שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) הודיע היום בצהרים בתדריך לעיתונאים על כוונתו להוריד את מס הבלו על דלקים בהקדם האפשרי בכ-50 אגורות לליטר. המחיר המירבי לליטר בשירות עצמי יעמוד כעת על 6.94 שקלים.

לדבריו, ההורדה תזדקק לאישור בועדת הכספים, מה שעלול לגרום לעיכובים. ליברמן ציין שבוועדה קיימות כ-1,500 הסתייגויות לגבי הגדלת נקודות הזיכוי במס הכנסה והגדלת מענקי העבודה לעובדים בשכר נמוך.

ליברמן תקף את האופוזיציה על ההסתייגויות: "זה לא פוגע בקואליציה, בשר האוצר או בראש הממשלה, זה פוגע בציבור". שר האוצר הוסיף שגובה הבלו ייבחן בכל רבעון, בהתאם לנתוני הכלכלה ומחיר הנפט בשוק העולמי.  

בפתח דבריו, ציין ליברמן את נתוני המאקרו החיוביים של כלכלת ישראל. "האבטלה ירדה ל-3.2%, הצמיחה והאינפלציה כרגע במספרים מצוינים". ליברמן ציין שהגירעון המצטבר של 12 חודשים לאחור ירד לכ-1.5% בלבד. "דיברתי עם כל מנהלי הבנקים והם אמרו שבנושא פתיחת עסקים חדשים זו אולי השנה הטובה ביותר בתחום הזה". 

שר האוצר ציין את הרווחים הגבוהים בשנת 2021 של חברת בריל (49 מיליון שקלים), יבואנית המזון דיפלומט (90 מיליון שקלים), המשביר לצרכן (25 מיליון שקלים) וישרוטל (255 מיליון שקלים). הוא התייחס לשכר הגבוה של מנכ"לי חברות אלו ואמר: "אנחנו מצפים, בטח ובטח מחברה שמרוויחה רווח נקי של 255 מיליון שקלים בשנת 2021 כן להחזיר את המענק שהיא קיבלה, בטח ובטח כששכר המנכ"ל הוא 8 מיליון שקלים. הגון שיחזירו את הכסף ופונה להגינות של אותם תאגידים".

ליברמן הודה שלפי החוק אין יכולת לחייב את החברות הללו להשיב את המענק וציין כי "אפשר להפעיל לחצים, אבל אני בונה על הטוב שבאדם ושיחזירו ושיעשו את זה לבד". בנושא המלצת ועדת המחירים לייקר את מוצרי החלב שבפיקוח אמר ליברמן: "אנחנו לא ממהרים לחתום על ההמלצות. יש מהלך שמוביל שר החקלאות, וגם אנשי אגף התקציבים – ואני מאמין שאפשר לדחות את הייקור לפחות עד סוף השנה". 

קליטת העלייה תמומן בקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה 

ליברמן אמר כי איננו מתכוון לדון בהמלצות בנק ישראל, לשינוי הכללים הפיסקליים ושאינונ מסכים איתן. לדבריו, "אני שמרן ומאמין שהכללים הפיסקליים של היום הם כללים נכונים". הוא התייחס לחשיבות קליטת העלייה שלפי הערכת המל"ל תגיע ל-30 אלף עולים מאוקראינה, רוסיה ובלארוס השנה, לצד עוד 15-20 אלף עולים ממדינות אחרות ועוד כ-15 אלף פליטים מאוקראינה. עם זאת, סירב ליברמן לשקול הרחבה של תקציב המדינה לשם כך, מה שגוזר שכל ההשקעה הנדרשת בקליטת עליה, תמומן מקיצוצים בתקציבים אחרים.

עולים מאוקראינה יוצאים מהמטוס בנתב"ג (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)

מבנה הכללים התקציביים כיום מקל על האוצר לוותר על הכנסות, כמו בהקטנת מס הבלו, אך הגדלת ההוצאות מחייבת שינוי חקיקה שמעלה את תקרת ההוצאה הממשלתית. ליברמן הדגיש את תפיסתו הכלכלית הימנית: "יש לנו יכולת שלנו להחזיר את הכסף לציבור. כל רפורמה שאנחנו עשינו בתקציב הנוכחי – להוסיף 50% לדמי קיום לחיילי צה"ל. הרפורמה בתחבורה הציבורית. גם נקודות זיכוי. גם מימון לצהרונים – זה עוד 150 מיליון. החזרנו מיליארדים לציבור.

בהערכה הכי זהירה, מדובר ב-7 עד 8 מיליארדים. זה סדר הגודל. זה כסף שהציבור ירגיש בחשבון הבנק. לא פרויקטים, לא תכניות, זה מידי. לכן אין צורך בשינויים פיסקליים. המודל הנוכחי עובד מצוין. צריך להיות נחושים, רציניים, אחראיים, צמודים לנתונים ולא להילחץ משום כותרת". 

הטבות להיי-טק בשל התחרות העולמית 

בנושא ההטבות לענף ההיי-טק ליברמן אמר כי "היתרון היחסי של מדינת ישראל הוא לא בשטח, לא בגודל אוכלוסיה ולא באוצרות טבע, אלא במח ובהייטק" וציין כי "כל ההטבות שקראתן עליהם נועדו לעשות את מדינת ישראל כמדינה הכי אטרקטיבית לתעשייה הזו. יש תחרות היום בין המדינות על התנאים להייטק". 

ליברמן אמר: "אני קורא על הצורך להגדיל את הגירעון כדי להשקיע בתשתיות. צריך להגדיל מלאי תכנוני זמין לכל התשתיות. זה המעצור הגדול. אין בעיית מימון לתשתיות. לא מימון ממשלתי ולא מימון פרטי. יש מחזור בפרויקטים להשקעה".