מתווה קיצור התורנויות של הרופאים המתמחים נכנס היום (חמישי) לתוקף, אך בפועל הוא לא מיושם באף אחד מעשרת בתי החולים שבהם חל השלב הראשון שלו, והמחלוקת לגבי יישומו רחוקה מלהסתיים.

אלו רק חלק מהחסמים ליישום המתווה: משרד הבריאות מעוניין לפרוש את יישום המתווה בטווח מאוחר יותר ממה שנקבע בחוק; משרד האוצר מסרב לתקצב את תוספת התקנים הנדרשת ליישום המתווה שקבע משרד הבריאות; ההסתדרות הרפואית מזהירה מקריסת בתי החולים ומאיימת שלא תאפשר את המתווה; ושתי עתירות הוגשו לבג"ץ, עם דרישות סותרות: האחת, של ארגון 'מרשם' המייצג מאות רופאים מתמחים, דורשת ליישם אותו מיידית, והשנייה, של שירותי בריאות כללית, דורשת לדחות אותו.

מה שברור הוא שבכל תסריט שלא יהיה, הוראות היתר ההעסקה בשעות עבודה חריגות שקבעה שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, לא יקוימו כלשונן, ובפועל החל מהיום כלל בתי החולים בישראל עומדים לעבור על חוק שעות עבודה ומנוחה. למרות זאת, הן במשרד הבריאות והן במשרד הכלכלה לא מתכוונים לפעול לדחיית כניסת ההיתר לתוקף, ומעדיפים שהסוגיה תיפתר בבית הדין לעבודה או בהחלטה של ראש הממשלה נפתלי בנט, שבינתיים נמנע מלהתערב בסוגייה.

ההיתר של שרת הכלכלה ברביבאי שניתן באוקטובר קבע שהחל מהיום (חמישי), ה-31 במרץ, משמרות הרופאים ב-10 בתי חולים בפריפריה הדרומית והצפונית של ישראל (יוספטל, סורוקה, ברזילי, זיו, פוריה, העמק, לגליל בנהריה ו-3 בתי החולים בנצרת) יקוצרו מ-26 ל-18 שעות, בכל המקצועות מלבד כירורגיה, טיפול נמרץ והרדמה, ושבשני המקצועות האחרונים יקוצרו המשמרות החל מעוד שנה, ב-31 במרץ 2023. בנוסף נקבעה בו אמירה כללית לפיה משרד החינוך יפעל לקיצור המשמרות "בהיקף רחב" בכלל בתי החולים ובכלל המקצועות, עד סוף שנת 2027. המתווה גם הגביל את מספר התורנויות שכל מתמחה יכול לבצע בחודש.

אבל, כאמור, גם משרד הבריאות אינו מתכוון ליישם את ההיתר כלשונו. בדו"ח צוות היישום למתווה שהוגש בשבוע שעבר על ידי המשנה למנכ"ל המשרד, ספי מנדלוביץ', הוצע לדרג את יישום קיצור התורנויות בבתי החולים בפריפריה לפי מקצועות. שינוי נוסף שבמשרד מעוניינים לקדם הוא מתן בחירה למתמחה האם לקצר את התורנויות בסופי השבוע, שעלול להביא לנוכחות בבתי החולים כמעט בכל סוף שבוע עקב חוסר במתמחים. אך האפשרות הזו לא כלולה כלל בהוראות המתווה.

זו לא התסבוכת היחידה. משרד האוצר נמנע מלהעביר למשרד הבריאות 66 מיליון שקלים הנחוצים ליישום המתווה, בטענה שהוא אינו ישים. לפיכך, גם החלק במתווה שמשרד הבריאות מתכוון ליישם באופן מיידי, לא יכול לצאת לפועל.

ההסתדרות הרפואית הודיעה שלא תאפשר את יישום המתווה מכיוון שאין הסכמות עם האוצר על שינוי בשכר המתמחים שהמתווה יחול עליהם. המשמעות היא פגיעה קשה ביותר בשכר המתמחים בפריפריה, מכיוון שהם יעמדו פחות שעות, בסך אלפי שקלים בחודש. ללא הסכמה על שכר, לא יהיה ניתן לגייס מתמחים חדשים לבתי החולים כדי ליישם את המתווה.

בהסתדרות הרפואית וגם באוצר מתנגדים בחריפות למתווה בטענה שאין מספיק רופאים בישראל כדי ליישם אותו. זאת מכיוון שבמודל שמציע משרד הבריאות נוסף בפועל יום מנוחה למתמחים במקום המשמרת שמתקצרת. לדבריהם המחסור העתידי ברופאים התגלה תוך כדי עבודת צוות היישום בראשות ד"ר מנדלוביץ'. כתוצאה מכך נציגי ההסתדרות הרפואית והאוצר בצוות לא חתמו על הדו"ח והציגו מסמכי הסתייגויות משלהם.

סמוך לסיום עבודת הוועדה העלו בהסתדרות הרפואית ובאוצר מודל נוסף לקיצור התורנויות – קיצור המשמרות מ-26 ל-20 שעות עם ארבע שעות מנוחה בתוך בית החולים בהן המתמחה יוחלף על ידי רופא מומחה. לדבריהם מודל זה לא ידרוש תוספת גדולה של כוח אדם, ואף לא יפגע בשכר המתמחים לפי הסכמי השכר הקיימים. במשרד הבריאות טענו שמודל זה נפסל בעבר ואינו ישים.

בארגון מרשם, שנאבק לקיצור התורנויות, דורשים ליישם את המתווה כפי שמציע משרד הבריאות. הארגון עתר יחד עם רופאים מתמחים לבתי הדין לעבודה בדרישה ליישום המתווה (למרות שאינו הארגון היציג של הרופאים המתמחים אלא ההסתדרות הרפואית), והיום, כאמור, עתר לבג"ץ.