"אנחנו מזהים מצב של שוק מחפשי עבודה עכשיו. זה אומר שיש הרבה מאוד משרות פנויות, שזה על פניו דבר טוב. כבייכול, יש סיכוי מאוד גבוה למצוא עבודה", אומרת ל'דבר' יעל פרימק, מנהלת מקצועית אגף לקוחות פרטיים באתר אולג'ובס. "מצד שני, אנחנו כן רואים שרוב המשרות המוצעות הן משרות בשכר נמוך, ושהן מרוכזות במרכז. נראה שיש פה בעיה של התאמה".

מספר דורשי העבודה בישראל נמצא בחודשים האחרונים במגמת ירידה, ועמד בפברואר על 164 אלף, קרוב למספרם לפני פרוץ הקורונה. במקביל לכך, מספר המשרות הפנויות עולה ועמד בפברואר על 143 אלף. נתוני שירות התעסוקה מפברואר מראים שהיחס בין מספר דורשי העבודה בישראל למספר המשרות הפנויות הוא 1.1, כמעט משרה פנויה על כל דורש עבודה. זהו היחס הטוב ביותר מאז 2009, וטוב משמעותית גם מהמצב בישראל עקב משבר הקורונה: 1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה.

בפועל, המציאות מורכבת יותר: לצד הירידה בכמות תובעי האבטלה, מספר תובעי קצבת הבטחת ההכנסה נמצא במגמת עלייה, וישנם כעת כ-71 אלף תובעים. המשמעות היא שרבים מדורשי העבודה לא מצאו עבודה בתום התקופה בה הם זכאים לתבוע דמי אבטלה ופונים לתבוע קצבאות סוציאליות ארוכות טווח.

"אנשים לא מוצאים את העבודה המתאימה"

פרימק מספרת שהביקוש העצום לעובדים מורגש היטב באתר אולג'ובס. בחמישי האחרון הוצעו באתר 41,498 משרות, מספר גבוה במיוחד בסדרי הגודל של האתר. "זה אחד המספרים הגבוהים שראינו", אומרת פרימק, "אנחנו גם שבועיים לפני פסח, שזו תקופה שבדרך כלל רואים בה פחות משרות, כי מעסיקים פחות מגייסים לפני חגים, כשיוצאים לחופש. למרות זאת, אנחנו רואים מספר מאוד גבוה של משרות ומעסיקים שבכל זאת מגייסים לפני החגים".

יעל פרימק. "גמישות כל כך מבוקשת, שהוספנו קטגוריה באתר של עבודה היברידית" (צילום: אילן בשור)

לדברי פרימק, ברוב התחומים יש יותר משרות ממחפשי עבודה. "ב'כללי ללא ניסיון' למשל, יש פי 2 יותר משרות ממחפשי עבודה. בתחום התוכנה יש פי 5 משרות ממספר מחפשי העבודה".

עם זאת, הביקוש הגבוה לא מעיד בהכרח על התאמה של העובדים למשרות המבוקשות. "בממוצע, לפי סקר שעשינו, מגייס מראיין 5 אנשים בשביל לבחור את העובד המתאים. ברגע שההיצע הוא גדול כל כך, זה אומר שאנשים לא מוצאים את עבודה שמתאימה עבורם".

לדבריה, הדבר מאפיין את שוק העבודה בחודשים האחרונים. "החל"ת נפסק סופית ביולי, ואחרי שיצאנו מהקיץ וחגי תשרי המשק מתאושש, ומעסיקים מחפשים עובדים. גם חברות שהיו בהאטה בקורונה מגייסות, יש לא מעט חברות חדשות, והאווירה היא בסך הכל אווירה טובה של התאוששות. למרות זאת, כאמור, המשרות המוצעות הן בעיקר משרות בשכר נמוך".

באילו תחומים יש ביקושים גבוהים לעובדים, ומה השכר המוצע להם?
"חמשת התחומים שיש בהן הכי הרבה משרות באתר הן פחות או יותר התחומים שתמיד מובילים. במקום הראשון 'כללי ללא ניסיון', שם נכנסות עבודות ללא השכלה, תואר או תעודת מקצוע, עבודות בשכר הכי נמוך. השכר המוצע במשרות האלה הוא סביב שכר המינימום- 5,300-6,000 שקלים. אחריו משרות בתחום האדמיניסטרציה, שכולל בתוכו גם בק אופיס וגם מזכירות, פקידות והנהלה אדמיניסטרטיבית. במשרות אלה השכר הממוצע נע בין כ-6,500 שקלים ל-8,000 שקלים, תלוי בתפקד.

"אחר כך כספים וכלכלה, שזה מקצוע שהוא מאוד קוטבי. מצד אחד יש משרות של רואי חשבון כמו מנהל כספים או חשב שהן משרות עם משכורות גבוהות ואפילו גבהות מאוד שדורשות השכלה אקדמית, תעודת מקצוע והתמחות, בהן השכר הממוצע נע סביב 18,000 שקלים, ומהצד השני הנהלת חשבונות, שזה מקצוע שלא דורש השכלה אקדמאית והשכר בו יותר נמוך, סביב 8,300 שקלים בממוצע, כשגם בתוך הנהלת חשבונות עצמה יש פערי שכר מאוד גדולים.

