סרטון של 19 שניות, שהועלה לאחרונה ברשת החברתית טיק טוק, מתמצת במדויק את המשבר הפוליטי המתמשך שבו מצויה ארצות הברית.

דקסון מדוקס, צעיר מפלורידה שעובד כטכנאי קווי חשמל, חי חיים די 'רגילים'. יש לו חיבה יוצאת דופן לציד, דיג וטנדרים גדולים, והוא מפעיל חשבון 'צנוע' בטיק טוק עם כ-38 אלף עוקבים. רוב הסרטונים שלו עוסקים בהווי של אדם עובד ממעמד הפועלים: מנסיעות בוקר מוקדמות, עבודה על קווי חשמל ועד עליית מחירי הדלק. אך סרטון אחד הצליח להפוך לוויראלי ביותר, וצבר מעל ל-5 מיליון צפיות.

מדוקס הגיב ל'אתגר' של משתמשת אחרת, שמבקשת מהמשתמשים "ספר לי מהי עמדתך הפוליטית, מבלי לספר לי מהי עמדתך הפוליטית." בתגובה, הוא העלה סרטון באורך כמה שניות, בו הוא וחבר נוסף מתארגנים לעבודה בשעה 5:00 בבוקר. שניהם צעירים, לבנים, לובשים סרבל עבודה כחול וכובע מצחיה, ונועלים נעלי עבודה כבדות ומלוכלכות. אחד מהם אפילו מתיישב על ארגז של כלי עבודה כדי להתארגן. למיליונים שצפו בסרטון אין ספק, מדובר ברפובליקנים.

@daxmaddox Answer @redleafranch ???????? @spartanliftingco #fyp #fjb #lineman #bluecollar #MakeABunchHappen ♬ original sound – Dax Maddox

אם הטיקטוק היה קיים אי שם ב-1940, כנראה שהמסר היה הפוך לחלוטין. לפני כמעט מאה שנים, מעמד הפועלים הלבן בארה"ב היה עמוד השדרה של המפלגה הדמוקרטית. הדיל היה פשוט – הממשלה צריכה לעזור לאדם העובד, צריך רגולציה בסיסית לקפיטליזם, איגודי עובדים זה דבר טוב, וערכים מסורתיים זה דבר שצריך לכבד ולא לאתגר. מרכיב נוסף ב'דיל' היה שגזענות זה דבר רע, אבל לא עד כדי כך רע שהמאבק בו ובהפרדה הגזעית שהיתה נהוגה אז בארה"ב צריך לערער את השגשוג החומרי של האמריקאי הממוצע (והלבן). אז איך מעמד העובדים הלבן בארה"ב הפך מדמוקרטי באופן מובהק, לרפובליקני באופן מובהק?

המעמד שהפך למיעוט וננטש על ידי הדמוקרטים

ארצות הברית השתנתה מאוד במאה השנים האחרונות, ולא תמיד איך שנהוג לחשוב. בשנת 1940, 86% מהאמריקאים מעל גיל 25 היו לבנים ללא תואר אקדמי. עד 2007, שנה לפני משבר הסאב-פריים, שיעורם באוכלוסייה צנח ל-48% בלבד, עקב העלייה בנגישות להשכלה גבוהה והירידה המתמדת באחוז האוכלוסייה הלבנה במדינה. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה ארה"ב למעצמה מבחינת נגישות להשכלה, והפערים הכלכליים בין האוכלוסייה המשכילה ללא-משכילה הלכו והתרחבו. השכר של בעלי ההשכלה הגבוהה עלה, בעוד השכר לבעלי השכלה תיכונית בלבד נשאר במקום, ואפילו ירד.

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון קנדי, לימים נשיא ארה"ב, במפגש עם עובדי טקסטיל בקרלטון, מסצ'וסטס, 1958 (צילום: AP Photo)

אותו מעמד פועלים לבן, שמילא תפקיד מרכזי בהצמחת האימפריה החזקה בעולם, נאבק כיום על חייו ומנסה להישאר רלוונטי. המשבר הכלכלי של 2008 פגע בו קשות, ורבים מתוכו איבדו את בתיהם ואת עבודתם. נצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות, ובחירתו לחלץ את הבנקים שהיו אשמים במשבר, הגבירו את חוסר האמון של אותו מעמד במפלגה הדמוקרטית. הלבנים הלא-משכילים ראו כיצד הממסד הפוליטי מפנה אליהם את הגב, ואת המפעלים בהם עבדו נסגרים ונפתחים מחדש מעבר לים.

