משרדי התחבורה והאוצר מנעו התייקרות מיידית של התחבורה הציבורית, והולכים על מנגנון פשוט יותר מהקיים. בעוד חלק מהנסיעות יוזלו, תעריפים לא מעטים דווקא יתייקרו, בעיקר למי שנוסע מדי פעם, ולא משתלם לו לרכוש הסדר חופשי-חודשי. כל אדם יידרש לנתח יותר לעומק את תעריפי נסיעותיו, כדי לדעת אם ישלם יותר או פחות, מה שיתמרץ את השימוש באפליקציות, שעושות את זה באופן אוטומטי.

אתמול (ראשון) הוצגו התעריפים העתידיים של התחבורה הציבורית בישראל, שאמורים להיכנס לתוקף באוגוסט הקרוב. הרפורמה כוללת הישג אחד מיידי: עד אוגוסט לא ייערך כל שינוי במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית, למרות התייקרות דרמטית של התחבורה הפרטית.

בטיוטות לפני ההחלטה דובר על התייקרות כבר באפריל, ביטול הנחות לבני 75-65, איפוס הנחת הערך הצבור ברב-קו וייקור התחבורה בעשרות ערים. כל אלו יידחו, ויומתקו עם הטבות לנוסעים בתדירות גבוהה ואחרות.  

אין קשר בין תעריפי התחבורה הציבורית לבין עלות הפעלת השירות. לכל מפעיל יש הסכם ארוך טווח עם משרד התחבורה בהתאם לשירות שהוא מפעיל, שבו הוא זכאי לסבסוד משמעותי שצמוד למחיר הדלק, והוא חלק ידוע בתקציב המדינה. קביעת התעריפים לגבייה מהציבור היא סוגייה עצמאית, כמה המדינה רוצה לגבות מהאזרחים על השירות, והיא לא מממנת באופן ישיר את המפעילים. 

בשונה מהחלטה פשוטה של ועדת המחירים, שינויי תעריפים נרחבים כאלו מחייבים כתיבת תקנות מסודרות, שיבטלו עשרות תעריפים קיימים, מה שעדיין מאפשר פתח מסוים למקח פוליטי לגבי השינוי הסופי שיבוצע.  

הרפורמה בעיקר מחלקת מחדש את הקצאת הכספים לסבסוד התחבורה הציבורית לטובת נוסעים מתמידים ולרעת נוסעים מזדמנים. עבור נוסעים מזדמנים, הרפורמה מבטלת הנחות היסטוריות בעשרות יישובים, לרבות יישובים חרדיים שייפגעו באופן משמעותי, אבל מוזילה במעט את עלות הנסיעה הבודדת ביישובים גדולים.  

בעיית הסינכרון בתעריף בין האפליקציות תשלום לרב-קו תגיע לפתרון של תעריפים זהים, אם כי על בעלי הרב-קו, שבאמצעותו משולמות מעל 90% מהנסיעות כיום, תרבוץ האחריות לתכנן היטב באיזה הסדר לבחור כדי לשלם את התשלום המינימלי.  

מסופי התשלום יעודכנו כך שיתאפשר לשלם בהם ישירות בכרטיסי אשראי, אבל בלי ההנחות שמאפשר השימוש ברב-קו או באפליקציה.  

נטל ההתמצאות על הנוסעים יישאר גבוה 

ממאות תעריפים בעבר, מספר התעריפים יצומצם לעשרות בלבד, כשמרבית הנסיעות יהיו במסגרת מספר קטן של תעריפים עיקריים. זה נשמע כמו שיפור, אבל יש לזכור שבעבר כל התשלום נעשה מול הנהגים, שקיבלו הכשרה מקצועית לגבי טווחים, תעריפים ומה מותר ואסור. הנוסעים יצטרכו ללמוד בעצמם את התעריפים לכל סוגי הנסיעות, כדי לדעת איך לשלם את התעריף הנכון ולהימנע מקנסות במקרה שייתפסו בשגיאה תמימה.  

מכיוון שהתעריף ייעשה לפי מרחק הנסיעה, תחום שהציבור לא מורגל לדעת אותו מראש ובמדויק, תיווצר עדיפות לבעלי כרטיסי אשראי וטלפונים חכמים, שבהם יש אפליקציית תשלום שיודעת לחשב את התעריף הנכון והמשתלם ביותר, וגם זאת בתנאי שהנוסעים יקפידו להקליד את הקו הנכון ותחנת הירידה בלי להתבלבל.  

ההוזלות 

קשישים מגיל 75 יסעו בחינם. גם ילדים ונוער יהיו זכאים להסדר חופשי-חודשי מוזל ב-50%. ביישובי הפריפריה ייקבע הסדר חופשי-חודשי מוזל ב-99 שקלים. הגדרת היישובים הזכאים מעט מורכבת: כל יישובי מישור החוף מאשדוד עד עכו ואזור ירושלים לא זכאים לה.

