מס על ירושות של מעל 5 מיליון שקלים, בשיעור נמוך מהממוצע במדינות אחרות, יכול להניב הכנסה שנתית של 7 מיליארד שקלים, לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנעשה לבקשת ח"כ דודי אמסלם (הליכוד). נכון לעכשיו, אין הצעה קונקרטית להחזרת המס על עיזבונות וירושות, שבוטל בישראל ב-1981.

המחקר מבחין בין מס עיזבון, שמוטל על נכסי המוריש ולא על היורשים אישית, לבין מס ירושה שמוטל על כל יורש באופן ספציפי, ומושפע גם מחלקו בירושה ומרמת הקרבה שלו למוריש. בישראל הונהג בעבר מס עיזבון, אבל האינפלציה הגבוהה והרחבת הקלות המס הביאה לכך שב-1981, היקף העיזבונות הפטורים הגיע ל-98%, והוחלט לבטלו.

ישראל היא אחת מ-12 מדינות ה-OECD שבהן אין כל מיסוי על ירושה ועיזבון, לעומת 24 מדינות שבהן הוא קיים. 10 מהן ביטלו אותו מאז שנות ה-70.

במס שני מרכיבים: המדרגה התחתונה שממנה מתחילים לגבות אותו, ושיעור מס. ביפן, למשל, שיעור המס עומד על 55% לקרובים ישירים ו-75% לאחרים, אבל הרף התחתון שממנו מתחילה גביית המס הוא כ-20 מיליון שקלים. בארצות הברית מס העיזבון עומד על 40%, אבל הגבייה מתחילה רק בעיזבון של 40 מיליון שקלים.

בדנמרק, לעומת זאת, עומד המס על 15% לקרובים ישירים ו-36% ליורשים אחרים, והרף מתחיל כבר ב-156 אלף שקלים, כך שהוא משולם על ידי מרבית הציבור. גם באיסלנד רף המס נמוך ועומד על 34 אלף שקלים. בצרפת מס הירושה גבוה (45% קרבה ישירה ו-60% לשאר), והרף התחתון נמוך יחסית ועומד על 473 אלף שקלים.

במסמך מובאים גם נימוקים בעד ונגד מס ירושה. בין היתר נכתב שמס ירושה מקטין את העברת הפערים מדור לדור, מגדיל את הכנסות המדינה, ומאחר שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית, אין לו השלכות שליליות ישירות. מצד שני, מזהיר המחקר מפני סירבול מערכת המס, התחמקות של עשירים מתשלום המס באמצעות תכנונים וצמצום מספר העולים העשירים לישראל.

לפי אומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משקי הבית מחזיקים כ-6.6 טריליון שקלים בנכסים (לא כולל פנסיה), מחציתם דירות ומחציתם נכסים פיננסים. משק בית ממוצע מחזיק בנכסים בהיקף של 2.5 מיליון שקלים, ומשק בית בעשירון העליון ב-11.5 מיליון שקלים. סך הירושות של משקי הבית נאמד ב-117 מיליארד שקלים, 53 מיליארד שקלים מתוכם בעשירון העליון בלבד.

לפי אומדן שמבוסס על חישובים אלה, מס בשיעור של 15% (הממוצע הפשוט במדינות שמטילות את המס עומד 22%) על עיזבונות של מעל 5 מיליון שקלים, יניב הכנסה שנתית של 7 מיליארד שקלים. אם הרף יעלה ל-10 מיליון שקלים, ההכנסה תהיה 5.6 מיליארד שקלים.

מס של 10% על עיזבונות מעל 5 מיליון שקלים יניב 4.7 מיליון שקלים בשנה. אם הרף התחתון יעלה ל-10 מיליון שקלים, הוא יניב 3.7 מיליארד שקלים בשנה. לפי הערכת החוקרים, אם היה מוטל מס עיזבון בישראל בשיעור דומה לזה שהיה בשנות ה-70, הוא היה מניב הכנסה שנתית של 5.6 מיליארד שקלים.