דימה וסליוב הוא עובד ותיק בחברת הייטק בעיר סרטוב, ששוכנת 6 שעות נסיעה ממוסקבה. בשנה האחרונה החליט לעלות לישראל מסיבות אישיות, כמו אלפים רבים מידי שנה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. הוא החליט לא להתפטר ולהמשיך לעבוד בחברה, שמספקת תמיכה טכנולוגית לשירותים ממשלתיים, ובינתיים ממשיכה לשלם לו משכורות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, משיכת המשכורות הפכה למשימה קשה ויקרה.

"ערב הפלישה הרוסית, השתמשתי בכרטיס אשראי מאסטרקארד שהנפקתי ברוסיה, אתו יכולתי להוציא מזומנים בשקלים בכספומטים", אומר וסליוב ל'דבר'. "ברוב המקומות יכולתי גם לגהץ בשער סביר לחלוטין. אבל מאז המלחמה הכרטיס הפך לחסר תועלת".

ניתוקה של מערכת האשראי הרוסית ממערכת התשלומים העולמית "סוויפט" ויציאתן של חברות ויזה ומאסטרקארד מרוסיה, השאירו את אזרחי רוסיה עם מערכות תשלומים תוך-מדיניות בלבד, ועם כרטיסים שמונפקים על ידי הבנקים הרוסיים הגדולים. מערכות 'גוגל פיי' ו'אפל פיי' הפסיקו לפעול ברוסיה, ומערך התשלומים, שרבים מהעולים לארץ אמרו שהוא מפותח ממקבילו הישראלי, הפך למוגבל.

הכרטיס האחרון שאפשר להעביר דרכו כסף הוא 'מיר' (מרוסית: 'עולם' וגם 'שלום'). כרטיס זה מאפשר להעביר כספים ליעדים בחו"ל דרך 'זולוטיה קורונה', חברה רוסית שמספקת שירותי העברת כספים, בדומה לשירותי Western Union, שהיו פופולריים מאוד במדינה עד שהחברה הפסיקה את פעולתה ברוסיה. כרטיס האשראי הבריטי הווירטואלי  WICE, המאפשר לקיים מערך הזמנות ותשלומים דרך פייפאל, ממשיך לעבוד כרגע, אף ששירותיו מוגבלים להזמנות אינטרנטיות בתוך המדינה והעברת סכומי כסף צנועים.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מודיע על החמרת סנקציות על המסחר עם רוסיה בנאום בבית הלבן (AP Photo/Andrew Harnik)

באפליקציה של הבנק ממיר וסליוב את המשכורת שהוא מרוויח ברובלים לדולרים, ובארץ הוא מוציא שקלים במזומן בתחנות המרת מטבע. "עוד לא נתקלתי בתחנה שלא נתנה לי שירות", הוא אומר. ההעברות מוגבלות לפעם ב-30 יום ולסכומים של עד 300 אלף רובל, כ-12 אלף שקלים. "השער משתנה כל הזמן", הוא אומר. "בתחילת אפריל זה היה שווה ל-9,000 שקלים. חישבתי שבחודשיים האחרונים הספקתי לאבד כרבע מהמשכורת שלי בעמלות ובקפיצות שערי המטבע".

וסליוב מספר שבניגוד לישראל, המס על המשכורות ברוסיה קבוע ועומד על 13%, לא משנה אם אתה מרוויח שכר מינימום או עשרות אלפי דולרים. על פי תקנות משרד האוצר, בשנה הבאה היו אמורים לייצר מדרגת מס חדשה של 15% למרוויחים מעל 5 מיליון רובל בשנה (כ-200 אלף שקלים), אבל המהלך ידחה.

וסליוב מרוויח יותר מ-10,000 דולר בשנה, והמעסיק שלו, שיושב בקליפורניה, הסכים לעלות לו את המשכורת, ולהמשיך לשלם ברובלים, בגלל המחירים הגבוהים בישראל. "לא דיווחתי שיצאתי מרוסיה", אומר וסליוב, "וכך התחמקתי מלשלם מס נוסף של 30% על המשכורת (מס שחל על כל מי שלא נצא בתחומי רוסיה יותר מ-185 יום ברציפות). זו הסיבה שרבים מהעולים לא ששים לעבור לעבוד בארץ".

אם רשויות המס ברוסיה יגלו שהוא בישראל, הוא צפוי לקנס גבוה ואף למעצר. "אני מודע לסכנות", הוא אומר, "אבל אישית לא מתכוון לחזור בקרוב".

מנצלים את החסכונות בקווקז

יגור חרסון משתכר 2,500 דולר בחודש (על פי שער המטבע לפני תחילת המלחמה). אשתו, שהגיעה לארץ לאחרונה, עבדה בחברה לשירותים חינוכיים במוסקבה. למרות שהיא השתכרה יותר ממנו, היא החליטה להתפטר כשהגיעה לארץ, לאחר שהבינה שמערך העברות התשלומים המסורבל יחתוך לה את המשכורת בחצי.

