דו״ח ״יעדי פיתוח בר קיימא״ לשנת 2021 של האו״ם, שהתפרסם בשבוע שעבר, חושף את ההשפעות ההרסניות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה בעולם (SDGs). על פי הדו״ח, מגמת הירידה בשיעור העובדים העניים (מ-26.1% בשנת 2000 ל-6.7% ב-2019) נעצרה לראשונה זה 22 שנים. 

חלקם של העובדים החיים מתחת לקו העוני הבינלאומי גדל לראשונה מאז שנת 2000 (שנת תחילת איסוף הנתונים), והגיע ליותר מ-112 מיליון עובדים, 8 מיליון יותר מ-2019. בשנת 2021 שיעור העובדים העניים ירד מעט ל-6.9%, אך הוא עדיין היה גבוה מזה שלפני המגפה. 

חלקם של העובדים העניים גדל בכל האזורים בשנת 2020 למעט באירופה ובמרכז אסיה, שם השיעור הנמוך של 0.3% מ-2019 נותר ללא שינוי. למרות ההתאוששות ב-2021 באזורים מסוימים, רובם עדיין לא חזרו לרמות של 2019. 

בינתיים, שני האזורים עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר – אפריקה ומדינות ערב – חוו את העליות הגדולות ביותר בשנתיים האחרונות, ביותר מעשירית האחוז כל אחד. גם חלקם של העניים העובדים נותר גבוה משמעותית במדינות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן למעלה מ-40% מהמועסקים חיים במשקי בית עניים.  

האבטלה צפויה להישאר גבוהה עד 2023 לפחות

בשנת 2021, שיעור האבטלה העולמי ירד מעט ל-6.2%, אך עדיין משמעותית יותר מלפני המגפה (5.4%). בשנת 2021 היו 28 מיליון מובטלים יותר מאשר בשנת 2019, וארגון העבודה הבינלאומי צופה כי האבטלה תישאר מעל רמת 2019 לפחות עד 2023.  

הדו״ח מציין כי אבטלה נמדדת לרוב נמדדת בחיפוש של האדם המובטל לעבודה, ובמקרה זה רמת רמת האבטלה אינה מספרת את ההשפעה התעסוקתית המלאה של משבר, מאחר שרבים שעזבו את כוח העבודה לא חזרו אליו.

חוסר הפעילות בתחום התעסוקה עמד על 41% בשנת 2021, שהם 1.5% מעל שיעור 2019. כלומר, 147 מיליון אנשים נוספים מחוץ לכוח העבודה, מספר שעשוי להמשיך ולגדול.  

יתרה מכך, שיעור האבטלה אינו משקף את הפחתת שעות העבודה של מי שנשאר מועסק.  בשנת 2021 אבדו 4.3% משעות העבודה העולמיות ביחס לרבעון הרביעי של 2019, אשר שווה ערך לגירעון של 125 מיליון משרות במשרה מלאה (בהנחה של 48 שעות שבוע עבודה). 

חלקם של הצעירים שאינם מועסקים הגיע לשיא של כל הזמנים

שיעור הצעירים ברחבי העולם שאינם בתעסוקה, השכלה או הכשרה תעסוקתית (NEET), נמצא כעת ברמה הגבוהה ביותר מאז 2005. שיעור ה-NEET של צעירים נותר ללא שינוי מ-2015 עד 2019, נע סביב 22% לאורך כל הדרך, אך הוא עלה ל-23.3% בשנת 2020, שהם כמעט 20 מיליון צעירים. 

המגיפה ואמצעי הבלימה הנלווים פגעו באופן לא פרופורציונלי בהזדמנויות התעסוקה של צעירים, וגם בסיכויי ההשכלה וההכשרה שלהם. למרות שצעירים היוו רק 13% מכלל התעסוקה לפני המשבר (2019), הם היוו 34.2% אחוז מהירידה בתעסוקה בשנת 2020.  

בקצב ההתקדמות הנוכחי: 140 שנה עד להשגת שוויון מגדרי בתפקידי ניהול

עובדות הושפעו באופן לא פרופורציונלי מהמגיפה, הן היוו 39.4% מסך התעסוקה לפני המגיפה ב-2019, אך הן מהוות כמעט 45% מאובדן התעסוקה העולמי ב-2020.

מצב זה קשר לחלקן של הנשים בתפקידי ניהול ברחבי העולם, מספר שגדל רק במעט במהלך שני העשורים האחרונים, מ-25.3% בשנת 2000 ל-28.3% בשנת 2019. המספר נותר ללא שינוי מ-2019 ל-2020, שהייתה השנה הראשונה ללא עלייה מאז 2013. 

ירידה בפיריון והגדלת הפערים בין מקומות בעולם

הפיריון בעולם, הנמדד לפי ממוצע התוצר שמחולל אדם אחד בשעת עבודה אחת, ירד משמעותית. פריון העבודה ירד בשנת 2020, והמשבר גרם לירידות חדות בתפוקה ובתעסוקה, כשהתפוקה העולמית לעובד ירדה ב-0.6% אחוז, לראשונה מאז 2009.

עם זאת, שעות העבודה צנחו ב-8.9% וכתוצאה מכך, הפריון שנמדד על בסיס שעה זינק ב-4.9% במהלך 2020, יותר מכפול מקצב הצמיחה הממוצע בטווח הארוך. 

במבט אזורי, מדינות ערב חוו את הירידה הגדולה ביותר בתפוקה לעובד בשנת 2020, שעמדה על 5.4%, ואחריה אירופה ומרכז אסיה ב-3.8%. לעומת זאת, ביבשת אמריקה, שחוותה אובדן תעסוקה חד במיוחד בשנת 2020, התפוקה לעובד גדלה ב-3.5% במהלך השנה. 

הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהתפוקה העולמית לעובד התאוששה ב-2021, ועלתה ב-3.2%. עם זאת, הפריון במדינות הפחות מפותחות ירד ב-1.6% במהלך השנה. כתוצאה מדינמיקה זו, פער הפיריון בין כלכלות מתפתחות למתקדמות התרחב במהלך המגיפה.