10.1% מהסטודנטים שוקלים להפסיק את לימודיהם בעקבות המעבר ללימודים מקוונים, לפי סקר שערכו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה.

הסקר גילה פער בין סטודנטים יהודים לערבים. 16.9% מהסטודנטים הערבים שקלו להפסיק את לימודיהם, לעומת 8.5% מהסטודנטים היהודים.

95% מהקורסים האקדמיים בשנת הלימודים תשפ"א היו מקוונים. 41.7% מהסטודנטים השיבו שהמוטיבציה שלהם ללימודים ירדה.

הורים צעירים ועובדים במשרה מלאה העדיפו לימודים מקוונים: 68.2% מהסטודנטים שהם הורים לילדים צעירים ו-65.7% מהסטודנטים שהם עובדים במשרה מלאה השיבו שהם שבעי רצון מלימודים מקוונים.

יותר ממחצית מהסטודנטים, 56.2% דיווחו שאין להם בעיות טכניות בלמידה המקוונת. עם זאת, 52.7% מהסטודנטים דיווחו שלמוסד האקדמי שבו הם לומדים אין תמיכה טכנית. גם כאן נמצא פער בין קבוצות האוכלוסייה: 30.3% מהסטודנטים הערבים דיווחו על בעיות טכניות, ו-19.9% מהסטודנטים החרדים.

רוב הסטודנטים מנצלים את האפשרות לצפות בשיעור אחרי שהתקיים. 53.9% מהסטודנטים מקשיבים לשיעורים מוקלטים, ורק 34.9% מהסטודנטים התבקשו לפתוח מצלמות במשך השיעור.

אחד הקשיים שאותרו הוא יכולת הריכוז של הסטודנטים בשיעור. 51% מהסטודנטים מתקשים להתרכז בלמידה מקוונת.

עם זאת, בהשתתפות בשיעור ובסיכום החומר הנלמד לא נמצאו פערים משמעותיים בין למידה מקוונת ללמידה פרונטלית. בהשתתפות בשיעור 45.2% מהסטודנטים משתתפים פחות בלמידה מקוונת מאשר בלמידה פרונטלית, לעומת 37.5% מהסטודנטים שמשתתפים באותה מידה.

גם בסיכום השיעורים אין הבדל: 35.6% מהסטודנטים מסכמים באותה מידה, ו-36.3% מסכמים פחות בלמידה מקוונת מאשר בלמידה פרונטלית.

הסקר נערך בקרב 7,908 סטודנטים שנה ב' וג' לתואר ראשון וסטודנטים שנה ב' לתואר שני. המדגם נערך בכל סוגי המוסדות האקדמיים בישראל למעט האוניברסיטה הפתוחה, בהם אוניברסיטאות, מכללות ומכללות לחינוך.