מחקר חדש של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב חושף שבקנקני יין מסוף ימי בית ראשון, הנושאים את סמל כלכלת ממלכת יהודה, התגלו שאריות של תבלין הוניל. קנקני היין, המתוארכים לימי המלך צדקיהו – סוף ימי הזוהר של הממלכה, התגלו בתוך חדרי אחסון של מבנים בשתי חפירות ארכיאולוגיות שונות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

חפירה אחת, שניהלה רשות העתיקות, התקיימה במורדות המזרחיים של גבעת עיר דוד, וחפירה אחרת, בניהול משותף של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, התקיימה בשטח חניון גבעתי, שבמערב הגבעה.

שני המבנים שנחשפו בחפירות חרבו בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפנה"ס, והקנקנים התגלו כשהם מנופצים בתוך החדרים, מתחת למפולות הבית. במחקר חדש, המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי  PLOS ONE, פורסמו תוצאות בדיקות כימיות ייחודיות, לזיהוי שאריות של מולקולות שהשתמרו בחללים הזעירים שבדופן כלי החרס. במחקר נבדקו שמונה קנקנים משני המבנים, ובכולם נמצאה עדות ברורה לאיחסון של יין.

את שרידי תכולת הקנקנים זיהתה אילה עמיר, דוקטורנטית בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב, שעבדה במעבדות במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן: "עושר הממצא המולקולרי ורמת השתמרותו בקנקנים היו מפתיעים. הופעה כה ברורה ודומיננטית של ונילין, יחד עם מולקולות נוספות המהוות סמנים של וניל, הם ממצא יוצא דופן, בייחוד לאור השריפה שהתרחשה במבנים שבהם הקנקנים נמצאו. תוצאות ניתוח השיירים האורגניים, מאפשרות לי להגיד בביטחון, שבקנקנים היה יין ושהוא היה מתובל בווניל".

שברי הקנקנים כפי שנחשפו בחפירה (צילום: אליהו ינאי עיר דוד)

מציאת הווניל קשורה, כנראה, בנתיב סחר בינלאומי שחצה את הנגב במהלך המאה ה-7' לפנה"ס, בתחילה – תחת חסות האימפריה האשורית, ובהמשך – כנראה תחת יורשיהם – המצרים, ואולי אף הבבלים.

לדברי אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אשר חשפו את קבוצת הקנקנים במורדות המזרחיים של גבעת עיר דוד: "בחדר קטן מאד – שככל הנראה שימש כמחסן, חשפנו יותר מ-10 קנקנים שהתרסקו בחורבן. ההזדמנות לשלב מחקרים מדעיים חדשניים הבודקים את תכולת הקנקנים, פתחה בפנינו צוהר, לגלות מה אכלו – ובמקרה שלנו – מה שתו בירושלים, ערב החורבן".

ידית קנקן ועליה טביעת ורדה (רוזטה) המזוהה עם כלכלת ממלכת יהודה (צילום: אליהו ינאי עיר דוד)

בדיקת תכולת הקנקנים העלתה, כי חלקם שימשו בשימוש חוזר מספר פעמים, שכן בחלקם התגלו גם שיירי מולקולות של שמן זית. ממצאים אלו, מעידים על מורכבות המערכת הכלכלית ועל מנגנון מפותח של איסוף וחלוקה מחדש.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "שיתוף הפעולה המבורך בין רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב הביא לנו על מגש – או במקרה זה, גביע – מידע על הרגלי השתייה של אצילי ירושלים, בימים בהם עמד בית המקדש הראשון על תילו. תמיד מפליא, איך כלים מדעיים חדשים, יכולים לתרום לנו מידע חדש, גם לאחר שנים רבות של מחקר ארכיאולוגי בעיר".