זהו השורש של המגמה הפופוליסטית שהובילה לבחירתו של דונאלד טראמפ. כשמוסיפים לכך את משבר האופיואידים, שפגע בעיקר בלבנים הלא-משכילים, מקבלים סערה מושלמת של חוסר אמון בממסד.

המשבר הזה לא 'נעלם' עם תבוסתו של טראמפ בבחירות ונצחונו של ג'ו ביידן. מבט מעמיק על תוצאות הבחירות האחרונות מראה שהסיפור לא נגמר, אלא רק מתחיל: כ-85% מהמצביעים של טראמפ היו לבנים, לעומת 61% ממצביעיו של ביידן. כלומר, ביידן לא ניצח בגלל שהלבנים הלא-משכילים נטשו את טראמפ, אלא בעיקר מכיוון שהמיעוטים הלא-לבנים יצאו בהמוניהם להצביע.

הדמוקרטים עדיין שולטים לחלוטין בקרב המיעוטים, אך גם שם הם עלולים לאבד אחיזה. למרות שטראמפ אמנם הפסיד בבחירות, הוא השיג הישגים משמעותיים בקרב השחורים והלטינים. התמיכה בדמוקרטים אצל השחורים צנחה ב-3%, ואולי הכי חשוב, ב-8% אצל הלטינים. ייתכן שזה רק אירוע נקודתי, אך הירידה הזו יכולה גם לסמן את תחילתה של מגמת נטישה למפלגה הדמוקרטית, כמו זו שנראתה אצל הלבנים.

עליית ההיספנים

ארה"ב הופכת לאט אך בבטחה לחברה לבנה פחות ומגוונת יותר, וגם המיעוטים שלה הולכים ומתגוונים. ב-1976, יותר מ-80% מהציבור האמריקאי הזדהה כלבן ונוצרי. ב-2021, מרכז המחקר PRRI העריך ששיעור המזדהים כלבנים ונוצרים עומד על 44%, וכי שיעור זה צפוי להתייצב לשנים הקרובות.

בניגוד ללבנים שהולכים ומתמעטים, המיעוטים האחרים בארצות הברית, ובעיקר האסייתיים וההיספניים, הולכים וגדלים. כשמדברים על הירידה ב-8% של התמיכה בדמוקרטים בקרב היספנים בבחירות האחרונות, צריך לזכור שבתוך כ-30 שנה שיעורים של ההיספנים באוכלוסיית ארה"ב צפוי להכפיל את עצמו, מ-14% ל-29%. בניגוד לשחורים, שבאופן מסורתי הלכו כמעט באופן מוחלט עם המפלגה הדמוקרטית, ההיספניים הם שמרניים יותר ונראה שבעשורים הקרובים הם יהיו הקול המכריע בכל מערכת בחירות אמריקאית.

טראמפ הפסיד, אבל המאבק צפוי רק להתעצם

ארה"ב נערכת כיום לבחירות האמצע, שייערכו בנובמבר. שליש (34) מהסנאטורים הולכים להתחלף, וכל 435 נציגי בית הנבחרים עומדים לבחירה מחדש. לפי כל ההערכות, הדמוקרטים צפויים להפסיד את הרוב הדחוק שיש להם כיום בשני בתי הקונגרס. התמיכה בביידן בקרב הציבור הכללי בירידה, בעיקר בגלל העלייה במחירים, ובמיוחד במחירי הדלק. חוסר היציבות בשוק התעסוקה האמריקאי לעומת הרווחים המטורפים בשוק ההון לא מוסיף לו תמיכה בקרב מעמד העובדים האמריקאי.

נשיא ארה"ב ונלד טראמפ, בעצרת בפלורידה, 2017 (צילום ארכיון: AP Photo/Chris O'Meara)

נהוג לחשוב על הבחירות בארה"ב בהקשר של יחסי חוץ או מלחמות תרבות, אך בסופו של דבר, מה שיכריע את הבחירות הם אותם המונים שיצאו או לא יצאו להצביע. ואותם, יותר מהכל, מעניין הדולר בכיס שלהם. במידות רבות, העתיד הפוליטי של ארה"ב בשנים הקרובות יוכרע על ידי אותם אנשים עובדים, שקמים מוקדם בבוקר ונועלים נעלי עבודה מלוכלכות. השאלה היא האם מעמד הפועלים הלבן יצליח להיאבק על כוחו, או שיצטרך לפנות את הבמה לקבוצה הבאה שתחליט איך תיראה ארצות הברית במאה השנים הקרובות.