לפי הגדרה זו, רק כ-15 ערים בינוניות ומעלה יהיו זכאיות: אשקלון, עפולה, באר שבע, נצרת, נוף הגליל, טבריה, כרמיאל, בית שמש, דימונה, נתיבות, רהט, כסייפה, חורה, תל שבע וערד. נוסעים בשימוש גבוה וקבוע בתחבורה הציבורית יזכו להנחה בהסדר חופשי-חודשי.

ההתייקרויות 

הנחת הערך הצבור ברב-קו תבוטל, מה שיפגע בנוסעים מזדמנים כמעט בכל תרחיש. גם קודי הנסיעה המוזלים יבוטלו. הנסיעה הבודדת תתייקר בעשרות יישובים ל-5.5 שקלים. שרת התחבורה מרב מיכאלי כינתה זאת "עיוותים היסטוריים", אבל מדובר בהטבות שהוענקו לעשרות יישובים בארץ, לא מעט מהם מאופיינים בריכוז גבוה של חרדים.

בלשכת ח"כ אורי מקלב (יהודת התורה) התלוננו על גידול אפשרי במאות שקלים לחודש בהוצאות של משפחה חרדית, על ההתייקרות המשמעותית בטבריה, באופקים, בנתיבות וברכסים, ועל ייקור הנסיעות לירושלים בין היישובים החרדיים מודיעין עילית, בני ברק וירושלים.

הנסיעות ברכבת יתייקרו לחלק גדול מהנוסעים. הסדרי חופשי-חודשי ברכבת יתייקרו לפי טווח הנסיעה, ל-410 שקלים עד 75 ק"מ ו-610 שקלים לנסיעה חופשית ברחבי הארץ. ילדים ונוער יאבדו את הזכאות להנחה בהסדר חופשי-יומי.

הלא ידוע

לא קל לדעת אם נשלם יותר או פחות על הנסיעות, כי התשובה תלויה במבנה הנסיעות של כל אדם ואדם, ומלווה בשינויי תעריף רבים. כך למשל, הסטת ההנחות לנוסעים קבועים תיטיב עם עובדים, אבל תפגע במובטלים. 

הרפורמה גם מייקרת את השימוש ברכבת, תוך פיצול הסדרי חופשי-יומי וחופשי-חודשי, לתעריף יקר שכולל רכבת ותעריף מוזל ללא רכבת. כך למשל, נסיעות באוטובוסים מחיפה ותל אביב ובתוך הערים בהסדר חופשי-יומי תעלה 32 שקלים ליום ו-42 שקלים אם נעשה שימוש ברכבת (לעומת 40 כיום, בכרטיס משולב). 

נסיעה הלוך ושוב ברכבת מנהריה לתל אביב תעלה 74 שקלים במקום 60 שקלים כיום, אבל רק 54 שקלים, אם תיעשה באמצעות שני אוטובוסים לכיוון, תוך הכפלת משך הנסיעה. 

במשרד התחבורה הוציאו דף שאלות ותשובות, אבל אין עדיין מחשבון שיאפשר לדעת מראש את העלות של נסיעות שונות, לצד מציאה אוטומטית של הנתיב הזול ביותר. 

ממי יגיע הכסף? 

משרדי התחבורה והאוצר לא פרסמו את התחשיבים שעליהם מתבססת הרפורמה. מה שוודאי הוא שנדרשת הגדלה של כספי הסבסוד לתחבורה הציבורית, בשל התייקרות משמעותית של רכיב הדלק בשנה האחרונה וכוונה להעלות את שכר הנהגים בעתיד.

כסף נוסף דרוש גם למימוש התוכניות להרחבת שירות האוטובוסים ליותר קווים ותדירות מוגברת, מה שנעשה בכל השנים האחרונות בהתעלמות מהמחסור החריף בנהגים, שמוערך ב-4,500-3,000 נהגים. יש בין משרד האוצר למשרד התחבורה הסכמה רב-שנתית על היקף התקציב שיוקדש להפעלת הנסיעות, כמו גם הסכמים ארוכי טווח מול המפעילים, מה שמקל על המשרדים בקבלת ההחלטה הנוכחית. 

מכיוון שהתמיכות לחברות האוטובוסים הן מנגנון כלכלי נפרד מתעריפי הנוסעים, אפשר לזהות ברפורמה את טביעת האצבע הקבועה של הממשלה הנוכחית: הטלת הוצאות כלכליות נוספות על עניים, בייחוד על חרדים.

באוצר ובמשרד התחבורה היו קשובים לביקורת והחליטו לרכך מאוד את השינוי בשני אופנים: הוא צפוי להתחיל רק באוגוסט, ויכלול לא רק התייקרויות אלא גם הוזלות דרמטיות לקשישים, לנוסעים יומיומיים ולבני נוער וילדים. כך יוצא שלפעמים גם עניים שישלמו פחות מבעבר, אבל מהמידע שפורסם עד כה, נראה שהמגמה הכללית היא עדיין לרעתם.