אולם הטיסות הנכנסת בנתב״ג. 150 עולים שהגיעו בטיסה מאוקראינה ויחלו את שרשרת האזרוח בישראל, סוחבים מזוודות המכילות את כל חייהם ביד אחת, וביד השניה אוחזים בכלוב הכלב או החתול שעלה עמם. כולם נראים עייפים מאוד ולחוצים, השעה אומנם ארבע אחר הצהריים, אך התחושה היא של ארבע לפנות בוקר.
רובם בוחרים להמתין בכיסאות הנוסעים ולשלוח נציג אחד מהמשפחה לתור להליך הקליטה, בזמן שהילדים עסוקים בפינות המשחקים שמוקמו בתחנת הקליטה המיוחדת. במידה ויש בידם אשרת זכאות עולה, הם ומשפחתם יקבלו תעודת עולה, יבחרו קופת חולים, סל קליטה ראשוני במזומן, כרטיס סים ללא עלות לשלושה חודשים, ויוכלו להיכנס לישראל.
קבוצה גדולה מהעולים הגיעה עם ויזות תייר, ונשלחה לאולם אחר בו נציגי ״נתיב״, שארגנו מסלול מהיר לקבלת זכאות זמנית בישראל, ימשיכו את בדיקת הבקשות שלהם. בתום התהליך, העולים מקבלים הסעה למלונות או למשפחה בישראל הממתינה לבואם.
299 חיילים מפיקוד העורף (150 בסדיר והשאר מתנדבים במילואים) הגיעו לסייע בקליטתם של העולים בנתב"ג. 56 מורות חיילות עורכות פעילויות ומלמדות עברית ביעדי הקליטה, ו-50 חיילים נוספים דוברי השפה מסייעים אישית לעולים.
אחד העובדים שאינו דובר את השפה, מנסה לתפעל את האירוע: "שיתפזרו לאורך כל העמדות. להקל על התור". ״אנחנו צריכים לפנות במספר שפות לעולים", מתדרך אחד החיילים. "אני קזחית", אומרת בחיוך חיילת אחרת, שנקראת למשימת התרגום, לפי הצורך.
אחת העולות ניגשת בבהלה לחיילים, מספרת שהכלב שלה עדיין במחלקת המטען, ושואלת מתי היא תראה אותו. מפקד האירוע, יחד עם חייל שדובר את השפה, מרגיעים אותה שזה יקרה בעוד זמן קצר, עם סיום הליך הקליטה.
נציג של רשות החירום הלאומית מנסה להקל על הלחץ והחרדה באולם, ומחלק ורדים, ערכת טיפוח אישית ומשחקים לילדים, חלוקת המתנות משיגה את מטרתה, ואפשר לראות חיוכים ראשונים מהילדים ומהמבוגרים כאחד.
