הקמתו של לול מטילות נטול כלובים עם 25 אלף מטילות לא מכסה את ההוצאות השוטפות, ובוודאי לא את ההשקעה בפרויקט כולו, כך שהיא לא נראית כדאית מבחינה כלכלית, לפי מסמך שפורסם באתר משרד החקלאות. המסמך, שכותרתו "היבטים כלכליים בהקמת לול נטול כלובים", שומט את הקרקע מתחת להיגיון המנחה שלפיו דרשו שר החקלאות ומנכ"לית משרדו להעביר את התקנות, שאושרו ללא הסתייגויות בסוף 2021 ותוקנו החודש.

המסמך נכתב על ידי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות), ונועד לשימוש חקלאים שמתלבטים אם כדאי להשקיע בענף המטילות לביצי מאכל. הוצגו בו תחשיבים שערכו בשירות ההדרכה והמקצוע של המשרד, בהתבסס על המחירים כיום, לבחינת הכדאיות הכלכלית של הקמת לולים נטולי כלובים, כנדרש בתקנות שפרסם משרד החקלאות בסוף 2021.

התקנות, שקובעות כללים לייצור ביצי מאכל לשיווק ב-2022, דורשות ממגדלי מטילות חדשים לבנות לולים נטולי כלובים במכסה של 500 אלף ביצים. מסקנות המסמך קובעות שאין כדאיות כלכלית בבניית לולים כאלו בהתאם למחירי הביצים לעומת מחירי התשומות כיום.

גידול המטילות בישראל נעשה לרוב בכלובים. איגרת שפורסמה על ידי השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות קובעת שלא יאושר גידול מטילות בלולי כלובים החל ממרץ 2022, אלא אם הוצגו תוכניות והוכחת בנייה לשדרוג הלול בהתאם למתווה המפורט באיגרת.

בתקנות החדשות למכסות ביצים, שפורסמו בתחילת 2022, ניתנה אפשרות למגדלים חדשים להשתלב בענף ההטלה ונקבע שהלולים החדשים שיוקמו יהיו נטולי כלובים. המסמך מציין שבעקבות האיגרת, רבים מהמגדלים הוותיקים נמצאים בצומת קבלת החלטות לגבי הכדאיות בהשקעה בשדרוג הלול הישן והפיכתו ללול נטול כלובים, כך שיתאים לכללים.

בשה"מ ערכו תחשיב כלכלי ללולים נטולי כלובים גדולים, במכסת ביצים שנתית של 5 מיליון ביצים, ונמצא שבלולים אלו לא כוסו ההוצאות השוטפות במחירים הקיימים כיום ולא נמצאה הצדקה כלכלית לבניית הלולים. המסמך קובע שאי-הוודאות הרבה בשלוחת ביצי המאכל מבחינת המשך התכנון בשלוחה, לצד מחירי התבואות המאמירים, מקשים מאוד על קבלת החלטות בנושא.

על פי התרשמותם של כותבי הדו"ח, שהתמחותם היא העלאת הפריון למגזר החקלאי, ביצועי המטילות בלולים נטולי כלובים הם נמוכים יחסית ללולי כלובים. מהמסמך עולה שסך העלויות לייצור ביצה בלול ללא כלובים מסוג 'אסם' בו התרנגולות מסתובבות על רצפת הלול, מגיעות, לפני חישוב עלות העבודה, ל-41.6 אגורות, וסך העלויות כולל עלות העבודה מגיע ל-51.3 אגורות.

זאת עוד לפני שנעשתה השקעה במבנה לול ובציוד. אם כן, קובע המסמך, מחיר הביצה כיום אינו מחזיר את העלויות השוטפות לגידול מטילות ללא כלובים. זאת, תוך התחשבות בשונות בין מגדלי הביצים בסעיפים כמו: עלות התבניות, שנעה בין 0 אגורות לביצה ל-2.1 אגורות לביצה, מחירי תערובת המזון הגבוהים באזורים מרוחקים ועלויות הפינוי של זבל העופות, שבשנים האחרונות חלה בהן עלייה גדולה בשל תחרות מועטה ופתרונות קצה יקרים ומעטים מדי.

בשלוחת ביצי המאכל קיימת אי-ודאות גדולה, בעקבות העלייה המשמעותית במחירי התבואות וההובלה בעולם החל מנובמבר 2020. עלייה זו הביאה להתייקרות התערובת ולירידה משמעותית ברווחיות בשלוחת ביצי המאכל. נוסף על כך, מלחמת רוסיה-אוקראינה עלולה ליצור מחסור חמור בגרעינים עמילניים ובמקורות חלבון, ולעלייה דרמטית נוספת במחירי התבואות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות משרת את כלל הציבור הרחב. מעבר לכדאיות כלכלית שנבחנה, ישנם עוד מגוון רחב של שיקולים מרכזיים הבאים לידי ביטוי, ובראשם בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחת בעלי החיים. נכון להיום, מרבית מבני הלולים בישראל, הם עדיין לולי "כלובים" קטנים, מיושנים וצפופים, הממוקמים בקרבת בתי מגורים. תשתית פיזית זו מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות שמסכנות את בריאות הציבור ובריאות בעלי החיים תוך פגיעה ברווחת בעלי החיים.
מתוך אחריות ציבורית לשמירה על בריאות הציבור ובעלי החיים ורווחתם, שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, מקדם את שדרוג ענף ההטלה אשר ישנה את תמונת המצב העגומה הזו, שתרמה להתפשטות חסרת תקדים של שפעת עופות בצפון הארץ בהתפרצויות האחרונות. במסגרת המעבר ללולים ללא כלובים, מגדלים אשר ישדרגו את המבנים או יעברו למבנים חדשים, יקבלו מענקי השקה ותמיכות ישירות שיתכן וישנו את מבחן הכדאיות שהוצג בתחשיב. לצד זאת, יינתנו מענקי פרישה למגדלים אשר יבחרו בכך.
יש לציין כי כבר בימים אלו מוקמים לולים ללא כלובים".