"מקומות 4 ו-5 זה שירות לקוחות ומכירות, שאני כורכת אותם יחד כי מדובר בעבודה במוקדים, ובגלל זה הן משרות שהרבה פעמים מוצעות יחד. גם אלה משרות עם ממוצע שכר שהוא סביב שכר המינימום."

מה מצב הביקוש לעובדים בהייטק?
"תחום התוכנה, למשל, נמצא במקום השמיני. לא בחמש הראשונות אבל במקום מכובד, וזה כן מראה שאנחנו מדינת הייטק. צריך לזכור שתמיד ידרשו יותר עובדים כלליים ואדמיניסטרציה, ושכל חברת סטרטאפ גם צריכה מזכירה. אבל שכר ממוצע של מתכנת הרבה יותר גבוה, סביב 17,500 שקלים".

רוב המשרות במרכז, רוב המובטלים בפריפריה

מספר דורשי העבודה היום דומה למה שהיה לפני הקורונה, אבל כמעט כל ענף במשק משווע לידיים עובדות. מה קרה?
"קודם כל, אני חושבת שעובדים מחפשים יותר ממה שמציעים להם. אנשים לא יוצאים לעבוד בכל מחיר, לא שווה לעבוד בשביל שכר כל כך נמוך, במיוחד כשיוקר המחיה כל כך גבוה. אי אפשר באמת לחיות משכר מינימום, בטח לא עם ילדים.

"הדבר השני הוא העניין הגיאוגרפי. לפי הנתונים של שירות התעסוקה, אנחנו רואים שהרבה מאוד אבטלה מרוכזת בערים ערביות ובערי הפריפריה, והמשרות המוצעות הן, בפער גדול, בעיקר במרכז. תל אביב מובילה את טבלת המשרות המוצעות עם כ-14 אלף משרות מוצעות, אחריה ראשון לציון, עם פחות מחצי, כ-6,500 משרות, אחר כך חיפה וירושלים עם כ-3,500 משרות כל אחת, ובתחתית באר שבע, עם כ-2,000, שביעית מהמשרות בתל אביב".

"לגיאוגרפיה יש משמעות גדולה. אנשים שפונים לעבודות בהן מראש השכר הוא נמוך, בדרך כלל גם לא מחזיקים רכב, והנגישות והריחוק הופך את זה למשהו מאוד לא יעיל. מה גם שהרבה מהמשרות האלה, כמו אדמיניסטרציה, מאוישות בדרך כלל על ידי נשים, שהרבה פעמים מוגבלות בשעות העבודה בגלל הילדים".

עובדים מחפשים גמישות ושכר הוגן

את רואה שיש דברים שמעסיקים עושים ומצליחים למצוא עובדים?
"גמישות ושכר, וזה נכון לכל המקצועות, באופן חד משמעי. גמישות מביאה עובדים, והיא הרבה פעמים גם באה על חשבון שכר. גמישות זה אומר נכונות לעבודה מהבית וגמישות בשעות עבודה, שמדברת לעובדים צעירים וסטודנטים. גמישות כל כך מבוקשת, שהוספנו קטגוריה באתר של עבודה היברידית. וכמובן שכר. בהחלט רואים שמעסיקים שמציעים שכר הוגן מוצאים עובדים".

מה לדעתך המדינה צריכה לעשות כדי לעודד אנשים לעבוד?
"הכשרות מקצועיות, משהו שמדברים עליו והוא בפועל עדיין לא קורה. גם להגדיל אוריינות דיגיטלית של עובדים, וגם הכשרות מקצועיות של ממש. חבל שכל כך הרבה אנשים יהיו ללא מקצוע, יש הרבה מקצועות שיכולים להתאים גם ללא אקדמאיים. אין מספיק הכשרות מקצועיות במדינה, ויש צורך לפתח את התחום הזה".

"דבר נוסף זה שבמקצועות הצווארון הורוד, שאנחנו יודעים שהם מאוד מבוקשים, השכר הוא מאוד נמוך. עובדות סוציאליות, מורות, מרפאות בעיסוק, אחיות ועוד, פה מדובר בנשים אקדמאיות שמרוויחות פרוטות, ועם כל הכבוד לתחושת השליחות, אי אפשר לחיות מזה. לכן רבות מהן הולכות לשוק הפרטי, או מתייאשות ופונות ולמקצועות אחרים. יש צורך להעלות את השכר במקצועות האלה, להשקיע משאבים".

לאלו שמחכים למצוא את העבודה האופטימלית עבורם, פרימק מציעה לא לחכות יותר מדי. "כדאי בעיניי לבנות קריירה, ולא לוותר, כי אחר כך קשה לחזור. אנחנו רואים שאנשים עם פערים תעסוקתיים שרוצים לחזור לשוק העבודה פחות מבוקשים בעבודה אחר כך".