ממשלת גרמניה הודיעה אתמול (רביעי) שהיא נערכת לתרחיש חירום בו תופסק לחלוטין אספקת הגז מרוסיה למדינה. כוננות לחירום פירושה קיצוב גז, ונכונות להשבית תעשיות כימיות ואחרות. בעוד כשבועיים גרמניה תוכל גם להקטין את הביקוש לגז, בגלל סיום החורף והפחתת הצורך בו לחימום ביתי.
ההודעה הגרמנית באה אחרי הודעת רוסיה שהתשלום על הגז יעבור באופן הדרגתי מדולר לרובל. גרמניה סירבה לדרישה זו בטענה שחוזי הגז מבטיחים תשלום בדולר.
להחלטה הרוסית שתי סיבות עיקריות. האחת היא שבכל פעם שרוסיה מקבלת תשלום בדולרים, הם למעשה מופקדים בבנק אמריקאי כלשהו, גם אם על פניו ישנו בנק רוסי שמחזיק חשבון דולרים. ארצות הברית החליטה להקפיא נכסים של הבנק המרכזי הרוסי ובכך מימשה את האיום של ניתוק רוסיה מהיתרות הדולריות שלה, מה שלא אפשרי לגבי יתרות במטבע אחר.
במקביל, רוסיה סובלת כעת מאינפלציה מהירה של ירידה בערך הרובל. העברת חוזי האנרגיה למטבע המקומי תאפשר לה לייצב את ערכו ולהקטין את ההשלכות הכלכליות של ירידת כוח הקניה של האזרחים הרוסים בשל המלחמה.
הפסקה של אספקת הגז הרוסי לגרמניה, מדינה מתועשת מאוד, עלולה לגרום למיתון כלכלי במדינה ולהתגברות משמעות ביוקר המחיה. לפי הפיננשייל טיימס, האינפלציה בגרמניה השנה יכולה להגיע ל6%, ושיבושים באספקת הגז יכולים להחמיר אותה עד לרמה של 9%. גרמניה צורכת כ-100BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז רוסי בשנה, כחמישית מצריכת היבשת כולה ולמעלה מ-50% מיצוא הגז הרוסי לאירופה.
גרמניה כבר הודיעה על השעיה עד להודעה חדשה של צינור הגז נורדסטרים 2, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. צעד שגרם לחברה המפעילה שלו לפטר את כלל עובדיה.
תומס רוג'רס, אנליסט גז אירופאי מחברת ICIS, אמר לטיימס: "היעד האירופי של מילוי מחסני הגז ל-80% עד ה-1 בנובמבר נראה אפשרי, אבל יקר, כל עוד הגז הרוסי זורם ללא הפרעה והיבשת מסוגלת לשלם יותר מאסיה על משלוחי LNG (גז מונזל, א.ר)".
מחיר הגז בגרמניה עומד כיום הוא כ-118 אירו למגה-וואט, פי 7 ממחירו לפני שנה. השימוש הרוסי בנשק אספקת האנרגיה עלול להוות נשק דו צדדי שפוגע לא רק בלקוחות אלא גם ברוסיה עצמה. אם בטווח הקצר רוסיה מסוגלת לגרום לנזק כלכלי אדיר, הרי שמדינות אירופה השונות נערכות בטווח של שנתיים שלוש לגדוע את התלות שלהן באנרגיה מרוסיה בעשרות אחוזים.
עם זאת, רוסיה היא לא רק יצואנית מרכזית של אנרגיה, אלא גם של תוצרת חקלאית כמו חיטה, אמוניה, דשנים ומחצבים שונים שחיוניים למגוון תעשיות, בהן תעשיית השבבים, כמו זהב, נחושת, ניקל ואבץ. מחיריהן של סחורות אלו גבוהים גם הם כיום בעשרות עד מאות אחוזים ממחיריהם לפני הפלישה.
לפי אתר ארגון המחקר CREA, מדינות האיחוד האירופי לבדן משלמות לרוסיה על אספקת האנרגיה היומית כ-7,000 דולר בכל שנייה. מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר עומד הסכום הכולל על כ-22.4 מיליארד דולר, והוא ממשיך לטפס כל הזמן.
מדינות המערב אמנם מנסות להפחית את התלות שלהן ולרכוש פחות אנרגיה מרוסיה, אבל במקביל, מחירי הגז, הפחם והנפט נמצאים בשיא, מה שמפצה את רוסיה על הירידה בכמות הנמכרת וייתכן שאף מגביר את הרווח המוחלט שלה .
