שר הבריאות ניצן הורוביץ ושר האוצר אביגדור ליברמן הסכימו אתמול על נוסח התקנות החדשות לתמיכת המדינה בבתי חולים. לראשונה, התמיכה בבתי החולים תתבצע בתשלומים חודשיים ולפי קריטריונים אחידים, בהתאם למספר ולסוגים של מיטות האשפוז בכל בית חולים. עם זאת התקנות כוללות סנקציות נגד בתי חולים שייכנסו לגירעון.
התקנות נועדות לתקן אפליה בתקצוב שמנהלי בתי החולים שאינם בבעלות המדינה, חלקם שייכים לשירותי בריאות כללית וחלקם גופים ציבוריים כמו הדסה, שערי צדק ועוד, נאבקים בה בשנים האחרונות.
שורש הבעיה הוא בכך שהמדינה קובעת באמצעות חוק ההסדרים את המחירים שקופות החולים משלמות לבתי החולים על שירותים למאושפזים באופן גרעוני, שעומד על כ-80% מעלות השירותים. מהמצב הזה סובלים כל בתי החולים, אך בתי החולים הממשלתיים מקבלים סובסידיות לכיסוי הגרעון, לעומת בתי החולים הציבוריים שנותרו ללא סובסידיות, או קיבלו את הכספים בשיטה אחרת של תקנות תמיכה, שהחזיקה אותם בחוסר ודאות כלכלית. התוצאה בפועל היתה חוסר שוויון בין בתי החולים. מצב זה החריף בתקופת הקורונה.
התקנות החדשות קובעות כאמור נוסחה אחידה לתמיכה קבועה בבתי החולים, שתשולם להם מדי חודש מתקציב משרד הבריאות.
לצד הקריטריונים למימון, התקנות קובעות שורת סנקציות על בתי חולים שלא יעמדו ביעדים תקציביים: שלילת האפשרות להניע פרויקטים חדשים, שלילת הזכות לבצע רכש של מעל חצי מיליון שקלים, ואיסור קליטת כוח אדם חדש ללא אישור של וועדות חריגים. לבתי החולים שנמצאים בגרעון של יותר מ-30 מיליון שקלים, יוצמד חשב מלווה שיפקח על ההתנהלות הכלכלית שלהם.
מהתקנות הסופיות הוסר סעיף שהופיע בטיוטה ועורר התנגדות חריפה של מנהלי בתי החולים וההסתדרות הרפואית, שאפשר לממשלה להטיל סנקציות אישיות על מנהלי בתי חולים וחברי הנהלה של בתי חולים שייכנסו לגרעון, ואף לפטר אותם.
חוק ההסדרים כניסת התקנות לתוקף התקנות תאפשר תחילת תזרים תקציבי לבתי החולים. בעקבות העיכוב בפרסום התקנות, בתי החולים עדיין לא קיבלו תמיכה ממשלתית השנה, ובתי החולים הציבוריים הודיעו לפני שבוע כי לא יוכלו להמשיך לשלם שכר עובדים.
