שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מינה ועדה להעצמת שירותי הבריאות בישראל ואסדרת מערכת הבריאות הפרטית, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש. הוועדה התכנסה אתמול (שלישי) לישיבתה הראשונה.
הוועדה תבחן סוגיות הנוגעות לתפר בין מערכת הבריאות הציבורית לפרטית כמו כפל ביטוחי בריאות, במסגרת תשלומי השב"ן ('ביטוח משלים') לקופות החולים ובחברות ביטוח פרטיות; את מבנה הבעלות במוסדות רפואיים, למשל בתי החולים הציבוריים, שנמצאים בבעלות מוסדות פרטיים; ואת מדיניות הרישיונות וההיתרים לגורמים פרטיים הפועלים במערכת.
שיעור ההוצאה הפרטית מסך ההוצאה על בריאות בישראל גבוה מממוצע המדינות המפותחות. 34% מסך ההוצאה על בריאות בישראל בשנת 2019 היתה פרטית, לעומת 26% מממוצע מדינות ה-OECD. בתקופת הקורונה חל שיעור חד בסך ההוצאה הפרטית, אך הסיבה לכך היא מימון של הוצאות רבות הקשורות לקורונה על ידי המדינה, ולא שינוי יסודי באספקת שירותי הבריאות. הוועדה תבחן בין היתר כיצד לשנות את המשוואה הזו.
בפתח ההתכנסות אמר שר הבריאות, ניצן הורוביץ: "הקורונה הוכיחה לנו את החשיבות האדירה של מערכת בריאות ציבורית חזקה. כזאת שדואגת לכולם, שאפשר להסתמך עליה בשעת צרה. לחזק את המערכת הציבורית, להעצים אותה – זאת בדיוק המטרה שלנו". לדברי הורוביץ, "ההצלחה של הוועדה הזו תהיה הישג גדול לכל אחת ואחד בישראל. בכל מקום בארץ, עבור כל אוכלוסייה, בכל גיל ובכל מעמד כלכלי. יש פה הזדמנות גדולה. נעשה הכול לממש את חזון השוויון".
הפעם האחרונה בה התכנסה ועדה לבחינת מעמדה של הרפואה הפרטית והציבורית היתה בשנת 2014, אז כונסה ועדת גרמן בראשות שרת הבריאות דאז, יעל גרמן. הוועדה המליצה להגדיל בצורה משמעותית את תקציב מערכת הבריאות ולערוך רפורמות שונות כמו הקמת רשות אשפוז ממשלתית. דו"ח הוועדה המליץ שלא להרחיב את שירותי הרפואה הפרטית בבתי החולים (שמתקיימים בבתי החולים בירושלים בלבד) ושהמדינה תהיה זו שתממן את מערכת האשפוז.
בישיבת הוועדה הראשונה אמר יו"ר הוועדה ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "הוועדה מתכנסת מתוך רצון ליצירת צעדים פרקטיים שיובילו לשינוי אמיתי במערכת הבריאות. השנתיים האחרונות הוכיחו את מצוינות מערכת הבריאות בישראל, ובגלים האחרונים אפשרנו למערכת החינוך והמשק לפעול במקביל לתחלואה גבוהה. מערכת הבריאות התמודדה עם חולים רבים בקהילה ובתי החולים והיא מעין שכפ"צ של המשק הישראלי. אך גם הוצפו חולשות כמו מחסור במיטות טיפול נמרץ, כוח מטפל שחיקת מטפלים, הרחבת אשפוזי בית ועוד."
לדברי אש, "שירותי הבריאות הפרטיים בישראל משלימים את המערכת הציבורית, בעוד האזרח מקבל שירותים רבים במערכת הציבורית אך בוחר ללכת לפרטית. שיעור הצריכה של הרפואה הפרטית בישראל הוא גבוה מידי ונעסוק במינון בוועדה. ישנו מצב של כפל ביטוחי בריאות, והשוק הזה מאוד מבלבל, ולא תמיד אזרחים רבים שמבינים מה יש להם ומה הם יכולים לקבל. יש יחסים רבים שקשורים בין שוק הבריאות הציבורי לפרטי, וזה פוגש את המערכת בקבלת החלטות קשות, לא פשוטות, ויש צורך לפתח קריטריונים לפיתוח. כל זאת מתוך רצון לשפר ולייעל את מערכת הבריאות. נביא בפני השר את ההמלצות בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים".
בין חברי הוועדה גם הנשיא לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, שאמר: "אני מוכרח לומר שעם כל היריבות הפוליטית – אני שמח לומר לכבוד השר ניצן הורוביץ. אמנם התווכחנו על עמדות אך הבנו שהבריאות לא שייכת לא לימין ולא לשמאל אלא לכולנו. בין שיהיה יהודי או ערבי, או שחור או לבן. אני מאחל לנו עבודה פורייה בוועדה שתוביל לצמיחה וחיזוק מערכת הבריאות."
הוועדה תזמין את הציבור להגיש לה חומרים להתייחסות, ותגיש דו"ח ביניים עד ה-1 ביוני, שעליו יתקיים הליך שיתוף ציבור בסופו יוגשו המסקנות הסופיות עד ה-1 באוגוסט.
