דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ו בסיון תשפ"ב 25.06.22
25°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 23°באר שבע
  • 35°אילת
  • 28°טבריה
  • 21°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"פרדוקס משקי": למרות שהאבטלה יורדת, המחסור בעובדים מוכשרים הולך וגדל

מחקר שנערך בשירות התעסוקה מתריע על מחסור בעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, ומציע ליצור הכשרה המתאפשרת לכל אורך החיים | החוקרים: "מוכרחים לפעול להתאמת כישורי כוח העבודה לשינויי שוק העבודה"

מעסיקים החלו לחפש עובדים בעלי סט מיומנויות "דיגיטלי יותר" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

העלייה בביקוש למשרות לצד העלייה בהיצע, מובילות ל"פרדוקס משקי" שצריך להיפתר בהכשרה מתמשכת, כך טוענים בשירות התעסוקה בנייר עמדה שפרסמו היום (שלישי), ובו הם קוראים לממשלה לחזק דווקא את מיומנויות העובדים הקיימים ב"משרות הביניים" הדורשות מיומנות והכשרה ממוצעים, ומציעים "להפוך את ההנדסאי למהנדס".

לדברי שירות התעסוקה, תהליך זה יאפשר לא רק את המשך הצמיחה המשקית על ידי מילוי הביקושים במשרות הדורשות הכשרה ומיומנות ברמות גבוהות, אלא גם יצור עליה בביקוש לעובדים במשרות הביניים, ובכך יפתח מסלול שיאפשר מוביליות לבעלי מיומנויות נמוכות, שטעמיהם השתנו וכבר אינם נכונים לאייש את המשרות הנמוכות.

הפרדוקס: מספר גדול של משרות פנויות לעומת ירידה במספר דורשי העבודה

בשירות התעסוקה מצביעים על כך שישראל מצויה כיום במצב אותו הם מכנים 'הפרדוקס המשקי' – מאז היציאה מהסגר השלישי (בפברואר 2021) מתקיימות במשק הישראלי שתי מגמות סותרות – שעה שמספר דורשי העבודה יורד בעקביות, מספר המשרות הפנויות דווקא עולה בהתמדה.

בסוף חודש פברואר 2022 הגיע מספר דורשי העבודה להיקפו הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה ועמד על כ 164 אלף בלבד, זהה למספר דורשי העבודה ערב המשבר בפברואר 2020. מספר המשרות הפנויות במשק לעומת זאת, עמד בסוף פברואר על כ-150 אלף, לעומת 95 אלף ערב המשבר.

לשכת תעסוקה. מספר המשרות הפנויות עולה וכך גם מספר מבקשי העבודה (צילום: דוברות שירות התעסוקה)

בשירות התעסוקה מצביעים על כך שהגידול במספר המשרות הפנויות במשק התאפיין בקוטביות: מחד, עלה הביקוש לעובדים במשלחי היד הדיגיטליים והטכנולוגיים, הדורשים מיומנויות גבוהות; ומאידך במשלחי היד הכלליים, הבלתי מקצועיים שאינם תובעים מיומנויות גבוהות והשכר בהם נמוך.

לדברי מחברי נייר העמדה, תהליכי הדיגיטציה והמודרניזציה המהירים בתקופת הקורונה הובילו מעסיקים לחפש עובדים בעלי סט מיומנויות "דיגיטלי יותר, כמותי יותר ויצירתי יותר". בפילוח התפלגות דורשי העבודה לפי מיומנויות, עולה כי שיעורם של עובדים אלה במצבת דורשי העבודה נמוך: בעוד ששיעור בעלי ההשכלה האקדמית באוכלוסיה בגילאי העבודה עומד על 46%, בקרב מבקשי העבודה שיעורם עומד על 17% בלבד.

מנגד, מציינים החוקרים כי משבר הקורונה השפיע גם על מבקשי העבודה עצמם, שחוו שינוי משמעותי בסיבותיהם לחיפוש העבודה ובסוג המשרות שהם מחפשים – דבר שחולל מחסור בידיים עובדות גם במשרות המתאפיינות בשכר נמוך ודרישות מיומנות נמוכות.

למעשה, גורסים בשירות התעסוקה, הכישורים אותם מציעים מבקשי העבודה, מונעים או לכל הפחות מקשים עליהם להשתלב במשלחי יד המחייבים מיומנויות גבוהות יותר, ואילו שינוי טעמיהם התעסוקתיים הוא שמונע מהם להשתלב במשרות שכישוריהם מתאימים להם יותר. נסיבות אלו הן שחוללו לדבריהם את 'הפרדוקס המשקי'.

הפתרון: למידה לאורך החיים

"הפער בין הביקוש וההיצע, לא ייסגר ולא ייפתר ללא הובלה ממשלתית לחיזוק והעצמת המיומנויות של כוח העבודה הישראלי, גם של העובדים בו וקל וחומר של מחפשי העבודה שבו" כתבו בנייר העמדה חוקרי שירות התעסוקה ד"ר אופיר פינטו  ואוהד כהן.

ד"ר אופיר פינטו (צילום: אתר שירות התעסוקה)

לצד זאת שרטטו את קווי המדיניות הנדרשים, לשיטתם, לצורך פתרון הפרדוקס. לדבריהם, מתן כלי סיוע רק למובטלים בשלב חיפוש העבודה, הוא בגדר מענה מועט ומאוחר מדי. החוקרים קוראים לקידום מדיניות ממשית של 'למידה לאורך החיים' המתייחסת גם לצורך להכשיר עובדים תוך כדי עבודתם לאור השינויים בשוק העבודה המשתנה. "הממשלה, המעסיקים והאזרחים מוכרחים לפעול להתאמת כישורי כוח העבודה, כל אחד בתחומו, לשינויי שוק העבודה".

לשיטתם של החוקרים, באמצעות חיזוק המיומנויות אצל כלל העובדים במשק, יתפתח מנגנון של מוביליות תעסוקתית שיאפשר מחד את צמצום הפער שבין ההיצע והביקוש במשרות הגבוהות, תוך יצירת ביקושים חדשים במשרות הביניים. המשרות הנמוכות לטענתם עשויות להשתנות בחלקן ואף להיעלם, ובחלקן האחר להוות מעין 'תחנת מעבר' בקריירה של אנשים מיומנים פחות שעה שהם פועלים לחיזוק מיומנויותיהם. "כך למעשה, הפרדוקס המשקי יבוא על פתרונו ביצירת מנגנון מוביליות כלכלית, אשר יאפשר את התנועתיות בין משרות על בסיס למידה מתמשכת לחיזוק מיומנויות וכישורי יסוד. כך יתקבל גם מענה לביקושים וגם סיפוק של הטעמים שהשתנו".

להערכת החוקרים, גם ללא התערבות הממשלה צפוי תהליך זה לקרות מעצמו בשל לחצי השוק, אך הדבר עשוי לקחת זמן רב יותר, שמחיריו יפגעו בצמיחת הכלכלה הישראלית בהשוואה לכלכלות העולם, לצד דרישה גוברת להבאת עובדים זרים או בייצוא הייצור, המחקר והפיתוח הגבוה למדינות אחרות בהן יש כוח עבודה זמין המיומן לכך. מה שעשוי להוביל לעלייה משמעותית ברמות אי השוויון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!