בנק ישראל משנה את מדיניות החזקת יתרות המט"ח שלו ומוסיף לראשונה את היואן הסיני ליתרות, לצד שלושה מטבעות נוספים: הין היפני, הדולר האוסטרלי והדולר הקנדי. בראיון לבלומברג אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, שההחלטה מהווה שינוי "יסודי של פילוסופיית ההשקעה" של הבנק.

מטרת יתרות המטבע הן לשמש מלאי חירום של מטבע חוץ שנדרש למדינה במקרה חירום חריג במיוחד, וכן כלי לנהל את שער המטבע על ידי רכישה ומכירה של מטבעות. באופן שוטף אין שימוש ביתרות בכלל, ואפילו במשבר הקורונה לא נעשה בהן שימוש.

בנק ישראל מחזיק יתרה של 206 מיליארד דולר, המהווים 42.8% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל. בשנים האחרונות בנק ישראל קנה דולרים בהיקפים גדולים מתוך ניסיון למתן את היחלשות הדולר מול השקל. בתוך כך גדלה יתרת המטבע של הבנק, שעמד ב-2007 על כ-30 מיליארד דולר.

בעקבות הגדילה ברמת היתרות, לצד שינויים בכלכלת העולם, הוחלט בבנק ישראל על שינוי מדיניות. בדו"ח השנתי מוסבר כי המטרה היא להשיג תשואה גדולה יותר על היתרות, על מנת לממן את עלות ההחזקה של יתרות בסדר גודל כזה. כך גם גדלה רמת הסיכון של ההשקעה, כדי לקבל תשואות גבוהות יותר, והאפשרות להשקיע את היתרות במניות.

"כיום רמת היתרות גבוהה משמעותית מהרמה הנדרשת לשימושים" נכתב בדו"ח בנק ישראל, ועל כן יש אפשרות לגוון את המטבע מהדולר, ולהתרכז יותר בהשגת תשואות. "הצבת יעד של תשואה שקלית מחייב שינוי בהרכב הסמן המטבעי" מסבירים בבנק ישראל.

עד כה היה התמהיל מורכב משלוש מטבעות בלבד: 66.5% דולר ארה"ב, 30.8% אירו ו-2.8% ליש"ט בריטי. אחרי השינוי, יהיה תמהיל המט"ח של בנק ישראל מורכב מ-61% דולר ארה"ב, 20% אירו, 5% ליש"ט בריטי, 5% ין יפני, 3.5% דולר אוסטרליה, 3.5% דולר קנדי ו-2% יואן סיני.

הפיזור הגבוה יותר אמור לגדר סיכונים הנשקפים ליתרות כתוצאה משינויים בשער המטבע, ולאפשר השקעה מגוונת יותר בשווקי העולם. בכך מצטרף בנק ישראל לבנקים רבים בעולם, שמחזיקים רזרבה במגוון מטבעות.

בשעת חירום לתמהיל יתרות המטבע יכולה להיות משמעות גדולה. כך לדוגמה ארה"ב הקפיאה את יתרות הדולר של רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה, מה שמקשה עליה להתנהל פיננסית. בדומה למדינות רבות בעולם, רוב יתרות המט"ח של ישראל מוחזקות בדולר, המהווה את המטבע השימושי ביותר בסחר הבינלאומי.