מפעילים את הצהרונים עמותה או גוף פרטי, מתקיימת הפעילות במוסדות של הרשות המקומית ונחזית כפעילות רשמית וממוסדת מטעם הרשות – ולכן מוטלת עליה האחריות לאופן ביצועה.

ח"כ קארין אלהרר, ארכיון. צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90

עוד ציין הדוח כי גםועדת טרכטנברג עמדה על החשיבות של הפעלת מסגרות לימוד בשעות אחר הצהריים ועל תרומתן החינוכית, והצביעה על הנטל הכספי הכבד המוטל על הורים המבקשים לרשום את ילדיהם למסגרות אלה.  מאחר שהמלצות ועדת טרכטנברג יושמו רק ביישובים המסווגים באשכולות חברתיים-כלכליים 3-1, הוסיפו הרשויות המקומיות להיות הגורם המרכזי המפעיל צהרונים במוסדות החינוך ביישובים המצויים באשכולות חברתיים-כלכליים 10-4. ברוב הרשויות המקומיות מופעלים הצהרונים בשעות אחר הצהריים במבני החינוך של הרשויות. בדרך כלל מופעלים הצהרונים באמצעות עמותות המתנ"סים, תאגידים עירוניים או חברות פרטיות, ולעתים רחוקות מפעילות אותם הרשויות המקומיות עצמן. אף שלשהותם של הילדים בצהרונים יש היבטים חינוכיים, בטיחותיים ותזונתיים, לא קבעו המשרדים הממשלתיים מדיניות בנושא ולא פרסמו הנחיות המחייבות את כלל הצהרונים והרשויות המקומיות. מידת הפיקוח של הרשויות המקומיות על הצהרונים והדרישות שלהן ממפעיליהם אינן אחידות, ובמרבית המקרים הפיקוח על איכות כוח האדם, הסדרי ההזנה והתכניות החינוכיות לוקה בחסר.