אם לא יהיו הפתעות, נגיד בנק ישראל צפוי להודיע מחר (שני) על העלאת הריבית ב-15 נקודות בסיס, מה שיעמיד אותה על רמה של 0.25%. חלק מהכלכלנים אף צופים שהריבית תעלה ל-0.5%, אך הסבירות לכך נמוכה.

החלטה זו מהווה את יריית הפתיחה לתהליך העלאת הריבית שתימשך לכל הפחות בשנה הקרובה, ותשפיע על המשק כולו.

זו צפויה להיות העלאת הריבית הראשונה מתחילת משבר הקורונה, אז הוריד בנק ישראל את הריבית ל-0.1%, אבל יש בהחלטה זו ניסיון לחזור לנורמלית של סוף משבר הקורונה.

זו תהיה העלאת הריבית השנייה בלבד בשבע השנים האחרונות, והיא חלק מתהליך הפסקת המדיניות המוניטרית המרחיבה, שאפיין את ישראל ומדינות רבות בעולם בעשור האחרון.

מה קובעת ריבית בנק ישראל?
בנק ישראל הוא 'הבנק של הבנקים'. נותן האשראי הבסיסי של המשק והמלווה לכל הבנקים המסחריים בישראל. ריבית הבנק קובעת את העלות של ההלוואות אותם לוקחים הבנקים, ממנה נגזרות הריביות האחרות.

ריבית הפריים בישראל, שעל בסיסה מחשבים הבנקים המסחריים את הריבית ללקוחות, צמודה בפועל לריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. היום היא עומדת על 1.6%, ואם תעלה ריבית בנק ישראל ל-0.25% כצפוי, ריבת הפריים תעלה ל-1.75%.

על מה ישפיע השינוי בריבית?

• הריבית על האשראי בבנקים מתייקר: הריבית שמעניקים הבנקים המסחריים ללקוחות על פיקדונות ("פלוס בבנק"), והריבית שנגבית על 'מינוס בבנק' תעלה.
• הריבית על הלוואות נוספות לציבור הרחב תעלה: הלוואות צרכניות, קניית רכב, ובעיקר – הריבית על משכנתאות.
• ההלוואות למגזר העסקי מתייקרות.
• התייקרות החוב הממשלתי: ככל שהריבית עולה עלויות המימון של הממשלה מטפסות.
• החובות מתייקרים: הלוואות רבות צמודות לריבית ויתייקרו, מה שעלול להקשות על הציבור להחזיר אותן.
• חיזוק השקל: העלאת הריבית תורמת לחיזוק השקל. במקרה (כמו עכשיו) שמדינות נוספות בעולם מעלות ריבית, השפעה זו מתקזזת.

גורמים אלה הופכים את גובה הריבית לגורם משמעותי ביותר, שמשפיע על המשק כולו.

מדוע בנק ישראל מעלה את הריבית?
המטרה המרכזית של העלאת ריבית היא לעצור את עליית המחירים, על ידי מיתון הביקוש למוצרים ושירותים. העלאת הריבית "סופגת" כסף מהמשק: היא מייקרת הלוואות צרכניות ומעלה את עלות האוברדרפט, מה שאמור לגרום לציבור לצרוך פחות.

היא מייקרת את המשכנתאות, ואמורה לצנן את שוק הנדל"ן ולגרום למשלמי המשכנתאות לשלם קצת יותר. היא מעלה עלויות מימון לעסקים, וכך אמורה לגרום להם לחשוב פעמיים לפני התרחבות או העלאת שכר.

בסיכומו של דבר, הריבית אמורה להאט את הפעילות הכלכלית במשק, לגרום לציבור להוציא פחות, וכך למתן את עליית המחירים.

עליית המחירים (אינפלציה) בישראל אמנם נמוכה מאשר במדינות אחרות, אבל גורמים בשוק ההון צופים שהיא תגיע לשיא של 4.3% בשנה ביולי, ורק אז תתחיל לרדת. בטווח הארוך היא צפויה לרדת ל-2.9%, שזה היעד של בנק ישראל.

העלאת הריבית תורמת גם לחיזוק השקל שמוזיל סחורה מיובאת, אבל העלאת הריביות המקבילה בשאר העולם מוחקת השפעה זו. בנוסף לכך, השקל מושפע יותר מזרימת דולרים לתוך ישראל ומפעילות הגופים המוסדיים.

האם להעלאת הריבית בשיעור נמוך כל כך תהיה השפעה גדולה?
להעלאת הריבית ל-0.25% או אפילו ל-0.5% אין משמעות גדולה כשלעצמה ולא תייקר את האשראי בצורה מורגשת, הדבר החשוב הוא התהליך. בשוק ההון מתמחרים העלאה של הריבית בישראל ל-1.75% עד סוף שנת 2022. המשמעות היא העלאת ריבית בשיעור של 25 נקודות בסיס (0.25%) בכל אחת מההחלטות הקרובות.

אם תחזית זו תתממש, הריבית תהיה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2013. ריבית בנק ישראל בשיעור של 1.75% היא ריבית פריים של 3.25%, שיעור שכבר תהיה לו השפעה ניכרת על המשק.

האם הריבית תביא בהכרח לירידת מחירים?
בסוגיה זו נתקל בנק ישראל בבעיה: כרגע הסיבות לעליית המחירים בעיקר מושפעות מהחוץ. העלייה במחירי האנרגיה, השיבושים בשרשרת האספקה ועליות המחירים בשאר העולם לא מושפעות מהחלטת בנק ישראל, וימשיכו לדחוף את המחירים כלפי מעלה.

יחד עם זאת, גורמים בשוק ההון מעריכים שגם לביקוש הגבוה למוצרים ושירותים יש תפקיד מסוים בחיזוק האינפלציה. לכן הם מעריכים שלהעלאת הריבית תהיה משמעות, אם כי מוגבלת.

אחת הסוגיות המשמעותיות תהיה השפעת העלאת הריבית על מחירי הדיור. הריבית הנמוכה משפיעה על שוק הדיור בשני מובנים: היא הופכת את המשכנתא לזולה יותר ובכך דוחפת את הביקוש כלפי מעלה, ומקטינה את התשואות במסלולי השקעה אחרים. יחד עם זאת, בבנק ישראל סבורים שלריבית הנמוכה אין השפעה משמעותית על עליית המחירים.