איגוד הדייגים ערך אתמול (שני) הפגנה מול משרד החקלאות בבית דגן. הדייגים חסמו את הכניסה למתחם המשרד בארגזי דגים והניפו שלטים. האיגוד פנה לשר החקלאות עודד פורר בבקשה להורות על הקפאת תקנות ברפורמה שמטילות הגבלות על הדיג ופוגעות קשות בדייגים. במכתב התראה שנשלח לשר החקלאות הודיע איגוד הדייגים שאם לא יוקפאו התקנות בתוך 14 יום, תוגש עתירה לבג"ץ.
"מאז שהתחילו התקנות האלה ב-2016 פשוט רצחו את הדייגים", אומר ל'דבר' סעדו זיינב אבו עטא, דייג מיפו, דור שביעי למשפחת דייגים. "פעם היינו יוצאים לים והיינו גאים. המקצוע היה מכובד. עשו מאיתנו רוצחים ושודדים וגנבים, כאילו אנחנו הולכים לגנוב בים ולא לעבוד. לי יש שבעה ילדים. ארבעה ילדים עובדים בדיג. לכולם פה יש 5-4 ילדים. עכשיו אנחנו לא יכולים לדוג. כדי לאכול אנחנו לוקחים הלוואות, אם עוד נותנים לנו בכלל. אנחנו רוצים להתפרנס מעבודה".
תקנות הדיג שנקבעו ב-2016 הגבילו את השטחים המותרים לדיג מכמורת. ספינות המכמורת הוגבלו בשיט בשני אזורי מפתח, מה שלכאורה אמור היה לייתר את האכיפה של הרמת הרשתות בחציית תשתית הגז. לתקנות, שהגבילו מאוד את דייגי המכמורת ופגעו בפרנסתם פגיעה אנושה, היו נימוקים סביבתיים כמו שמירה על המסלע ומיני הדגה. עם זאת, התעוררה סביבן מחלוקת מקצועית חריפה בשאלה אם נועדו בעיקר כדי להרחיק אותם מתשתית הגז.
ביוני 2020 קראה ועדת הכלכלה למשרד החקלאות ליזום פגישה וליצור הידברות עם נציגי ענף הדיג. הוועדה תבעה ממשרד האוצר וממשרד החקלאות להתחייב לדייגים שעם אישור התקציב יועברו התמיכות הכספיות לדייגים ודרשה ממנהל תחום החקלאות והמים, פקיד הדיג במשרד החקלאות, לקבוע נוהל קבוע להסדרת התמיכות השנתיות לדייגים בגין האיסור השנתי לדיג בתקופת הרבייה. למרות זאת, השיפוי לא ניתן לדייגים עד היום.
"צריך לשלם לבית הספר לילדים, לגן", אומר אבו עטא. "צריכים לשלם שכר דירה או משכנתא. מי ישלם את זה? לא נותנים לנו פיצוי. שנתיים נתנו פיצוי של 5,000 שקלים לחודשיים. צוחקים עלינו. מה, עושים לנו טובה? זה לא מספיק לשלם לגן של הילד או לתת לו אוכל וטיטולים. מאז כבר חמש שנים שאנחנו לא מקבלים כלום.
"בסופו של דבר זה יתפוצץ. אנחנו לא נשתוק על הפרנסה שלנו. אנחנו נלך לכל מקום שצריך ונילחם. לא נעזוב אותם אם לא יאפשרו לנו להתפרנס בכבוד. אין לנו ממה לחיות ולהם לא אכפת. מעניין אותם רק ממי שלוחץ עליהם, שזה אלה שיש להם כסף. הורגים אותנו".
זיינב מאשים את הממשלה בחיסול שוק הדיג המקומי ופתיחת השוק לייבוא. "טונות של דגים מיובאים מעזה ומצרים", הוא אומר. "לי לא מרשים לדוג, ולהם מרשים איפה, כמה ומתי שהם רוצים. הטענה היא שזה בשביל התחדשות של הדגה, אבל זה שטויות. הדגים לא מתחדשים, אלה להקות של דגים שבאים ועוברים מאזור לאזור. החוף אותו החוף, הדגים אותם דגים, הים אותו ים. את הפרנסה גוזלים מאתנו, העניים".
"זאת לא החלטה שרירותית, אלא מדיניות של ממשלת ישראל"
האיגוד דורש להקפיא לאלתר חמש הגבלות שהוטלו ב-2016, שלפיהן חל איסור על דיג במכמורת באזור שמצפון לקו חוף הבונים, דיג חופי בתקופת הרבייה, דיג במכמורת בחלק מחודשי השנה, דיג ברשת טבעת במרחק של פחות מ-500 מטר מהחוף ודיג במכמורת במקום שבו עומק המים נמוך מ-40 מטר.
"לא בוצע מעקב רציף אחר דינמיקות של אוכלוסיות דגים שונות ברצועת החוף של ישראל, ואפילו לא הערכה שלמה של מלאי מיני הדגים השונים", נטען במכתב. "חוסר סבירותן של תקנות הדיג במתכונתן הנוכחית הוא קיצוני. ברפורמה אין דבר זולת הגבלות דיג, כאילו הדגה היא לא משאב טבעי בעל כוח התחדשות עצום שפועל בסביבה אקולוגית דינמית".
דן בילו (50) דייג מכמורת מיפו, אב ל-6, הגיע להפגנה מלווה בבתו מיטל. "לפי התקנות האלה אנחנו לא יכולים להתפרנס", הוא אומר. "סגרו 70% משטחי הדיג שלנו. תקופות שלמות אנחנו פשוט עומדים בנמל, כמו עכשיו. מתפרנסים מחובות. לוקחים הלוואות כדי לשרוד".
בתו מיטל, תלמידת תיכון, סיפרה על המצוקה שפקדה את המשפחה: "אין מאיפה להתפרנס. יש לנו משפחה גדולה. אבא שלי בנה מקצוע בכבוד, ואלה באים ובשנייה הורסים. הכול בשביל תשתיות הגז. למה? זה הים התיכון, הוא של כולם".
גיל ססובר, יו"ר איגוד מגדלי הדגים, אומר: "מחסלים את הדיג המסורתי במדינת ישראל. אין דבר כה בשום מקום בעולם. בכל מדינות האזור מסתכלים עלינו ואומרים: כמה מטומטמים הישראלים יכולים להיות? אנחנו היום שמורת טבע בשביל מצרים, לבנון, עזה וסוריה".
לדבריו, לא מדובר במקרה, אלא במדיניות. "כבר שבע שנים אנחנו בסיפור הזה. היינו בבג"ץ והיינו במנהלי ועשינו הפגנות. שלחנו אין סוף מכתבים. יושבים אנשים במשרד ומחליטים שהם הולכים לחסל את הדיג במודע. זאת לא החלטה שרירותית. זאת מדיניות של ממשלת ישראל".
לרמזי עבדו, דור שלישי לדייגים בנמל יפו, אין פרנסה אחרת. "אנשי הגז באו ושמו את הצנרת בים, ופתאום אנחנו אלה שמפריעים", הוא אומר. "הצנרת צפה על החול, והיא צריכה בכלל להיות בתוך המים. מה הם רוצים מאיתנו? קשה לי לצאת לים עם כל ההגבלות, וגם ככה הדלק יקר. זה מצמצם לנו את העבודה בערך ב-80%".
