בג"ץ דחה היום (חמישי) את עתירת שירותי בריאות כללית בבקשה לדחיית היישום של המתווה לקיצור תורנויות המתמחים, שנכנס לתוקף בסוף מרץ ואינו מיושם בפועל. השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג קבעו שמקומן של הטענות שהועלו הוא בבית הדין לעבודה.

השופטים סירבו להצעת נציגי המדינה לדחות את המתווה באמצעות צו עד לבירור המחלוקות בין משרדי האוצר והבריאות על יישום המתווה, וקבעו שאם הממשלה מעוניינת בדחיית המתווה, על השרים לקבוע זאת בעצמם ולא להסתמך על בית המשפט.

בהכרעת הדין הדגישו השופטים ש"הקביעה שעל העותרת להעלות טענותיה לפני בית הדין לעבודה אין משמעה שאנו מקלים ראש בחשיבות הסוגיה שמועלית בעתירה או בטענות שמובאות במסגרתה, אלא שיש לדון בהן באכסניה המתאימה. כן נבהיר כי אין אנו מביעים עמדה לגופם של דברים וטענות הצדדים שמורות להם".

שופטי בג"ץ בדיון בבית המשפט העליון בעתירה לקיצור תורנויות המתמחים (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

השופטים קבעו ש"דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. מקומן של טענות העותרת להתברר בבית הדין לעבודה. כידוע, בית משפט זה לא יידרש לעתירה מקום שבו לעותר עומד סעד חלופי".

לדבריהם, "טענות הצדדים מכוונות לאפשרות מימוש הוראות התיקון בעת הנוכחית ולצעדים שיש לנקוט במסגרת זאת (ובהם, בין היתר, שינוי במצבת התקנים בבתי החולים; קיצור יום העבודה לרופאים; ונוכחות רופאים בבתי חולים בסוף השבוע). טענות אלו נטועות במישור משפט העבודה והערכאה המתאימה לבירורן היא בית הדין לעבודה… ברי כי בית הדין לעבודה מוסמך לדון ב"תקיפה עקיפה" גם בחוקיות התיקון, וטענות מעין אלו הועלו גם במסגרת ההליכים הקודמים בעניין מתכונת עבודת המתמחים"

על טענת נציגי הכללית שהפנייה לבג"ץ נעשתה בבקשה לסעד ראשוני דחוף, שיאפשר בהמשך דיון בבית הדין לעבודה. כתבו השופטים: "איננו סבורים כי טענות אלו מצדיקות את בירור טענות הצדדים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (למצער, כערכאה ראשונה). מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם העתירות הקודמות שהוגשו בעניין דפוס העסקתם של המתמחים".

השופט פוגלמן לממשלה: "אם יש דבר שהמדינה חושבת שצריך לעשות אותו, לא צריך את בית המשפט כדי לעשות את זה"

בדיון שנערך אתמול בעתירה, טענו נציגי המדינה שהם מסכימים לכך שבית המשפט יקבל את הבקשה של שירותי בריאות כללית ויורה על דחייה של חודש ביישום המתווה, כדי לאפשר לממשלה לבצע עבודת מטה נוספת לצורך גיבוש הסכמות בין משרדי הבריאות והכלכלה לבין משרד האוצר, שחלוקים ביניהם על יישומו.

השופט פוגלמן ביקר בחריפות את עמדת המדינה, ואמר לנציגי הממשלה: "אתם בעלי הסמכות. אתם לא צריכים לעמוד מול בית המשפט אם מסכימים עם העותרים. אם יש דבר שהמדינה חושבת שצריך לעשות אותו, לא צריך את בית המשפט כדי לעשות את זה". לדבריו, "אתם יכולים להודיע על דחיית ההיתר ל-30 יום ולמנוע ערכאות. אני מציע שתודיעו על צעד כזה כדי למנוע ערכאות".

חצי שנה אחרי ההודעה על קיצור, בממשלה לא מסכימים על מתווה ליישומו

לקראת הדיון ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את יישום קיצור התורנויות לרופאים מתמחים בחודש נוסף, שבועיים אחרי המועד בו נכנס לתוקף. בתגובה לעתירה נגד המתווה שהוגשה אתמול (שלישי) נכתב שמשרדי הבריאות והכלכלה לא הגיעו להסכמה עם משרד האוצר על תקצוב ויישום המתווה, ושיח משותף בין נציגי המשרדים שהוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס בשבועיים האחרונים לא הוביל להסכמות.

העתירה הוגשה ב-30 במרץ, יום לפני כניסת המתווה לתוקף, נגד משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר וההסתדרות הרפואית שאף היא מתנגדת למתווה. לבקשת השופטים צורף לעתירה גם ארגון מרשם שבו חברים כאלף רופאים מתמחים.

עמדת המדינה הוגשה למרות ששר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעו ליועץ המשפטי לממשלה שהם תומכים ביישום מיידי של השלב הראשון של המתווה, עם מספר תיקונים, בהם יצירת אפשרות למתמחה לבחור לבצע תורנויות ארוכות בסופי השבוע עד סוף 2022, ודחיית קיצור המשמרות במספר מקצועות. עם זאת עד כה המשרדים לא פעלו לשינוי רשמי של ההיתר, למרות שיש לו מעמד של חוק.

