דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

פרויקטור הקורונה: "נבחן את הסרת רוב הגבלות הקורונה שעדיין קיימות אחרי פסח"

פרופ' זרקא אומר שבמשרד יבחנו את הסרת חובת הבידוד למאומתים ולמי שנחשפו לבן בית מאומת | עם זאת, תישמר היערכות להופעת זן אלים יותר | לדבריו, העדיפות המרכזית היא מיצוי ההתחסנות במנה רביעית באוכלוסיות הסיכון

פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא (צילום: דוד כהן / פלאש90)
פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא (צילום: דוד כהן / פלאש90)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

במשרד הבריאות יבחנו לאחר הפסח את הסרת מרבית הגבלות הקורונה הקיימות כיום בתוך ישראל – כך אמר היום (רביעי) פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, בשיחה עם עיתונאים. זרקא אמר שהבחירה בכך מבוססת על ההנחה שזן הקורונה המוביל יהיה אומיקרון או דומה לו, תוך שימור המוכנות לתרחיש של זן אלים יותר.

"אני מאמין שהאומיקרון או זנים שדומים לו ילווה אותנו בחודשים הקרובים", אמר זרקא, "יש לנו יכולת הגנה, אפשר לראות בדבר הזה משהו דומה לתחלואת השפעת".

לדברי זרקא, במשרד מצפים לעלייה בתחלואה בעקבות חגי הפסח והרמדאן, ולאחריהם מתוכננת הערכת מצב בה יחליטו האם להסיר את חובת המסכות במרחבים ציבוריים, את חובת הבדיקה לאחר מגע עם חולה קורונה, את חובת הבידוד על אנשים לא מחוסנים שבני בתיהם חולים, ואפילו חובת הבידוד על נדבקים מאומתים בנגיף. 

עם זאת, זרקא אמר שלדעתו יש להשאיר את חובת עטיית המסכות במרחבים ציבוריים סגורים. "אני כרופא הייתי רוצה להשאיר את המסכה כמה שיותר. העמדה של המשרד היא שהמסכה נחוצה וצריך להמשיך איתה". למרות זאת, הוא אמר שייתכן שהממשלה תחליט על "קיץ ללא מסכות".

הצעדים הבאים: תוקף לבדיקה ביתית, בדיקות סקר בבתי ספר ובתי אבות

בין הכלים שמשרד הבריאות מעוניין לקדם לטובת ההתמודדות ארוכת הטווח עם התחלואה היא יצירת האפשרות הטכנית לאמת תוצאה של בדיקת קורונה ביתית, וביטול הצורך בבדיקת אנטיגן מוסדית. גם מבצע חיסון רביעי לאוכלוסייה בני 60 ומעלה נמצא בראש סדר העדיפויות, לאור מחקרים שהראו שהוא יעיל פי 3 או 4 במניעת תחלואה קשה לעומת חיסון שלישי 'ישן'. זרקא העריך שהמנה הרביעית יוצרת מוגנות ל-6 חודשים.  

כלים נוספים שהמשרד מתכוון לקדם הם סקרי אוכלוסייה קבועים לזיהוי מגמות התפשטות המגפה, ביניהם המשך פרויקט מגן חינוך, שכולל בדיקות קורונה קבועות לתלמידי בתי ספר, ובדיקות קבועות לדיירי בתי אבות בפרויקט מגן אבות ואמהות. נוסף להם יימשך ניטור נגיפי קורונה במי ביוב. 

"לא ממליץ על חיסון רביעי לאוכלוסיות שלא בסיכון"

לדברי זרקא, הוא חושב שאין צורך בחיסון רביעי לאנשים שאינם באוכלוסיית הסיכון. "דנו אתמול בצוות הטיפול במגפות האם נמליץ לכולם על מנה רביעית", אמר זרקא", "יש פה סיכון אסטרטגי. העמדה שלי היא לא להמליץ על מנה 4. לאדם בריא ששואל אותי, אני אגיד לא להתחסן. אם החיסון לא יהיה רלוונטי לזן הבא, אז למה נתתי לו?".

בדיון הקודם של הצוות הביעו רוב המומחים עמדה לפיה יש לאפשר התחסנות לכלל האוכלוסייה.

לדברי זרקא, גם חיסון ילדים אינו נמצא כרגע בראש סדר העדיפויות: "למרות שלונג קוביד קיים, כדאי לרכז את המאמצים באוכלוסייה בסיכון". 

זרקא אמר שהוא מוטרד מהיענות נמוכה יחסית לתרופות שהוצעו לאנשים בקבוצות סיכון למניעת תחלואה קשה. "היינו רוצים היענות גדולה יותר לתרופות. אנחנו מאתרים את קבוצות הסיכון, מוצאים אותם כשמצבם טוב, ויש תופאות לוואי". 

גם על מתן תכשיר 'אבושלד' לאנשים מדוכאי חיסון אמר זרקא שההיענות אליו "לא מספיק טובה". לדבריו, צריך לקדם את ההסברה הרפואית בנושא.

על בידוד לחולי קורונה אמר זרקא: "אנחנו לא אוכפים את זה. יש דעות במערכת הבריאות גם כאן שצריך לבטל את הבידוד לחולים. כל עוד נישאר על אומיקרון, אני מעריך שנגיע לשם."

אין תכנית לעומס מתמשך של חולי קורונה

"אני חושב שנישאר באלפי מאומתי קורונה ביום", אמר זרקא, "אני מוטרד מהכרוניות. אני חושש שהמצב הזה מחייב את מערכת הבריאות להתמודדות עם עומסים רבים."

למרות החשש של פרופ' זרקא, לא קיימת תכנית מיוחדת לתגבור מערכת הבריאות כתגובה ממוקדת למצב המצופה של עומסי קורונה ממושכים.

לפי פרופ' זרקא, במערכת הבריאות ישמרו על מוכנות לתרחיש של הופעת וריאנט אלים יותר מהאומיקרון. כחלק מכך, חובת הבדיקה בכניסה לארץ תישמר. עם זאת, אמר זרקא כי העליה בכמות הנכנסים לארץ תחייב את משרד הבריאות להפחית את שיעור הדגימות שעוברות ריצוף גנטי לצרוך זיהוי מוקדם של וריאנטים חדשים. לדבריו, למשרד יש יכולת לרצף 10,000 דגימות קורונה ביום.

זרקא אמר שלהערכתו, הסיבה שלמרות שיעור המחלימים הגבוה ישראל לא מגיעה לחסינות עדר היא שהידבקות קלינית לא יוצרת הגנה מספקת לתחלואה חוזרת ותחלואה קשה, בשונה ממחלות אחרות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!