"אני עובד מול חברה מערבית שמעבירה לי משכורת לחשבון הבנק שיש לי בגיאורגיה", אומר חרסון. "שם אני גם משלם מס". בשנים האחרונות, עשרות אלפי צעירים, שרובם מועסקים בתחומי ההייטק והמסחר הפיננסי, פתחו חשבונות בגיאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן, בין היתר כדי לשלם פחות מס, אבל גם כהכנה ליום סגריר, שאכן הגיע.

"הצמיחה המהירה בשוק הבנקאי והנגישות לאשראי, לפחות במרכזי הערים, הביאה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום, והפכו אותו לקל וזמין" אומר חרסון. "ערב המלחמה, פתיחת חשבון בנק ברוסיה הייתה לוקחת כחצי שעה, הכול באפליקציות שאפשרו העברת כספים, במטבעות שונים, בשערים נוחים לכל העולם. אין שום משמעות להיכן נמצא סניף הבנק שלך וממי, לאן ואיך הכסף עובר. הכול בטלפון, ולרבים מאוד מעובדי ההייטק במדינה יש חשבונות בכמה מדינות".

"שוקלת להמיר את החסכונות לקריפטו למרות הסיכון"

ולנטינה, תושבת מוסקבה ובעלת אזרחות ישראלית, הגיע לארץ כמה ימים לפני הפלישה לביקור, ולא היו לה תכניות להישאר. בחודש האחרון היא מנסה להבין כיצד להעביר את נכסיה והונה לארץ. "מערכת ה'סוויפט' נותקה", היא אומרת. "פתחתי חשבון בבנק דיסקונט, אבל שם אמרו לי ישירות שהם לא מקבלים שום העברות מרוסיה".

ולנטינה עובדת בתחום מסחר הקריפטו, ושוקלת לנסות להמיר חלק מחסכונותיה והירושות של משפחתה לביטקוין. "יש סיכון מסוים במהלך", היא אומרת. "אבל הרבה מאוד רוסים ואוקראינים מנסים להעביר את הונם לשוק הבלוקצ'יין בגלל אי-הוודאות במטבע הרוסי והאוקראיני".

חבר משפחה שהחליט לעלות לארץ שבועיים אחרי הפלישה נתן לה 5,000 דולר במזומן. "הוא הוציא מרוסיה 10,000 דולר בשטרות, וחצי לקח לעצמו", היא אומרת. "זה הסכום המקסימלי שנותנים להוציא, וגם זה היה אתגר לא פשוט, מכיוון שקשה מאוד להשיג דולרים ואירו ברוסיה, גם במוסקבה".

מי שרוצה להעביר סכומים גבוהים יותר, פונה לשוק השחור. "הרבה אנשים התחילו לנסות למכור את הנכסים שלהם, מכוניות, תכולת הבית וכו'", אומר סרגיי, עולה חדש מסנט פטרבורג. "יש תחושה אפוקליפטית שגם אם המלחמה תסתיים ואנשים יתחילו לחזור לאוקראינה, לא בטוח שרוסיה תהיה מדינה שכדאי לחזור אליה. אם אתה מצליח להשיג 30 אלף דולר, אתה פונה לעבריינים".

שליח מזון ליד מסך שמראה את שערי המטבע של דולר אמריקאי ואירו לרובל רוסי (צילום: P Photo/Alexander Zemlianichenko Jr.,File)

התהליך די פשוט, ומבוסס על תשתית כלכלית סמי-חוקית שהתגבשה ברוסיה הפוסט-סובייטית לפני הסדרת המערכת הבנקאית של תחילת שנות ה-2000. "חבר שלך ברוסיה מוצא מישהו דרך מכר, או בערוץ טלגרם, נציג של חברה שמתמחה בשירותים כאלו", אומר סרגיי. "אתם נפגשים איפשהו ברחוב עם מזוודה או תיק מלאים במזומנים. סופרים את הכסף, מקווה שהחבר שלך לא יקבל לבנה בראש, ואתה פה בארץ הולך לבת ים או אשדוד ומקבל אותו פה ממישהו אחר, בתשלום עמלה מכובדת של 8%-10%".

טיסות אל-על ממשיכות לטוס לרוסיה על בסיס קבוע גם בימים אלו, עם כרטיסים שמתחילים במחירים של 1,500 דולר למוסקבה ו-1,700 לפטרבורג (מחירים גבוהים פי 3 מהמחירים הרגילים ליעדים אלו בשיא העונה). סרגיי שוקל לטוס לשם בקרוב ולמכור את דירתו ברוסיה. "אני מקווה שאספיק לפני שיתחיל גיוס כללי", הוא אומר. התהליך הביורוקרטי של העברת בעלות והחשבונות מתקיים ברובלים, והוא מתלבט אם להעביר את את הבעלות לחברים או להמיר את הערך לכסף ממשי.

"עם הרגולציה הנוכחית", הוא אומר, "לא אוכל להוציא את הכסף במטבע זר, כי מאוד קשה להשיג אותו, וגם את ההעברה לארץ לא אצליח לעשות. כנראה הכסף יעמוד בחשבונות ויישחק באינפלציה. מכיוון שהבנקים לא מבטחים סכומים כאלו, עדיף שהכסף יהיה לא בשטרות אלא בלבנים, אבל מה אם פתאום יחליטו להלאים את הכול לתושבים שעזבו?".