"מיליון אנשים בהיי-טק זה אומר שצריך להעלות את שכר המורים", אמר שר החוץ יאיר לפיד בכנס של קבוצת אולג'ובס שנערך היום (שני) במרכז פרס לשלום וחדשנות בתל אביב, והתמקד בקידום ההון האנושי בישראל. "מדינות שתלויות בחדשנות תלויות ברמת החינוך, וזה אומר מורים טובים שמשתכרים שכר הוגן. אם רוצים הוראת טכנולוגיה טובה, צריך לתמרץ את המורים".
לפיד הדגיש שהמטרה שהציבה הממשלה להגדלת שיעור המועסקים בענפי ההיי-טק תחייב השקעה ממשלתית משמעותית – בדגש על השקעה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
"מיליון אנשים בהיי-טק זה אומר שאנחנו יוצאים ממדינת תל אביב ליקנעם, לסכנין ולבאר שבע", אמר לפיד. "זה אומר שאנחנו ממוקדים במאמץ להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה בדגש על גברים חרדים ונשים ערביות". לשם כך, הדגיש, נדרשת מעורבות ממשלתית שתיצור את התנאים בהם השוק החופשי עובד בין היתר באמצעות השקעה בחינוך, השכלה גבוהה, פיתוח ותמרוץ חברות ישראליות ובינלאומיות להקים בישראל מרכזי תעסוקה והכשרה."האוכלוסיות השונות זקוקות לדברים שונים. גברים חרדים גרים בדירות קטנות עם הרבה ילדים, וכדי לצאת לעבוד הם צריכים לצאת מהבית. זה דורש חללי עבודה מודרניים וגדולים בביתר עילית. נשים ערביות, לעומת זאת, מעדיפות מסיבות מסורתיות לעבוד מהבית. זה אומר שצריך לדאוג למשל לתשתית פס רחב משמעותית ליישובים הערביים כחלק מתוכנית לאומית לגיוס נשים ערביות להיי-טק".
כיום שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הוא 50% בלבד, ובקרב נשים ערביות הוא 40%, בעוד היעדים הממשלתיים הם 65% ו-53% בהתאמה.לדברי לפיד, הוצאות עבור הגברת ההכשרות המקצועיות, שיפור התשתיות ומערכת החינוך הן השקעה. "זה כסף שיחזור למדינה בתוך כמה שנים ובריבית גבוהה במיוחד. אישה חרדית עם 4 ילידם לדוגמה, כדי להביא אותה לשוק ההיי-טק נדרש להשקיע בהכשרה שלה כ-30 אלף שקלים. אחרי שנתיים היא צפויה להרוויח כ-20 אלף שקלים, שזה עדיין מעט מתחת לממוצע בענף, והמדינה תקבל ממנה בכל חודש כ-1,300 שקלים במסים. היא תחזיר את ההשקעה עד הגרוש האחרון כבר בתוך כשנתיים".
מחסור במתכנתים ומהנדסים
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הוסיפה שמיליון עובדים בהיי-טק הוא יעד סביר. "זה יעד שמחייב אותנו לבחון איך רוצים להגיע אליו", אמרה. "חברות שיושבות כיום במרכז הארץ וחושבות שיוכלו להמשיך לחפור במקום ולמקסם את הפוטנציאל, אני אומרת להן: 'לדעתי, אתן כבר במיצוי'. הפוטנציאל נמצא בפריפריה, וחברות שילכו לחפש שם ימצאו את הזהב הזה. התפקיד שלנו כממשלה הוא לקדם את הפלטפורמות שיאפשרו את זה, היבטים של חקיקה בתחום העבודה מרחוק למשל, שיאפשרו לייצר מקסימום גמישות למעסיקים".
ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, הדגיש שהחוסרים המרכזיים כיום בענף ההיי-טק הם למקצועות של מתכנתים ומהנדסים מוכשרים. "זה נכון שחסרים לנו עובדים במקצועות נוספים", אמר, "אבל בהם ההיצע להביא את העובדים הרבה יותר רחב. 70%-80% מהמשרות הפנויות שלנו כיום הן למשרות מהנדסים. שם הצורך המרכזי של עולם ההיי-טק היום".
לדבריו, כבר כיום ישנן כ-70 אלף משרות פתוחות בהיי-טק שהחברות מתקשות לאייש, והמשבר באוקראינה, שבה הועסקו מתכנתים רבים, צפוי להעמיק את החוסר בכ-30 אלף משרות נוספות.
אמיר די נור, מנכ"ל איביי ישראל, הוסיף: "נדרשת השכלה מוקדמת והסללה משלב מוקדם למסלולים טכנולוגיים גם בפריפריה ובקרב אוכלוסיות המיעוט". לדבריו, החברות צריכות להתאים את עצמן במטרה לעודד גיוון תעסוקתי ולתת לעובדים מגוונים תחושה נוחה, לצד הגברת ההכשרות המקצועיות, אולם כל אלו אינן יכולות להחליף את פעילות הממשלה בתחום.