אך במשרד האוצר מסרבים לתקצב את המתווה ולהקצות את התקנים הנדרשים ליישומו. באוצר טוענים שהמתווה שמציע משרד הבריאות לקיצור התורנויות מ-26 ל-18 שעות אינו ישים ועלול לגרום נזק עתידי למערכת הבריאות בדמות מחסור ברופאים, שיתעצם ככל שהמתווה ייושם בפריפריה.

בתגובה ראשונית לעתירה הודיעה הממשלה על כינוס צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, שידון עם נציגי שלושת המשרדים ביישום המתווה וביקשו ארכה של 10 ימים למיצוי הדיונים. אתמול, כאמור, הודיעה המדינה שהמשרדים לא הגיעו להסכמות וביקשו דחייה בחודש נוסף.

ההיתר נשאר על הנייר

היתר של שרת הכלכלה ברביבאי שניתן באוקטובר קבע שהחל מלפני שבועיים, ה-31 במרץ, משמרות הרופאים ב-10 בתי חולים בפריפריה הדרומית והצפונית של ישראל יקוצרו מ-26 ל-18 שעות – יוספטל באילת, סורוקה בבאר שבע, ברזילי באשקלון, העמק בעפולה, פוריה בטבריה, זיו בצפת, לגליל בנהריה ו-3 בתי החולים בנצרת. נקבע שהקיצור בבתי חולים אלו יחול בכל המקצועות מלבד כירורגיה, טיפול נמרץ והרדמה, ושבשני המקצועות האחרונים יקוצרו המשמרות החל מעוד שנה, ב-31 במרץ 2023. בנוסף נקבעה בו אמירה כללית לפיה משרד הבריאות יפעל לקיצור המשמרות "בהיקף רחב" בכלל בתי החולים ובכלל המקצועות, עד סוף שנת 2027. המתווה גם הגביל את מספר התורנויות שכל מתמחה יכול לבצע בחודש.

בהסתדרות הרפואית וגם באוצר מתנגדים בחריפות למתווה בטענה שאין מספיק רופאים בישראל כדי ליישם אותו. זאת מכיוון שבמודל שמציע משרד הבריאות נוסף בפועל יום מנוחה למתמחים במקום המשמרת שמתקצרת. בעקבות זאת, האוצר לא תקצב את המתווה ואת התקנים הנדרשים ליישומו.

מכיוון שלהיתר יש מעמד חוקי, בפעול כבר כשבועיים שבתי החולים בפריפריה עוברים על חוקי העבודה.

גם משרד הבריאות אינו מתכוון ליישם את ההיתר כלשונו. בדו"ח צוות היישום למתווה שהוגש בשבוע שעבר על ידי המשנה למנכ"ל המשרד, ספי מנדלוביץ', הוצע לדרג את יישום קיצור התורנויות בבתי החולים בפריפריה לפי מקצועות, כשחלקם יידחו גם בשנה. שינוי נוסף שבמשרד מעוניינים לקדם הוא מתן בחירה למתמחה האם לקצר את התורנויות בסופי השבוע, שעלול להביא לנוכחות בבתי החולים כמעט בכל סוף שבוע עקב חוסר במתמחים. אך האפשרות הזו לא כלולה כלל בהוראות המתווה ומשרד הבריאות לא פעל לשנות אותו.

ההסתדרות הרפואית הודיעה שלא תאפשר את יישום המתווה מכיוון שאין הסכמות עם האוצר על שינוי בשכר המתמחים שהמתווה יחול עליהם. המשמעות היא פגיעה קשה ביותר בשכר המתמחים בפריפריה, שעומדת על אלפי שקלים בחודש.

בהר"י מסבירים שהמחסור העתידי ברופאים התגלה תוך כדי עבודת צוות היישום בראשות ד"ר מנדלוביץ'. כתוצאה מכך נציגי ההסתדרות הרפואית והאוצר בצוות לא חתמו על הדו"ח והציגו מסמכי הסתייגויות משלהם.

סמוך לסיום עבודת הוועדה העלו בהסתדרות הרפואית ובאוצר מודל נוסף לקיצור התורנויות – קיצור המשמרות מ-26 ל-20 שעות עם ארבע שעות מנוחה בתוך בית החולים בהן המתמחה יוחלף על ידי רופא מומחה. לדבריהם מודל זה לא ידרוש תוספת גדולה של כוח אדם, ואף לא יפגע בשכר המתמחים לפי הסכמי השכר הקיימים.

בארגון מרשם, שנאבק לקיצור התורנויות, דורשים ליישם את המתווה כפי שמציע משרד הבריאות, למרות ה'חורים' הרבים בו. הארגון עתר יחד עם רופאים מתמחים לבתי הדין לעבודה בדרישה ליישום המתווה (למרות שאינו הארגון היציג של הרופאים המתמחים אלא ההסתדרות הרפואית)